בראשית ד: הרצח הראשון באנושות

פרק ד' בספר בראשית מספר על הרצח הראשון בתולדות החברה האנושית ומפגיש את הקוראים בפעם הראשונה עם תופעת הרוע האנושי.

הסיפור מלמד כי קיום האדם מלוּוה במאבק מתמיד נגד יצריו וכי לא תמיד הוא יוכל לשלוט בתשוקתו לחטוא. הוא מזהיר כי מעשי האדם, באשר הם, אינם נעלמי מעיני ה', וכי על כל אדם לקחת אחריות אישית למעשיו. ואולם, מעל הכל מלמד הסיפור כי החיים הם ערך עליון וכי פגיעה בהם תגרור עונש חמור מאוד. לצד זאת מבהיר הסיפור כי דווקא בשל אותו ערך עליון של קדושת החיים - אין גם מקום למנהג של נקמת דם ושל רצח תחת רצח.

פרק ד' הוא סיפורו של קין, והעלילה סובבת סביבו. הוא שזוכה לפירוש שמו- "קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה' ", והוא שמשוחח עם האל. הבל הוא דמות משנית בסיפור המקראי ועל כך מעיד גם שמו, המרמז על סופו המר.

סיפור הרצח בא אחרי סיפור החטא הקדמון בגן עדן: פרקים ב'-ג' בספר בראשית שייכים לאדם, פרק ד' שייך לבנו קין. חוטים רבים מקשרים בין שני הסיפורים הכרנולוגיים: במרכז שניהם עומד סכסוך- בפרק ג' סכסוך בין אדם ואשתו, ובפרק ד' סכסוך בין אחים. בשני הפרקים חוזרת תבנית של חטא-חקירה-תגובת הנחקר-עונש. בשניהם כולל העונש אלמנטים של אדמה וגירוש.

בין שני הפרקים מקשר החטא, אי עמידה בנסיון: בפרק ג' החטא הוא בין אדם לאלוהים, ואילו בפרק ד' החטא הוא בין אדם לחברו.