פיצרייה ספרותית - עידוד קריאה
כיצד נפתח סיפור? מה הבעיה שמתרחשת בו? באיזה אופן הוא מסתיים? ואיך כל זה קשור לתערוכה של מגשי פיצה?
"פיצרייה ספרותית "- הרעיון של שני גדעוני
שני גדעוני, מחנכת כיתות ג-ו בבית הספר ממ"ד "אפרתה" בירושלים ומורה לעברית, עודדה את התלמידים לקרוא בדרך מקורית ויצירתית שהשפיעה משמעותית על הקריאה בבית הספר.
הרעיון שלי
בתחילת פרויקט "עידוד הקריאה" כל תלמיד בחר ספר וקרא בו ב"שעת קריאה" במסגרת מערכת הלימוד. בסוף החודש קיבל כל תלמיד מגש פיצה של כמה משולשים שהיה למעשה הסיפור:
- פתיחה – דמויות, מיקום וזמן
- בעיה
- פתרון
- חלק אהוב
- דמות אהובה
- סיום
כל תלמיד היה צריך לכתוב לפי הסיפור שבחר – מהי הפתיחה של הספר, מה הבעיה, מהו הפתרון, איזה חלק היה אהוב עליו במיוחד, מיהי הדמות האהובה עליו ומהו הסיום של הסיפור. כמו כן למדו התלמידים על משמעות הכריכה של הספר, והיה עליהם ליצור אחת כזו שתתאים לסיפור שבחרו.
המטרה הייתה להמחיש לתלמידים שכמו בפיצה כאשר אנו מחסירים רכיב כלשהו ממנה היא לא תצא מוצלחת, כך גם עם סיפור. כדי שסיפור יהיה מוצלח, הוא חייב להיות מורכב מכל החלקים: התחלה, אמצע וסוף.
בסוף החודש, אחרי שהתלמידים הכינו את מגשי הפיצה עם הסיפורים שלהם, הציג כל תלמיד בפני הכיתה תקציר על הסיפור שבחר ופירט על שני משולשים שכתב לבחירתו, למשל: "ההתחלה בסיפור שלי..." או "הבעיה בסיפור שלי..." וכן הלאה. לאחר מכן, יצרה המורה שני עם התלמידים תערוכה מיוחדת בבית הספר, ובה הוצגו כל מגשי הפיצה עם הסיפורים המיוחדים. שאר התלמידים בבית הספר למדו אף הם מהסיפורים ונהנו מהחוויה.
כיצד הגיעה ההשראה לפיצרייה הספרותית
שני גדעוני חשבה כיצד תוכל לעודד את תלמידיה לקרוא יותר, ליהנות מהתרומה המשמעותית של הקריאה ומההנאה שבה. בעקבות מפגש עם אמהּ וארגזים שהיו בביתה הגיעה לתובנה שיש משמעות רבה לא רק לתוכן של הדבר שאתה מציג, אלא גם לאופן שבו אתה בוחר להגיש אותו. ומפה לשם עלה הרעיון של יצירת סיפורים ממגשי פיצה.
התוצאה הייתה משמחת ומשמעותית במיוחד להמשך – התלמידים חיכו ל"יומן הקריאה" הבא והגיבו בהתלהבות ובסקרנות רבה לקריאה.
סוד הקסם להצלחה
האני מאמין של שני
פעילות זו חיזקה את ההבנה כמה צריך להיות יצירתיים. גם בתוכן, אבל גם בצורה, באופן שבו בוחרים להציג את התוכן לתלמידים. השילוב הנכון ביניהם יכול להיות סוד הקסם להצלחה.