מאמרים
אוסף מאמרים בנושא השפה העברית
חזרה לראש הדף
דרכי הוראת עברית ודקדוק
המאמר מציג מחקר הבוחן תפיסות מורים ביחס לחוסן האורייני משני היבטים: חשיבות ורמה בקרב התלמידים. נכתב על ידי עליזה עמיר ואורנה הייזמן (2022), בתוך אוריינות ושפה, כרך 9 עמ' 96-81.
גיליון בנושא לשון והוראתה, מכון מופ"ת, תשע"ד, 2014
את העברית בת זמננו יכולים התלמידים ללמד את המורים. תפקיד בית הספר הוא ללמד את העברית התקנית. רות בורשטיין, הארץ – מסוף תרבות וספרות, 2013
הוראת הקריאה בגישת "השפה כמכלול" נתקלה בביקורת נוקבת בספרות המחקרית ובעיתונות הכללית. עינת גוברמן וחוה תובל, ספר איתי זמרן – אסופת מאמרים של מרצין במכללת דוד ילין,] תשס"ה, עמ 422-413
המאמר מציג מחקר הבוחן תפיסות מורים ביחס לחוסן האורייני משני היבטים: חשיבות ורמה בקרב התלמידים. נכתב על ידי עליזה עמיר ואורנה הייזמן (2022), בתוך אוריינות ושפה, כרך 9 עמ' 96-81.
גיליון בנושא לשון והוראתה, מכון מופ"ת, תשע"ד, 2014
את העברית בת זמננו יכולים התלמידים ללמד את המורים. תפקיד בית הספר הוא ללמד את העברית התקנית. רות בורשטיין, הארץ – מסוף תרבות וספרות, 2013
הוראת הקריאה בגישת "השפה כמכלול" נתקלה בביקורת נוקבת בספרות המחקרית ובעיתונות הכללית. עינת גוברמן וחוה תובל, ספר איתי זמרן – אסופת מאמרים של מרצין במכללת דוד ילין,] תשס"ה, עמ 422-413
שימוש בשפה תקנית ובעברית-ישראלית, חדירת מילים לועזיות ועוד מבטאים את הדרך הארוכה שעשו לימודי הדקדוק בבתי הספר מאז ראשית המדינה ועד היום. רחל רוזנר, פנים, גיליון 42, 2008
מחקר זה נועד לסייע לסטודנטיות המתכשרות להוראה בחטיבה העליונה לתכנן מערכי שיעור, שמכוונים לפיתוח חשיבה והבנה וליצור מעורבות של התלמידים בשיעור. רינת חלאבי, מלכה שנולד, רינת גולן נאוה אזהרי – תשע"ז – כעת ב', כתב העת של מכללת תלפיות
בפרק זה יפורטו סוגי הידע הלשוניים השונים המעורבים בתהליך האיות, בתוך כדי שימת דגש על מאפייני השפה העברית. שירלי הר צבי (הכהן), 2005, חיבור לשם קבלת דוקטורט
פועלי הבעה הם פעלים (או שמות פועל, או שמות פעולה) שמשתמשים בהם במסירה של דברים, כשישנם למעשה שני דוברים (מוענים), ושני טקסטים. רחל רוזנר, תש"ס, אגרת מידע מ"ז, משרד החינוך, 58-42
המאמר עוסק באפיונים מטא לשוניים בספרי לימוד - בלשון ובמשמעות היחסים ביניהם. צילה שלום וענת הורה, 2006, חלקת לשון גיליונות 38-37
המאמר מדגיש את חוסר היעילות הקיים בדרכי הוראת התחביר בבתי הספר ומציע מטרות שאפשר לממשן במסגרת האילוצים של הוראת מקצוע הלשון העברית. רינה בן שחר, עיונים בחינוך, 1987
במאמר מובאות הארות שיש בהן כדי לשפר את לימודי התחביר ואת תוצאותיהם. רות בורשטיין, איגרת מידע נ', תשס"ג, עמ' 66-53
ד"ר רחל רוזנר, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודית והמכללה לחינוך על שם דוד ילין,
איגרת מידע נ"ב, תשס"ו, 97-90
המאמר סוקר את הבעייתיות של לימוד התחביר בארץ על ידי הצגת הבעייתיות בניתוח הנושא והנשוא, שעליהם מושתת הניתוח התחבירי כולו "הוראת התחביר בגישה תהליכית" מאת ברוריה מרגולין, תשע"א-2011, בתוך ילקוט הלשון למכללות ללשון, מבחר מאמרים בעברית חדשה ובהוראת הלשון, בעריכת לובה חרל"פ וגילה שילה, תל אביב, מכון מופ"ת, עמ' 23- 34
המאמר מציג את שילוב הנושאים הלשוניים במקצועות ההבעה והספרות, תוך ניצול הכלים הלשוניים הנלמדים בדקדוק לשירות הטקסט "הוראת תחביר בהקשר טקסטואלי בחיי המעשה ובסוגה הספרותית" בת ציון ימיני, 2014, מתוך לקט מאמרים מכינוס "עברית בקוונה תחילה" מכון מופ"ת
על פי המאמר יש מקום לטיפוח לשון של תרבות ותרבול של לשון, על החינוך הלשוני לחתור לאיזון בין פלורליזם והכרה בתמורות ובין אליטיזם לשוני והמשכיות מצד שני. לשון של תרבות ותרבות של לשון - מאת רפאל ניר, בתוך ספר איתי זמרן, אסופת מאמרים של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, בעריכת רות בורשטיים, תשס"ה, עמ' 412-403.
מאת רחל אוסטרובסקי וארנה ויילר, מתוך ספר איתי זמרן - אסופת מאמרים
של מרצים במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, תשנ"ה, עמ' 457-437
מאת נטלי אקון, 02.07.2013, מדור דעות, הארץ
מאת רינה בן שחר,
כתב העת פנים, גיליון 24, קיץ 2003
מאת ליאור דיטל, הארץ, 18.2.13.
מאת רפאל ניר, חלקת לשון 27, תשנ"ט (1999)
מאת: פרופ' נרברט שמיט וד"ר דיאן שמיט, מאוניברסיטת נוטינגהם טרנט
חזרה לראש הדף
הבנת הנקרא
מאת אסיה שרון, מתוך: כתב העת "מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית", גיליון 34, 2012, עמ' 56-31
מאת גילה שילה, בתוך "חלקת לשון", 40, תשס"ט, עמ' 114-99
מאת אסיה שרון, אתר מס"ע של מכון מופת מחקר משנת 2005, אוניברסיטת תל אביב
מבוסס על הרצאה שנישאה ביום עיון מטעם הפיקוח על הוראת העברית
בנושא "טיעון וטענה בכתיבה ובקריאה"
ב- 23.3.2009 במרכז מושינסקי בתל אביב
חזרה לראש הדף
הבעה בכתב
עזר, ח' שגיא, ר' והרפז, ד' (2020). חלקת לשון, 53, 153 - 177
במסגרת הוראת כתיבה ראוי, לדעתנו, לתת את הדעת לסדר המילים במשפט ולהשפעתו על בהירות הכתיבה ועל רמת הסגנון. נוגה אילני, דינה גולדברג, סיגל שלמה, אוניברסיטת בר אילן. סקריפט – האגודה הישראלית לאוריינות, גיליון 10, יוני 2006
כתיבת הטיעון נתפסת כתהליך תקשורתי, וחושפת את הדרכים שבאמצעותן כותבים מביאים את עצמם אל השיח כדי לבטא את גישתם כלפי תוכנו של הטקסט וכלפי קהל הנמענים שלו. – עליזה עמיר והלה אתקין, מזמרת הלשון, 2012, עמ'335-317
מיזוג מידע ממקורות אחדים מאת גיסי שריג, בתוך "החינוך וסביבו", י"ג (תשנ"א), עמ' 113-101
עזר, ח' שגיא, ר' והרפז, ד' (2020). חלקת לשון, 53, 153 - 177
במסגרת הוראת כתיבה ראוי, לדעתנו, לתת את הדעת לסדר המילים במשפט ולהשפעתו על בהירות הכתיבה ועל רמת הסגנון. נוגה אילני, דינה גולדברג, סיגל שלמה, אוניברסיטת בר אילן. סקריפט – האגודה הישראלית לאוריינות, גיליון 10, יוני 2006
כתיבת הטיעון נתפסת כתהליך תקשורתי, וחושפת את הדרכים שבאמצעותן כותבים מביאים את עצמם אל השיח כדי לבטא את גישתם כלפי תוכנו של הטקסט וכלפי קהל הנמענים שלו. – עליזה עמיר והלה אתקין, מזמרת הלשון, 2012, עמ'335-317
מיזוג מידע ממקורות אחדים מאת גיסי שריג, בתוך "החינוך וסביבו", י"ג (תשנ"א), עמ' 113-101
בתוך "הלכה למעשה בתכנון לימודים", תשס"ב, גיליון 17, עמ' 58-27, משרד החינוך, האגף לפיתוח תוכניות לימודים
בתוך ביטאון מכון מופ"ת, גיליון 48, תמוז, תשע"ב, יולי 2012, עמ' 20-14
מאת זוהר לבנת, בתוך דפים, 2014, 57 עמ' 94-83
מאת רוביק רוזנטל, פורסם באתרו של הכותב "הזירה הלשונית". בתאריך 25.9.2019
חזרה לראש הדף
הבעה בעל פה / עברית מדוברת
הבחנות בין מאפייני הדיון לעומת הוייכוח והשלכות להוראת הנושא. ד"ר עליזה עמיר והילה התקין
אופיו של השיח בכיתה בישראל. נורית פלד ושושנה בלום-קולקה, חלקת לשון, 1997
הגדרת המושג רטוריקה ואמנות השכנוע. ד"ר יוסי בר אוניברסיטת חיפה
דברי המפגשים השנתיים ה-22-20 של החוג הישראלי לבלשנות, חוברת 16 (תשס"ז) עמ' 24-15
מאת - גלית אגיון, בתוך דברי המפגשים השנתיים ה-22-20 של החוג הישראלי לבלשנות, חוברת 16 (תשס"ז) עמ' 14-5
העברית שלנו: העברית המדוברת - היבטים ומגמות (סקירה).
מאת מאיה פרוכטמן, בתוך הד האולפן החדש, גיליון 89, תשס"ו, 2006,
עמ' 113-102
על דלות הלשון והשפעתה על השיח, מאת גיל הראבן. מתוך "אקדם", ידיעון האקדמיה ללשון העברית, גיליון 60, שבט תשע"ח, פברואר 2018
מאת עבד אל רחמן מרעי, הד האולפן החדש, גיליון 100, חורף 2013, עמ' 128-120.
לסקור בקצרה את השלבים הבסיסיים בהיווצרותה ובהתפתחותה של אמנות הנאום, ואז לבחון באיזו מידה הקריטריונים הגבוהים ביותר שלה תואמים לכישורי הנאום של בנימין נתניהו. ליאוניד פקרובסקי, 5.6.2017, הארץ
מאת אורה (רודריג) שורצולד,
לשוננו לעם לח, א–ב (תשמ"ז), עמ' 300–303
טרומר, פ', גבורה, א' ומנור, ר' (תשע"ו). חלקת לשון, 83-66 ,48
חזרה לראש הדף
חלופות בהערכה
בעריכת מנוחה בירנבוים, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 1999
מדריך מעשי לחלופות בהערכת הישגים. משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, האגף לחינוך על יסודי, ירושלים תשס"ד
מעשה מורכב הכרוך בחמישה מהלכים, בתרבות הערכה ובהקשר הבית ספרי
מאת מנוחה בירנבוים, הד החינוך, 81(7), עמ' 46-40, 2007
חזרה לראש הדף
חקר השיח
חזרתה של העברית לשמש כלשון מדוברת עיקרית, חיה, ספונטנית וטבעית, המשרתת את דובריה בכל תחומי החיים, היא התהליך החשוב ביותר שהתרחש בעברית בעת החדשה. זהר לבנת, 250 שנות עברית חדשה, עורך: חיים א' כהן, האקדמיה ללשון העברית תשס"ט,227-211
רינה בן שחר, 2000, הארץ מדור לשון ותרבות
המאמר מראה שנושאים מרכזיים בלימודי הלשון – הבחנה בין עיקר לטפל, ארגון מידע, עריכת השוואות, הסקת מסקנות, מציאת הצדקות והוכחות
לטענות וכן הלאה, מצריכים חשיבה המקדמת למידה משמעותית. המאמר מדגים כיצד ניתן לעזור לנמען הלומד בכל גיל לפענח טקסטים בכל תחום דעת דגשים בהוראת השיח, מאת גילה שילה., תשע"א-2011, בתוך ילקוט הלשון למכללות לחינוך מבחר מאמרים בעברית חדשה ובהוראת הלשון, בעריכת לובה חרל"פ וגילה שילה, תל אביב, מכון מופ"ת, עמ' 23 -36
המאמר סוקר את התפתחות חקר השיח כמתודת מחקר מקפת החוצה גבולות של דיסיפלינות , ז'אנרים, ודגמים רטוריים. ציוני דרך בתולדות חקר השיח - מאבקים, השיגים, אתגרים - צבי שראל, מכון מופ"ת, בתוך סקריפט - האגודה הישראלית לאוריינות:חקר, עיון ומעש, גיליון 10, יוני 2006
על דלות הלשון והשפעתה על השיח, מאת גיל הראבן. מתוך "אקדם", ידיעון האקדמיה ללשון העברית, גיליון 60, שבט תשע"ח, פברואר 2018
בתוך: העברית, מחזור סד חוברת א–ב (תשע"ז)
חזרה לראש הדף
לשון וסגנון
לשון ומטה-לשון ברומן "שתיים דובים" למאיר שלו – תומר בוזמן, פנים, 66, 135-126
מאמר זה הוא המשך יישומי למודל התלות של ההיצג התחבירי. נתמקד בו בהתאם
כאבן בוחן יעילה ביותר לקביעת מעמדם של חלקי משפט שונים. עמנואל אלון, מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה, האקדמיה ללשון העברית, אסופות ומבואות בלשון י"ד, עמ' 109-96
המאמר בוחן את השימוש המרובה בצורות הסביל במגילת אסתר והסיבות לכך. בת ציון ימיני, כנס איל"ש 2014
הגיוון הרב בדרכי המיון של מילות הניגוד לסוגיהן מלמג שתפיסת ההבדלים בין מילות אלה אינה ברורה כל צורכה ומן הראוי לבררה. עמנואל אלון ודינה גולדברג, בלשנות עברית 66, תשע"ב, עמ' 21-6
לשון ומטה-לשון ברומן "שתיים דובים" למאיר שלו – תומר בוזמן, פנים, 66, 135-126
מאמר זה הוא המשך יישומי למודל התלות של ההיצג התחבירי. נתמקד בו בהתאם
כאבן בוחן יעילה ביותר לקביעת מעמדם של חלקי משפט שונים. עמנואל אלון, מחקרים בעברית החדשה ובמקורותיה, האקדמיה ללשון העברית, אסופות ומבואות בלשון י"ד, עמ' 109-96
המאמר בוחן את השימוש המרובה בצורות הסביל במגילת אסתר והסיבות לכך. בת ציון ימיני, כנס איל"ש 2014
הגיוון הרב בדרכי המיון של מילות הניגוד לסוגיהן מלמג שתפיסת ההבדלים בין מילות אלה אינה ברורה כל צורכה ומן הראוי לבררה. עמנואל אלון ודינה גולדברג, בלשנות עברית 66, תשע"ב, עמ' 21-6
המאמר שופך אור עלמם של העורכים הלשוניים באמצעות ניסיון לברר את מטרותיהם כפי שהם תופסים אותן. מאמר זה מציע כיוונים למחקרים נוספים. "ליצור את החיבור הראוי בין יצירה, יוצר, לשון תקינה וקורא": מטרות של עורכים לשוניים - צרכים וסתירות. מאת אסיה שרון ונעמה צבר בן יהושוע, בתוך: העברית ואחיותיה, תשס"ח-תשס"ט,
עמ' 118-93
מאמר זה דן בפונקציות הסמנטיות והפראגמטיות שממלאת התמורה. התמורה - הערות לעניין הצורה, המשמעות והשימוש. אסתר בורוכובסקי,
בתוך "אסופות ומבואות בלשון - פרקים בעברית לתקופותיה" עורך: משה בר-אשר,
האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשע"ז.
מתוך "לשוננו" - כתב עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
כרך שבעים וחמישה, חוברת ג', עמ' 371-345
מאת מאיר שלו, ידיעות אחרונות, 9.11.2018.
מאת בת ציון ימיני, Hebrew Higher Education
(17), 2015
מאת אורה (רודריג) שורצולד,
בתוך: העברית החדשה נ"ח, ד' (תשס"ט-תש"ע), עמ' 220-203.
מאת אורה (רודריג) שורצולד,
הד האולפן החדש, גיליון 103, תשע"ה 2015.
הרצאה של עמנואל אלון, בית ברל, תשס"ט
חזרה לראש הדף
מילונאות וחידושי מילים
עם צאת מילונו החדש של אבן שושן התעורר דיון ציבורי בשאלת הימצאותן של מילים מסוימות במילון. עליזה עמיר, ביטאון אחווה, 2004
על תחדישים בעברית המשמרים את צליל המילים הלועזיות ששימשו להם מקור - סקירה היסטורית והצעות עדכניות - זיוה שמיר, 29.8.2017, אתר "אימגו", מגזין מאמרים וכתב עת בנושאי תרבות ותוכן
מאת רות בורשטיין בתוך הד האולפן החדש, 94 סתיו 2008 (משרד החינוך), עמ' 124-115
על הדרך שבה נולדו כמה מהמילים שהשתרשו בשפה העברית לאורך שבעת העשורים לקיומה של מדינת ישראל.
כתבתו של איתי אילנאי בידיעות אחרונות, 7 ימים מתאריך 03.05.2018
עם צאת מילונו החדש של אבן שושן התעורר דיון ציבורי בשאלת הימצאותן של מילים מסוימות במילון. עליזה עמיר, ביטאון אחווה, 2004
על תחדישים בעברית המשמרים את צליל המילים הלועזיות ששימשו להם מקור - סקירה היסטורית והצעות עדכניות - זיוה שמיר, 29.8.2017, אתר "אימגו", מגזין מאמרים וכתב עת בנושאי תרבות ותוכן
מאת רות בורשטיין בתוך הד האולפן החדש, 94 סתיו 2008 (משרד החינוך), עמ' 124-115
על הדרך שבה נולדו כמה מהמילים שהשתרשו בשפה העברית לאורך שבעת העשורים לקיומה של מדינת ישראל.
כתבתו של איתי אילנאי בידיעות אחרונות, 7 ימים מתאריך 03.05.2018
המאמר דן בקשר שבין אוצר המילים בעברית ובארמית
ופורסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,
אגרת כסלו תשע"ו, גיליון 37, דצמבר 2015, עמ' 11-4
מאת איתמר רונאל, mako, פורסם 08/10/18
מאת: קרן דובנוב. אקדם, גיליון 48, סיוון תשע"ג, עמ' 3
מאת רונית גדיש, המזכירה האקדמית של האקדמיה העברית. מתוך מאגר המאמרים באתר האקדמיה העברית.
בתוך לשוננו ע"ב
תש"ע, עמ' 523-503
ההכפלה הלכסיקלית בעברית: מגמות חדשות
"מחקרים בלשון" י"ג, ירושלים תשע"א
בעריכת אהרון ממן ושמואל פסברג,
עמ' 221-199
חזרה לראש הדף
עברית כשפה שנייה
רינת גולן ומלכה מוצ'ניק, "מזמרת הלשון", 2012, עמ' 366-345
המחקר ביקש לבדוק את הקשר בין לימוד פורמלי או בלתי פורמלי של השפה העברית בקרב עולים יוצאי חבר המדינות ובין מאפייני קליטתם החברתית-תרבותית. רינת גולן, עיונים בשפה וחברה 3(1), 2012
רכישת שפה באופן פורמלי ובלתי פורמלי על ידי עולים מברית המועצות לשעבר והשפעתה על קליטתם החברתית והתרבותית – רינת גולן ומלכה מוצ'ניק, הד האולפן, 92, 2007
להצלחה ברכישת שפה שנייה בקרב מהגרים תורמים הרצון להשתלב, המוטיבציה, והעמדות החיוביות כלפי החברה המארחת בצד שמירת הקשרים עם ארץ המוצא ושמירת מעמד שפת האם בארץ החדשה. רינת גולן, לשון רבים – העברית כשפת תרבות, מכון ואן ליר, 194-182
כתב עת אלקטרוני בין תחומי של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה
סקירה זו בוחנת את הסוגיות המרכזיות בתחום רכישת שפות זרות, ומביאה דוגמאות מהֶקְשֵׁרים מגוונים ככל שניתן. דבורה דובינר, 2012, סקירה מדעית של היזמה למחקר בחינוך
האתגר החינוכי העומד היום יותר מתמיד בפני מפתחי חומרי לימוד בכלל ובמרכז לטכנולוגיה חינוכית בפרט הוא להיות מודעים לפילוסופיות החינוכיות שלהם, להנחותיהם ולערכיהם. מיכל שלייפר, הד האולפן החדש (95), 2009
במהלך 120 השנים האחרונות של התיישבות ציונית בארץ ישראל ושל קיום מדינת ישראל לימדו ולָמדו עברית בישראל כִ’שפת עם’, כְ’שפה שנייה’, כְ’שפה נוספת’. שרה רובינשטיין, הד האולפן החדש (104), 2015
במאמר זה נתאר את הבעיות המרכזיות של הוראת העברית בחינוך היהודי בתפוצות בזמננו ונתווה כיווני דרך בהתאמת הוראת העברית לזמן החדש, תוך בחינה מחודשת של בעיות ישנות וחדשות. לובה חרל"פ, 2014, כנס "עברית בקוונה תחילה"
טיפוח כשירות תקשורתית וכשירות אוריינית בהוראת עברית כשפה שנייה
כאמצעי לשילוב חברתי של תלמידים עולים בבית הספר היסודי. רינת גולן ועליזה עמיר, עיונים בשפה וחברה, 2017
המאמר עוסק בשני נושאים הקשורים למחנכות של תלמידים עולים בבית הספר היסודי – דרכי
הוראתן את העברית כשפה שנייה ועמדותיהן כלפי ההכשרה וההדרכה בתחום זה. עליזה עמיר, רינת גולן וענבר רוטשטיין, הד האולפן החדש (106), 2017
מאת אסיה שרון, 2017, פורסם באתר משרד החינוך
מאת שרון ערמון-לוטם, הד האולפן החדש, גליון 102, קיץ תשע"ד, 2014
פרק מתוך ממצאי מחקר אורך משנת 2006. מאת נעמי גורבט - םרסומי מט"ח (עמ' פא-קח)
חזרה לראש הדף
דעות ועמדות בנושא העברית
חזרה לראש הדף
צורות ותחביר
בורוכובסקי אסתר וטרומר, פנינה (תשנ"ג). בלשנות עברית, 36 עמודים 64-51
בורוכובסקי, אסתר וטרומר, פנינה (תשנ"ה). חלקת לשון, 18 עמודים 32-13
המאמר בוחן את המגמות המסתמנות בדפוסי תצורתו של שם הפעולה במהלך התגבשותה של העברית החדשה. יעל רשף, מחקרים בלשון החדשה ובלשונות היהודים מוגשים לאורה (רודריג) שורצולד, 2012, עמ' 113-92
לאחרונה נפוצה בעברית תופעה שאפשר לכנותה בשם שדרוג של שם הפועל. רפאל ניר, העברית שפה חיה, כרך ג', תשס"א, עמ' 246-241
בורוכובסקי אסתר וטרומר, פנינה (תשנ"ג). בלשנות עברית, 36 עמודים 64-51
בורוכובסקי, אסתר וטרומר, פנינה (תשנ"ה). חלקת לשון, 18 עמודים 32-13
המאמר בוחן את המגמות המסתמנות בדפוסי תצורתו של שם הפעולה במהלך התגבשותה של העברית החדשה. יעל רשף, מחקרים בלשון החדשה ובלשונות היהודים מוגשים לאורה (רודריג) שורצולד, 2012, עמ' 113-92
לאחרונה נפוצה בעברית תופעה שאפשר לכנותה בשם שדרוג של שם הפועל. רפאל ניר, העברית שפה חיה, כרך ג', תשס"א, עמ' 246-241
המאמר מציע מאבחנים דקדוקיים המביאים לידי ביטוי הבדלים בני משמעות בשאלות, כגון כולל או מחובר, וגם מצביע על הבדלי משמעות שטרם מצאו ביטוי במערכת התחבירית הקיימת. עמנואל אלון ודינה גולדברג, "מזמרת הלשון", 2012, עמ' 212-195
המאמר מציג מספר קבוצות של משפטי שאלה שאינם מביעים שאלה ודן במאפייניהם המבניים והלשוניים. על משפטי שאלה שאינם שואלים - מאת רות בורשטיין, מתוך ספר איתי זמרן - אסופת מאמרים של מרצים במכללה לחינוך במכללת דוד ילין. עורכת: רות בורשטיין, תשס"ה, עמ' 502-459
במאמר מוצגות הארות שיש בהן כדי לשפר את לימודי התחביר בשלושה נושאים: ניתוח צירופים שמניים, שם הפועל ותפקידיו, וחלק הייחוד שהיה נושא במשפט שנוצר. סוגיות בהוראת תחביר מאת רות בורשטיין. בתוך אגרת מידע נ', ירושלים: האגף לתוכניות לימודים, הפיקוח על הוראת העברית -משרד החינוך, תשס"ג, עמ' 66-53.
מאת: ורד וקנין ויוסף שימרון, אוניברסיטת חיפה, 2003.
בתוך: ר' בן שחר וג' טורי (עורכים): העברית שפה חיה ג', עמ' 152-135, תל אביב, הקיבוץ המאוחד
מאת שירלי הר צבי (הכהן), 2005, בתוך: אימון מטה-קוגניטיבי בפתרון אנלוגיות לשוניות והשפעתו על יכולת האיות - חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר אילן רמת גן
מאת ורד סיידון, בתוך לשוננו פ' תשע"ח (עמ' 323-305)
מאת אילון גלעד, הארץ, 9.1.2019
מאת עירית מאיר, "בלשנות עברית", שנת 2008.
מאת עירית מאיר, "העברית ואחיותיה", שנת 2005, כרך ד', עמודים 223–238
מאת קרן דובנוב ועידית דורון, לשוננו עו, 2014, עמ' 371–384
מאת רבקה בליבוים ונמרוד שתיל. לשוננו, כרך שבעים ושישה, חוברת ג', התשע"ד, עמ' 371-345
על תרומת הלשון הדבורה לפתרון שאלות עקרוניות במורפולוגיה
מאת נמרוד שתיל
הד האולפן החדש, 92, סתיו תשע"ח 2008
מאת אסנת ארגמן, הד האולפן החדש 87, אביב תשס"ה, 2005
הרצאתה של רונית גדיש בכינוס בתשס"ט
טרומר, פ', גבורה, א' ומנור, ר' (תשע"ו). חלקת לשון, 83-66 ,48
טרומר, פ', גבורה, א' ומנור, ר' (תשע"ה). .לשוננו ע"ז, 296-279
חזרה לראש הדף
שפה וחברה - סוציולינגויסטיקה
לשון היא מהות דינמית הפושטת צורה ולובשת צורה במרוצת השנים. רוב לשונות העולם מתפתחות בשלבים. אורה (רודריג) שורצולד, כרמלים לחקר הלשון העברית ולשונות סמוכות, אוניברסיטת חיפה ומכון בן צבי, תשע"ה, עמ' 75-55
המאמר מבקש לבדוק את ההבדלים בדרכי המסירה של ציטוטים בארבעה עיתונים: הארץ, דבר,ידיעות אחרונות וחדשות. רפאל ניר ויצחק רועה, קובץ מאמרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים, כנס אורנים, תש"ן
המאמר מסכם את תהליך התפתחותן של שפות פידג'ין ושפות קריאוליות. במאמר נטען כי בשום ואופן אין לשער שהעברית התפתחה כשפה קריאולית. אשר לאופר, שערי לשון – מחקרים בלשון העברית, תשס"ח
המאמר דן בהבדלים בשכיחותן ובשימושן של מילות הסיבה בשני קורפוסים: עיתון הארץ ותוכניות ערב חדש. רבקה בליבוים, "העברית שפה חיה", קובץ מאמרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים, תשס"ד, עמ' 69-53
לשון היא מהות דינמית הפושטת צורה ולובשת צורה במרוצת השנים. רוב לשונות העולם מתפתחות בשלבים. אורה (רודריג) שורצולד, כרמלים לחקר הלשון העברית ולשונות סמוכות, אוניברסיטת חיפה ומכון בן צבי, תשע"ה, עמ' 75-55
המאמר מבקש לבדוק את ההבדלים בדרכי המסירה של ציטוטים בארבעה עיתונים: הארץ, דבר,ידיעות אחרונות וחדשות. רפאל ניר ויצחק רועה, קובץ מאמרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים, כנס אורנים, תש"ן
המאמר מסכם את תהליך התפתחותן של שפות פידג'ין ושפות קריאוליות. במאמר נטען כי בשום ואופן אין לשער שהעברית התפתחה כשפה קריאולית. אשר לאופר, שערי לשון – מחקרים בלשון העברית, תשס"ח
המאמר דן בהבדלים בשכיחותן ובשימושן של מילות הסיבה בשני קורפוסים: עיתון הארץ ותוכניות ערב חדש. רבקה בליבוים, "העברית שפה חיה", קובץ מאמרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים, תשס"ד, עמ' 69-53
על הקשר בין היבטים של חברה ושפה. פרופסור אורה (רודריג) שורצולד, פנים, גיליון 33, 2005
מאת: נירה טרומפר-הכט, הד האולפן החדש 88, תשס"ה 2005
מאת רוביק רוזנטל, אתר nrg מעריב, 10.11.2013
עברית שפה אנגלית - מאת רענן שקד, נובמבר 2018 ידיעות אחרונות
עיקרי מחקרו על רוביק רוזנטל, בתוך "ידיאופ", האונ' הפתוחה, ינואר 2015
מאת רויטל זילונקה ynet, 23.5.2005
מאת טל איתן, ynet, 15.6.2005
מאת דליה מרקס, 27.12.18, ynet
מאת רוביק רוזנטל, ישראל היום 26.12.2018
אסופת מאמרים של אנשי לשון ותקשורת על מצבה של העברית בימינו, מגזין המכללה האקדמית נתניה "קומון סנס", מאי 2013
מאת רות קלדרון 12.7.2018, כ"ט תמוז תשע"ח – מכון שלום הרטמן
מאת עירית מאיר בתוך "דיבור ושמיעה" 28, 2006 - 2007
עמ' 46-33
מאת תמי יאיר
הד האולפן החדש, גיליון 91, אביב תשס"ז, 2007
חזרה לראש הדף
תוכניות לימודים
מה היחס והאם קיים בכלל יחס בין לימודי הלשון בבית הספר לבין – הכישורים הלשוניים למעשה? עמנואל אלון, "ערכים ומטרות בתכניות הלימודים בישראל", בית ברל, 2002
מאת: פרופ' נרברט שמיט וד"ר דיאן שמיט, מאוניברסיטת נוטינגהם טרנט
חזרה לראש הדף
תקינות לשונית
הדרך היחידה לצמיחת השפה, הידורה ועושרה, הוא בדיאלוג בין נציגי השפה מטעם המדינה, מטעם הציבור ומטעם עצמם, לבין מחיי השפה.רוביק רוזנטל, כנס איל"ש, 15.10.2016
סערה זוטא התחוללה כשהמילים "הגרב המשומשת" הופיעו על שער העיתון "ישראל היום". אתר הפייסבוק של המחלקה ללשון העברית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 3.8.2016
לאחר כמה מהלומות שספגה בחודשים האחרונים, הלשון בת האלפיים זקוקה לסנגוריה. איך אומרים פולמוס בעברית? צביה ולדן וגיא דויטשר, הארץ, 24.4.2009.
מופת להגייה נכונה ברדיו או סמל למעמד נמוך העברית החדשה עוד לא החליטה איך צריכות להישמע העי"ן, החי"ת והרי"ש. ישי נוימן, הארץ, 15.9.2012
הדרך היחידה לצמיחת השפה, הידורה ועושרה, הוא בדיאלוג בין נציגי השפה מטעם המדינה, מטעם הציבור ומטעם עצמם, לבין מחיי השפה.רוביק רוזנטל, כנס איל"ש, 15.10.2016
סערה זוטא התחוללה כשהמילים "הגרב המשומשת" הופיעו על שער העיתון "ישראל היום". אתר הפייסבוק של המחלקה ללשון העברית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 3.8.2016
לאחר כמה מהלומות שספגה בחודשים האחרונים, הלשון בת האלפיים זקוקה לסנגוריה. איך אומרים פולמוס בעברית? צביה ולדן וגיא דויטשר, הארץ, 24.4.2009.
מופת להגייה נכונה ברדיו או סמל למעמד נמוך העברית החדשה עוד לא החליטה איך צריכות להישמע העי"ן, החי"ת והרי"ש. ישי נוימן, הארץ, 15.9.2012
מתוך מגזין "קומון סנס". מאי 2013
לעיסוק בלשון שני היבטים: מחקר הלשון והכוונת הלשון. אורלי אלבק, "מים מדליו" (הלשון העברית בהקשריה), כתב עת אקדמי ליהדות וחינוך, מכללת ליפשיץ, תשע"א-תשע"ב, 273-245
שני פרטים בעברית הקדומה ובעברית הנחשבת בלתי תקנית. קרן דובנוב ואורי מור, האקדמיה ללשון העברית, תשע"ג, עמ' 121-99
תפקיד בית הספר הוא ללמד את העברית התקנית
המאמר בוחן מקרוב את התפקידים השונים שממלא השימוש בדיבור ישיר בעיתונות הכתובה. אלדעה ויצמן, בלשנות עברית 43 תשנ"ח, 42-29
המאמר נותן מענה על מספר שאלות הנוגעות לנורמות ולתקנים בלשון העברית "למשמעותה של "נורמה לשונית" בעברית בת-ימינו" מאת רפאל ניר, תשע"א-2011, בתוך ילקוט הלשון למכללות לחינוך מבחר מאמרים בעברית חדשה ובהוראת הלשון, בעריכת לובה חרל"פ וגילה שילה, תל אביב, מכון מופ"ת, עמ' 70-61
מאמר מאת עבד אל רחמן מרעי. הד האולפן החדש, גיליון 100, חורף תשע"ג 2013
מאת אבי וקסמן - דה מארקר - מדור חינוך, 24.09.2018.
בעקבות מינוי נשים רבות לתפקיד ראש/ת עיר- ראשת העיר והמשנה לנשיאה - על צורות נקבה של תפקידים שממלאות נשים, מאת רונית גדיש, בתוך אקדם 47 - ידיעון האקדמיה העברית, תשע"ג
מאת: רונית גדיש, מתוך אקדם 61, יוני 2018
מאת אמנון שפירא, כתב העת של האקדמיה העברית, תשס"ד, עמ' 8-6