מלכים א' יז: אליהו מחולל נסים
פרק י"ז עוסק בבצורת שהוטלה על ממלכת ישראל בשל חטאי אחאב ובסיפור בריחתו של אליהו. אחאב מלך ישראל גרר את אנשי ישראל לחטא ולכן אליהו מטיל על הממלכה עונש בדמות בצורת. העונש הקשה מעורר את כעסם של אנשי ישראל על אליהו, ולכן ה' מנחה אותו לברוח ולהסתתר.
סיפור בריחתו של אליהו שזור בשלושה ניסים- קצתם נעשים לו ואת קצתם הוא מחולל בעצמו:
נס ראשון- במצוות ה' מסתתר אליהו בנחל כרית, שם עורבים דואגים לכלכלתו;
נס שני- לאחר שנחל כרית מתייבש הולך אליהו במצוות ה' לצידון, שם אישה אלמנה מכלכלת אותו. בכל ימי הבצורת כד הקמח וצפחת השמן של אותה אלמנה מתמלאים מאליהם;
נס שלישי- בזמן שהותו של אליהו אצל האישה האלמנה, מת בנה ואליהו מחיה אותו.
שלוש היחידות הנכללות בפרק י"ז (פסוקים 7-2, 16-8, 24-17) מובחנות כסיפורים עצמאיים בעלי פתיחות טיפוסיות: "ויהי דבר ה' אליו לאמר" (פסוקים 8,2); "ויהי אחר הדברים האלה" (17). יש הסוברים כי סיפורים אלו הוצבו זה לצד זה כדי למלא את פער הזמן שבין הכרזת אליהו על הבצורת לבין פגישתו עם אחאב והאירוע בכרמל (פרק י"ח) שבעקבותיו ירדו הגשמים. לדעת אחרים, יד עורך מכוונת אחראית לבחירתם ולצירופם של שלושה סיפורים אלו דווקא ולהצבתם בסדר שלפנינו. לשיטתם, נועד צירוף זה להבהיר לקורא כיצד הוכשר אליהו לתפקידו והפך מנביא שאינו אלא מעביר את דבר האל לנביא לוחם. לפי הסיפור הראשון התנסה הנביא בהליכה לנחל כרית שמשמעה התנתקות מהסובב אותו והיענות מוחלטת לקריאת האל. בסיפור השני מופיע אליהו כנביא המסוגל לשכנע אחרים לנהוג לפי צו האל. ולבסוף, בסיפור השלישי הוא מתגלה כנביא מוחה ונאבק הפוקד על אלוהיו ונתפס על ידי הסובבים אותו כבעל כוחות עליונים, וכדברי האלמנה: "עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה, ודבר ה' בפיך אמת".
שלושת חלקי הפרק משלימים אפוא זה את זה והם הכנה מודרגת לקראת הופעתו העתידה של אליהו בעימות הגדול עם נביאי הבעל ומאמיניו על הר הכרמל (מתוך עולם התנ"ך, מלכים א', עמ' 169-168).
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}