תוכנית הלימודים בתורה שבעל פה ומשפט עברי - ממלכתי

חוק החינוך הממלכתי מגדיר את מטרת החינוך הראשונה: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו".

"... בית הספר הכללי לא צריך להיכנע לקנאות וגם לא לחלל הריק. הוא צריך לעודד את הציבור החילוני לגווניו לבטא את ערכיו, לפתח את תרבותו, לבקר את הישגיו ולהיפגש עם הדור הצעיר שלו..."

ועדת שנהר (1994) בחנה את החינוך ליהדות במערכת החינוך הממלכתית בישראל. הוועדה עמדה על חשיבותם של מקצועות היהדות במסגרת החינוך הממלכתי ליצירת מפגש עם השקפות עולם מגוונות. דוח הוועדה המליץ כי הלומדים יכירו את מורשתם התרבותית על גווניה השונים, יהיו בטוחים בערכיהם, יגלו זיקה למורשת העבר ויפתחו תחושת שייכות ומחויבות לעתיד קהילותיהם. הדוח קבע כללים, יעדים ודרכי פעולה והגדיר מהי הדרך הראויה והרצויה לחינוך יהודי במגזר הממלכתי.

תחום הדעת תורה שבעל פה ומשפט עברי נלמד בבתי הספר הממלכתיים מאז ימיה הראשונים של מערכת החינוך במדינת ישראל. תחום זה נותן מענה איכותי הן למטרות המוגדרת בחוק, והן להשקפה העולה מדוח ועדת שנהר.

בשנים האחרונות נלמד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים במערכת החינוך הממלכתית תחום הדעת 'תרבות יהודית-ישראלית'. על היסודות הללו אפשר להצמיח לימודי המשך שנועדו להעמיק ולהרחיב את העיסוק במדעי היהדות גם בחטיבות העליונות. לימודים אלו מדגישים את ההתפתחות וההתחדשות של התרבות היהודית – כל דור והקריאה החדשה שלו, מתוך זמנו, מקומו ועולמו.

תוכנית הלימודים מדגישה את תפיסת היהדות כתרבות לאומית רציפה ותורמת לגיבוש זהותם של הלומדים – ישראלים, יהודים ובני אדם. באמצעות עיון ביקורתי במקורות טקסטואליים הערוכים על פי נושאים, נמתח גשר בין עולם הערכים, הסמלים והמושגים המסורתי לבין עולמם של התלמידים בחינוך הממלכתי.

מגוון המקורות מְזמן דיונים ערכיים ופותח צוהר להעלאת רעיונות חדשים, מתוך שילוב בין מסורת, חידוש, המשכיות ושינוי. לפיכך, כל דור של תלמידים הוא חוליה חדשה בשרשרת הדורות הלומדים, והוא תורם את תרומתו לתרבות העברית המתחדשת.
התוכנית מאפשרת בחירה – הן בתכנים הן בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה – ומעודדת התאמה לרוח בית הספר, למאפייני קבוצת הלומדים והמלמדים, לתחומי העניין שלהם ולנטיות ליבם.

התוכנית מבוססת על שלושה עקרונות מנחים:
הדרגתיות – לימוד המקורות במדורג מבחינת השפה, דרכי החשיבה ועולם המושגים.
רציפות – בניית נדבך על נדבך והדגשת ההתפתחות, ההשתנות וההתחדשות של התרבות היהודית.
משמעות – נושאים רלוונטיים המחוברים אל עולמם של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית.

• תוכנית הלימודים בתורה שבעל פה ומשפט עברי

מטרות־העל של התוכנית

• לטפח ולחזק ערכים חברתיים ומוסריים, יהודיים ואוניברסליים (כמו שוויון, כבוד האדם, כיבוד החוק, קיימות ויחסי גומלין עם הטבע, סובלנות, אחריות חברתית, מוסר ביסוד המשפט ועוד).
• לימוד ביקורתי של מקורות חז"ל, לצד מקצועות הומניסטיים נוספים ובזיקה אליהם, יתרום להרחבת השקפת עולמם של בוגרי מערכת החינוך הממלכתית, לעיצוב זהותם היהודית-ישראלית ולתחושת השייכות שלהם לעם ישראל.
• לפתח יכולת אינטלקטואלית להתמצא ביסודות המשפט העברי, להכיל כמה פירושים לטקסט, להעלות שאלות ולהציע פתרונות שונים לשאלות משפטיות ומוסריות.
• להקנות את מיומנות הטיעון וההנמקה, לצד העמקת הסובלנות וההקשבה לדעות שונות.
  למה יתרום יישומה של התוכנית על פי עקרונותיה?
• להתמצאות בתולדות התרבות היהודית על גווניה הרעיוניים ורבדיה הספרותיים, להערכת רעיונות מרכזיים ודרכי הלימוד של התורה שבעל פה והמשפט העברי, להבנת דרכי החשיבה (הלוגית והפרשנית) של חז"ל וליישומן בתחומי דעת נוספים.
• ליצירת קישורים וזיקות – תוכניות ורעיוניות – עם תחומי דעת אחרים: תנ"ך, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, ספרות, אזרחות, לוח השנה העברי (חגים ומועדים), לימודי ארץ ישראל, אומנויות.
• לחיזוק הידע והכישורים האורייניים בתחום השפה העברית ולהבנת מילים, ניבים וביטויים שמקורם בלשון חז"ל ובספרות התלמודית.
• לפיתוח היכולת לנהל דיון חברתי-ערכי ובחינתם של רעיונות השאובים מן המקורות בזיקה לאירועים עכשוויים ולפיתוח מיומנויות השיח, הטיעון והביטוי בכתב ובעל פה.