בלימודי הספרות יש ללמד דרמה קלסית של סופוקלס או של שייקספיר. חשוב שהתלמיד יתוודע אל מאפייני הגיבור הקלסי, אל המבנה והסכמה של הטרגדיה, ההבדלים בין טרגדיה לקומדיה, קתרזיס וכדומה. נוסף על כך חשוב ללמוד על הדרמה המודרנית ועל מאפייניה. בעת קריאת מחזה תמיד חשוב לזכור כי הוא חלק מהיצירה התיאטרונית המשלבת היבטים נוספים ובהם קול, תנועה, מרחב בימתי, תפאורה ותאורה וכמובן – שחקנים המבצעים תפקידים.
מחזה בנוי משני סוגי טקסט עיקריים: מונולוגים ודיאלוגים הנאמרים בפי הדמויות; הוראות במה הנוגעות לתפאורה, לתלבושות, לאבזְרי במה, למרכיבי זמן ומקום, לאופני הגשת הטקסט על ידי השחקנים ועוד. שלא כיצירות מתחום הסיפורת, עלילת המחזה נמסרת על פי רוב שלא בתיווך מְספר.
במרכז המחזה מצוי קונפליקט המטעין את העלילה במתח דרמתי, והוא תשתית לגילומה של תפיסת העולם העולה מן המחזה (מתוך חוזר מפמ"ר על תוכנית הלימודים בספרות).