בחטיבת הביניים, בהקשר של יחסים בין ילדים והורים, מומלץ להתייחס בעיקר לבית הראשון בשיר.
השיר של יהודה עמיחי רצוף דימויים שלקוחים מעולם היומיום: עוגות מעשה בית, כוכבי שמים, לחם כמאכל בסיסי. הדימויים השאובים מעולם היום-יום הופכים את השיר לנוגע, למובן, על אף הרובד המורכב שלהם. גם אם לא נצליח לצייר לעצמנו כיצד אפשר לאפות את העולם, ריח העוגות המתוקות מעשה בית, ימלא אותנו בתחושה של חום ואהבה, ובידיעה שיש מישהו שדואג לנו. בפעילות נתחבר לצד הוויזואלי של דימויים אלה וניצור בעקבותיהם.