65% מציון חמש יחידות הלימוד בתורה שבעל פה ומשפט עברי נקבעים בידי צוות ההוראה בבית הספר.
הפיקוח על הוראת התורה שבעל פה ומשפט עברי ממליץ על גיוון דרכי הערכה בכל שלבי הלמידה, בד בבד עם שילוב בין דרכי הערכה מסורתיות (מבחנים ובחנים) לבין דרכי הערכה חלופיות, מעצבות ומותאמות לאוכלוסיית הלומדים (דיפרנציאליות). דרכים אלו מאפשרות לתלמיד להביע את עצמו, להתנסות, לחקור ולגבש את דעותיו וערכיו מתוך דיאלוג מתמיד עם המורה, הכיתה והטקסט.
במסגרת ההערכה הבית ספרית, לרשותנו מבחר דרכים לטיפוח לומד עצמאי וחוקר, להעמקת כישורי למידה מתוך חקר ודיון, לטיפוח מיומנות הבעה בעל פה ובכתב, לשילוב בין-תחומי ולהקניית כישורי למידה מקוונת בשילוב כלים דיגיטליים.
כדי לסייע בתהליך הגיוון, ריכזנו בעבורכם דוגמאות לגיוון דרכי הוראה והערכה שיכולות לאפשר הערכה מיטבית של מגוון היכולות, הידיעות ודרכי הביטוי של התלמידים.
הערכה חלופית בתורה שבעל פה ומשפט עברי - ממלכתי
חזרהבלוגמרא
הצגת חוויה או סוגיה תלמודית או מדרשית דרך עיני חז"ל באמצעות יצירת אתר מרשתת שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, בחדשות ובמאמרים, לעיונם של הגולשים, לקריאתם ולתגובתם.
כתיבת 'בלוג' בשם דמות חז"לית מאירה מצב או קונפליקט מתוך יצירת הזדהות רגשית וחיבור אישי לסוגיה.
המטלה משפרת את מיומנויות הכתיבה של התלמידים, הבחנה בין עיקר לטפל, מדגישה את האפשרות והצורך להסתכל על מצב ממגוון נקודות מבט, מרחיבה את הידע של התלמידים ואת הבנת התקופה והרקע שבו פועלות הדמויות ומביאה את התלמידים לידי למידה עצמית משמעותית המשולבת בחוויה.
מצגות של תלמידים (פרזנטציות) ככלי הערכה
אחד מעקרונות הלמידה המשמעותית הוא לימוד עצמי של התלמידים, מתוך הנחה שתהליך הלמידה העצמית מביא לידי הבנה מעמיקה יותר של הנושא ולפיכך גם להטמעה בזיכרון וליכולת לעשות שימוש עתידי במידע שנלמד.
אחת הדרכים ללימוד עצמי היא הכנת מצגת והצגתה בפני קהל צופים. הכנת המצגת דורשת לימוד של הסוגיה או הנושא הנלמד, בירור הדילמה העולה מהסוגיה והבנת הצדדים השונים במחלוקת, עיבוד הסוגיה או דרך עיני המציגים, הכנת מצגת ברורה ומאירת עיניים והצגת הנושא בפועל בפני קהל.
הכנת מצגת מיטבית היא תהליך לימודי שאפשר להעריכו, הן בפרמטרים של למידה, עיבוד, עבודת צוות ועמידה בזמנים הן בפרמטרים של תוצאה (טיב המצגת, עמידה בפני קהל וכדומה).
שִׂיג וָשִׂיחַ (דיבייט)
שִׂיג וָשִׂיחַ יוצא מנקודת הנחה כי לכל מטבע יש שני צדדים, והדרך הטובה ביותר להבין את מהותו של כל נושא היא דיון בהיבטיו השונים.
שִׂיג וָשִׂיחַ מבוסס על נאומים המייצגים שתי עמדות מנוגדות ביחס לסוגיה הנדונה. כל אחד מהנאומים הללו אמור להיות מושתת על טיעונים מובנים ועל הפרכות של טיעוני הצד היריב.
כדי להעביר מסר בצורה נכונה ויעילה, יש לשים לב לתוכן הנאמר ולאופן שבו הוא נאמר.
צריך לדעת:
מה לומר?
מתי לומר?
למי אומרים?
איך לומר זאת בצורה הנכונה?
זהו מרכיב בכישורי השפה שאנו מבקשים להקנות לתלמידינו, וסוג ההעמקה וההבנה שאנחנו שואפים אליהם בלימוד התורה שבעל פה והמשפט העברי.
שילוב מעורבות חברתית-קהילתית עם לימודי תורה שבעל-פה ומשפט עברי
אנו רואים חשיבות רבה בשבירת המחיצות שבין כיתת הלימוד לסביבת בית הספר ולסביבת התלמידים. בדף זה נציע הצעות לשילוב מיטבי וערכי בין המחויבות של התלמידים במסגרת התוכנית למעורבות חברתית-קהילתית ובין תוכני הלימוד בתורה שבעל פה ובמשפט עברי.
אפשר ומומלץ ליצור לימוד משולב כיתתי-קהילתי שבו התלמידים ילמדו את תוכני הלימוד בכיתה, ידונו עליהם בקבוצות ובמליאה ויצאו לפרויקטים קבוצתיים וכיתתיים.
הפעילות ההתנדבותית, הכנתה ויישומה בפועל יכולים לשמש את התלמידים במסגרת המחויבות החברתית קהילתית, בד בבד עם קבלת ציון שיהיה חלק מציון היחידות בהערכה בית ספרית (שאלון 7383), בבחינת תַלמוד המביא לידי מעשה.
תלמידים מלמדים
לימוד עצמי של סוגיה בידי קבוצת תלמידים, בניית שיעור והוראתו לתלמידי הכיתה.
אחד מעקרונות הלמידה המשמעותית הוא לימוד עצמי של התלמידים, מתוך הנחה שתהליך הלמידה העצמית מביא לידי הבנה מעמיקה יותר של הנושא ולפיכך גם להטמעה, לזיכרון וליכולת לעשות שימוש עתידי במידע שנלמד.
לימוד עצמי של סוגיה בידי קבוצת תלמידים, בניית שיעור והוראתו לכיתה הם תהליך לימודי המאפשר יצירת מוטיבציה ללמידה מעמיקה של הסוגיה, מתוך פיתוח אחריות ללמידה והעצמת התלמידים.