לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה הם מקצוע בין-תחומי, יחסית צעיר במערכת החינוך (שלושים שנה בקירוב). ייחודו של מקצוע זה במפגש הערכי והבלתי אמצעי של התלמידים עם נופי ארץ ישראל, אתריה ומורשתה.
המקצוע עוסק בתולדות הארץ ובתרבות החומרית בה, בנופיה הטבעיים והאנושיים וביחסי הגומלין ביניהם.
חשיבותו של המקצוע היא בהבנה מעמיקה של הידע, בפיתוח אסטרטגיות חשיבה – בייחוד כאלה הייחודיות למקצוע כגון שחזור והסקת מסקנות מממצאים בשטח – וביצירת זיקה חיובית בין הלומדים לבין הארץ, נופיה ותולדותיה.
ללימוד בשטח יש תפקיד מרכזי בטיפוח זיקה זו שתחזק את האהבה לארץ (ללימוד בשטח מטרות נוספות שיפורטו להלן).
מטרות תוכנית הלימודים:
מטרת-העל של לימוד המקצוע: לטפח אצל הלומדים זיקה לארץ ישראל, לנופיה, לאתריה ולתולדותיה באמצעות לימוד בשטח ולימוד עיוני. ממטרה זו נגזרות המטרות הכלליות:
הלומדים:
- יכירו את תולדות הארץ, נופיה ואתריה.
- יגלו סקרנות ועניין להבנת התהליכים שעיצבו את הסביבה הטבעית והאנושית של ארץ ישראל בתקופות השונות.
- יגלו אחריות אישית, אכפתיות ומעורבות פעילה לשימור אתרי מורשת ומערכות נוף טבעי בארץ ישראל למען הדורות הבאים.
- יפתחו יחס של סובלנות ומתן כבוד לדתות ולתרבויות אתניות בארץ.
- יפתחו יחס של כבוד והערכה למקורות הכתובים העוסקים בתולדות הארץ.
- ירכשו ויפעילו אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה וכישורים מטה-קוגניטיביים שתוכני הלימוד מזמנים.
- ירכשו ויפעילו מיומנויות מידענות באמצעות ממצאים בשטח ומקורות היסטוריים להסברת תופעות ותהליכים בסביבות הפיזית והאנושית בארץ ישראל בהווה ובעבר.
מסגרת התוכנית
שיקול דעת בארגון התכנים
שני יסודות מארגנים את תוכני הלימוד:
האחד – חבלים: ירושלים, צפון הארץ, ההר המרכזי, מישור החוף והנגב.
השני – נושאי חתך: ארץ ישראל במחשבה ובהלכה, נופי החי והצומח של ארץ ישראל, ארכֵאולוגיה של התקופות השונות, תרבות חומרית.
נושאי חובה, בסיס הידע והמיומנויות
נושאי חובה:
- ירושלים מראשיתה ועד התקופה הצלבנית
- ירושלים מהתקופה הצלבנית ועד ימינו
- עבודת חקר – א"יטופ
נושאים לבחירה: שני נושאים מיחידות אלה, אחת מהן אזורית
- צפון הארץ
- מישור החוף
- ההר המרכזי והבקעה
- הנגב
- ארץ ישראל במחשבה ובהלכה
- ארכֵאולוגיה – תקופה אחת (פרה היסטוריה, בית ראשון, הלניסטית רומית, רומית ביזנטית, ימי ביניים וראשית העת החדשה)