מדעי המדינה, ובשמם האחר "לימודי ממשל ופוליטיקה", עוסקים בהתנהגות האנושית במעגל הפוליטי. מטרתם לסקור ולתאר את התופעות של השתתפות הפרט בפוליטיקה ברמות שונות, ברמה המקומית, ברמה הארצית וברמה הבין-לאומית.
המקצוע עוסק בבחינת הרעיונות והגישות בסוגיית מעורבות המדינה בחיי הפרט והקבוצה.
מאז ומעולם עסקו בשאלה מדוע צריך מדינה. היו שחשבו שיש להמעיט ככל האפשר בכוחה של המדינה, והיו שחשבו שמדינה היא מעל לכול. היו ליברלים ושמרנים, סוציאליסטים ומְתקני חברה אחרים. בכל אלה ועוד עוסק המקצוע.
החברה האזרחית היא תופעה חברתית-פוליטית חדשה של שני העשורים האחרונים, והיא מעוררת דיון מעניין. עמותות, ארגונים חברתיים לא-מפלגתיים וכדומה תופסים יותר ויותר מקום הן בישראל הן בעולם, והצגתם לפני הלומדים מאפשרת לעורר דיונים העוסקים ב'כאן ועכשיו'.
מטרת העל של תוכנית הלימודים היא להקנות ידע בתחום הפוליטיקה והממשל, לפתח הבנה ויכולת ניתוח של בעיות חברתיות ופוליטיות, לאפשר הפנמה של ערכי הדמוקרטיה, ליצור מחויבות למשטר הדמוקרטי ולבחון את דרכי ההתמודדות של משטרים דמוקרטיים בעולם עם השינויים החלים בתפקידן של מדינות.
בשנת תשס"ה אושרה תוכנית לימודים חדשה המתאימה לשינויים שחלו בתחום הדעת והשינויים שחלו בנושאים כמו פוליטיקה ותקשורת, החברה האזרחית, נפילת בריה"מ וכישלונה החברתי. עם סיום הכנת חומרי הלמידה נעבור לתוכנית החדשה.
אפשר ללמוד את המקצוע ברמה של שתיים ושלוש יחידות ולהיבחן מודולרית בכיתה י"א או בכיתה י"ב.
מבנה בחינת הבגרות נותן אפשרות בחירה של 50%. שתי שאלות גדולות מתוך ארבע וחמש שאלות קטנות מתוך עשר. סך הכול שבע שאלות. הבחינה בודקת ידע, הבנה וניתוח של תופעות פוליטיות וגישות שונות לפתרונות של בעיות בתחום. השאלון בנוי בכל שנה על ידע שוטף של האקטואליה בארץ ובעולם, וכך מובטח שהתלמיד מבין את הנעשה סביבו.
