יחידות הוראה מתוקשבות

במהלך תקופת בית שני שלטו כמה אימפריות על יהודה וירושלים - האימפריה הפרסית, האימפריה היוונית (הלנסטית) והאימפריה הרומית. רוב התקופה ישבו היהודים בירושלים, והותר להם לעסוק בפולחן דתי. במהלך יחידה זו נתוודע לאירועים במהלך תקופת בית שני, מהצהרת כורש ועד לחורבן המקדש. כמו כן, נבין כיצד שיקם את עצמו העם היהודי לאחר החורבן. יחידה זו היא יחידת גישור החוזרת על החומר שהתלמידים למדו בכיתה ו. כל שיעור יעסוק בתקופה אחרת בימי הבית השני. הפרק הראשון יעסוק באימפריה הפרסית, השני באימפריה היוונית (הלנסטית), השלישי ימשיך את השיעור השני ובו ילמדו התלמידים על מדינת החשמונאים, בשיעור הרביעי נלמד על האימפריה הרומית והשיעור החמישי יעסוק בחיים בלי מקדש אחר החורבן. בשיעור האחרון מוצעת משימת סיכום היכולה לשמש להערכה חלופית. בנוסף לידע, יחידה זו תגשר גם על המיומנויות הנדרשות מתלמידים בכיתה ז. ביחידה ייחשפו התלמידים לציר הזמן, למקורות ראשוניים ללימוד ההיסטוריה, לעבודת ההיסטוריון, למקורות חזותיים ומילוליים וכן ייחשפו לשפה ההיסטורית שהתלמידים רכשו בכיתה ו וממשיכים לרכוש גם בכיתה ז.

יחידה זו היא היחידה הראשונה שנלמדת בכיתה ז'. היחידה עוסקת במבוא לימי הביניים ובעליית הדתות המונותיאיסטיות: הנצרות והאסלאם.

יחידה זו תעסוק בתקופה שבין נפילת האימפריה הרומית המערבית בשנת 476 למאה ה-15 – התקופה המכונה "ימי הביניים". בפרקים הקודמים למדנו על עליית הנצרות. בחטיבה זו נלמד על התבססותה והתפשטותה של הנצרות בכל אירופה, על המבנה החברתי כלכלי (פיאודליזם) ועל אופי החיים בעיר בתקופה זו.

ביחידה זו נעסוק בקהילות היהודיות בארצות הנצרות, בדגש על חבל הריין (צפון צרפת ומערב גרמניה) ופרובנס (דרום צרפת) בין המאה העשירית למאה ה-15. לצד יצירה רוחנית ענפה וחיי קהילה ומסחר טובים, ידעו היהודים תקופות קשות שראשיתן במסעי הצלב ובפרעות תתנ"ו (1096), המשכן בעלילות דם ובהאשמת היהודים במגפה השחורה עד לגירושם ממרבית ארצות הנצרות (המאה ה-15).

ביחידה זו נעסוק בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט בימי הביניים. תקופה זו של ימי הביניים, בין המאה ה-7 למאה ה-14 לספירה, מאופיינת במלחמות רבות ובמאבקים בין הנוצרים למוסלמים. בלב המאבק ניצבת ירושלים עיר הקודש של עם ישראל, שגם הנצרות והאסלאם רואים בה עיר קדושה. במהלך היחידה נלמד על היהודים שחיו בארץ ישראל בימי הביניים או שניסו להגיע אליה, נלמד על הנוצרים שהגיעו לארץ והקימו בה את ממלכת ירושלים הצלבנית ונלמד על המוסלמים ששלטו בארץ עד שהגיעו הצלבנים, אך הצליחו להחזיר לידיהם את השליטה על ארץ ישראל כעבור כ-150 שנים.

בראשית האלף השני לספירה היו רבים מקרב יהודי ספרד יוצרים בולטים בתחומי היהדות ועם זאת היו מעורבים בתרבות הכללית המוסלמית שהייתה אז בספרד. גדולי היהודים בספרד ידעו כיצד לבחון ולהחליט מה לקבל וללמוד מהתרבות הכללית המוסלמית אגב שמירה על עמוד שדרה יהודי פנימי זקוף. ואולם ברבות השנים נאלץ עולם היהדות בספרד לגלות מסירות רבה כדי לשמור על אמונתו, לסבול קושי רב ופגיעה, ובלבד שיישאר נאמן ליהדות, לעיתים גם במחיר של קידוש השם.

יחידה זו עוסקת בתולדות היהודים באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת (המאה ה־16 לספירה עד המאה ה־17 לספירה).
בתקופה זו הממלכה העות'מאנית בשיאה, היא הופכת לאימפריה שתשלוט בחלקים נרחבים בשלוש היבשות. ליהודי האימפריה שבארצות הנכבשות הצטרפו רבים ממגורשי ספרד, והשתלבותם השפיעה על הקהילות היהודיות הוותיקות.
במאה ה־16 חזרה ארץ ישראל להיות מרכז רוחני ליהודי העולם. בעיר צפתיצרו דמויות מופת שפעלו וחיו בה כמו האר"י, ר' יוסף קארו ואחרים יצירה רוחנית ענפה בתחומי ההלכה, הקבלה ותחומים נוספים. יצירתם הרוחנית השפיעה על העולם היהודי לזמנם ולדורות.
יחידה זו תעסוק גם בפרשת הופעתו של משיח השקר שבתי צבי במאה ה־17, התקבלותו בעולם היהודי ותוצאות פרשה זו.

יחידה זו עוסקת בשינויים שחלו במאה ה־14־17 באירופה ובישרו על תקופה חדשה: הרנסנס, הרפורמציה, המצאת הדפוס והמהפכה המדעית. השינויים היו בתחומים רבים כמו דת ומדע, אומנות וטכנולוגיה, מחשבה ותרבות, והשפיעו לאחר זמן על כל תחומי החיים.

ביחידה זו נעסוק ביהדות פולין ונתמקד בעליית החסידות ובהשפעתה על העולם היהודי.
תחילה נבין כיצד צמחה הקהילה היהודית בפולין מקהילה קטנה לקהילה שמנתה לפני מלחמת העולם השנייה כ־3,400,000 איש. נלמד על מוסדות השלטון, הכלכלה והרבנות בפולין.
עיקרה של היחידה תעסוק בדמותה של התנועה החסידית, בדרכיה, בעקרונתיה ובהשפעתה העצומה על העולם היהודי. לצד ההיכרות עם התנועה החסידית נתוודע כמובן גם לתנועת ההתנגדות לחסידות.

מראשית המאה ה-16 ועד שלהי המאה ה-18 שלטו במדינות אירופה מלכים אבסולוטיים רבים – "הסדר הישן באירופה". בשלהי המאה ה-17 ובמהלך המאה ה-18 נפתח עידן חדש בתולדות אירופה: עידן הנאורות. הוגי הנאורות ראו עצמם בני האור, האנשים המשכילים והמוסריים הנלחמים בחשכת ימי הביניים ובסדר הישן באירופה.
מתוך תופעות אלו נתמקד ביחידה זו באירוע רב השפעה אחד – המהפכה האמריקנית. מחלוקת בין המתיישבים בצפון אמריקה לבין המלך הבריטי על זכויותיהם הובילה לאירועים רבים, ואלו הובילו למלחמה בין האנגלים למתיישבים בצפון אמריקה ולהכרזת המתיישבים על עצמאות ופירוד מהשלטון האנגלי. ניצניה של מהפכה זו נטועים בהגותם של אנשי תנועות הנאורות.

יחידה זו עוסקת במהפכה הצרפתית. נתחיל בסקירה של הרקע למהפכה, נתאר את תולדות המהפכה לאורך שנותיה עד לסיום שלטון הטרור של רובספייר והיעקובינים, ונתייחס לפרטי האירועים שקרו בתקופה זו. לאחר מכן נבחן את הנסיבות שהביאו לעלייתו של נפוליאון ולשנות שלטונו עד לתבוסתו הסופית. בסיום היחידה נעמיק בהשפעות המהפכה הצרפתית.

יחידה זו תעסוק בנושאים שיש להם משמעות עד היום: הזכות לחירות (על פי ג'ון סטיוארט מיל) והשלכותיה והיחסים בין דת ומדינה. נלמד על מאבקן לחירות של קבוצות שנחשבו לא ראויות לחירות במהפכות הצרפתית והאמריקנית, שכן משמעות המילה "אדם" בהצהרות השונות של זכויות האדם הייתה גבר לבן חופשי ובעל רכוש. הנשים, העבדים והיהודים נאבקו, כל קבוצה את מאבקה שלה, למען הכללתם תחת מושג זה ולמען ביטול האפליה הדתית הגזעית והמגדרית במתן זכויות.

התיעוש, המיכון והעיור מקדמים את העולם בתחומים רבים, אך גם מערערים את הסדר החברתי, יוצרים פער מעמדי ומצוקה של הפרולטריון. הוגי הדעות הסוציאליסטים הציעו פתרונות למצוקת הפועלים

ביחידה זו נעסוק בלאומיות ובהשלכותיה מתוך נקודת מבט היסטורית.

אחת מן התופעות המרכזיות והחשובות ביותר בעת החדשה היא הלאומיות, להיווסדותן של מדינות לאום היו השלכות מרחיקות לכת לטובה ולרעה על ההיסטוריה האנושית. ביחידה זו נתמקד בעיקר בהיבטים ההיסטוריים של צמיחת הלאומיות על מגוון דגמיה ובתופעות נוספות הקשורות בה.

יחידה זו עוסקת בחיי היהודים תחת מציאות משתנה בין אמצע המאה ה-18 ועד ראשית המאה ה-20 במרחבים גאוגרפיים שונים. הקהילות היהודיות חיו לאורך ימי הביניים וראשית העת החדשה אורח חיים דומה זו לזו. דמיון זה נבע ממבנה קהילה כמעט אחיד ומשמירה על אורח חיים דתי ועל מסורת חזקה המקיפה את תחומי החיים השונים. ביחידה זו נכיר את התמורות שחלו בקהילות יהודיות שונות במרחבים גאוגרפיים שונים דרך היכרות עם שלוש קהילות ועם הדילמות שעמדו בפני יהודי קהילות אלה.

יחידה זו עוסקת בחיים היהודיים בארץ ישראל במאה ה־19. במהלך היחידה נכיר את אנשי היישוב הישן, את עליית הגר"א ותלמידיו ואת עליית הרדב"ש. נעמוד על היחסים בין האשכנזים לספרדים.
נסקור את התמורות שחלו בחינוך, בתעסוקה, בהתיישבות ובהתפתחות השפה העברית.

ביחידה זו נלמד על ראשית התנועה הציונית בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה העשרים. נלמד על התעוררות הרעיון הציוני, על הרצל מנהיגה ועל הזרמים בה: ציונות מדינית, ציונות מעשית והציונות הדתית. נסכם את היחידה בקונגרס השישי בשאלת אוגנדה שתשמש "מקרה מבחן" להבנת הרעיון הציוני והזרמים שבו.

תנועת הלאומיות שהחלה להתפתח בעם ישראל במהלך המאה ה־19, באה לידי ביטוי בערבות הדדית בקרב יהודי העולם בעקבות אירועים כמו עלילת דמשק, בפעולותיהם של הברון רוטשילד ושל סר משה מונטיפיורי, בהקמת בתי הספר של כי"ח ועוד. בתקופה זו צמחה תורתם של מבשרי הציונות שהאמינו בגאולה בדרך הטבע ובצורך לחדש את ההתיישבות בארץ ישראל. באותה תקופה התחוללו גם פוגרומים ברוסיה - הסופות בנגב - והם הובילו להגירה רחבה מרוסיה.
כל אלה הכשירו את הקרקע לעלייה הראשונה - עשרות אלפי יהודים שעלו לארץ ישראל התיישבו בה ואף הקימו מושבות חקלאיות ייחודיות, ששימשו בסיס חלוצי לפריחת עם ישראל בארצו.
בכל אלה נעסוק ביחידה זו.

מלחמת העולם הראשונה שהתרחשה בשנים 1914־1918 נבעה מהתנגשות בין מעצמות שרשת האינטרסים המדינית והכלכלית שלהם השתרעה על פני העולם כולו. בעקבות הטכנולוגיה נהייתה המלחמה עולמית ובעלת השלכות טוטליות. המלחמה הייתה לחיזיון נורא ומייאש, והיא הטילה צל כבד על ערכי ההשכלה והנאורות שבשמן התיימרו המעצמות לפעול. היהודים התגייסו לצבאות במדינות שבהן חיו ולעיתים נלחמו איש באחיו

יחידה זו עוסקת בשנים שבין שתי מלחמות העולם (1939-1919) וסוקרת את השינויים המדיניים והשלטוניים שחלו במדינות אירופה.
נבחן את עליית המשטרים הטוטליטריים בברית המועצות, באיטליה ובגרמניה, ואת מדיניות הפיוס של בריטניה וצרפת.
בארצות הברית נתמקד בשנות השפל הכלכלי ובניו דיל, ובספרד נעסוק בסיבות למלחמת האזרחים ובהשלכותיה. נרחיב על עליית הנאצים בגרמניה וכן המדיניות האנטישמית עד לשנת 1938. השיעור האחרון ביחידה יוקדש למזרח הרחוק ויעסוק במלחמת סין־יפן.

היחידה עוסקת במלחמת העולם השנייה ובשואה. אירועים אלו זעזעו את העולם ועדיין מזעזעים את האנושות בחומרתן, בהרס שגרמו, בהידרדרות המוסרית האנושית ובחורבן שיצרו.
שלושת השיעורים הראשונים יעסקו במהלכים, בדמויות ובאירועים המרכזים שהתרחשו במלחמת העולם השנייה. השיעור הרביעי יתמקד בשואה שהתרחשה בד בבד עם מלחמת העולם. השיעור החמישי יעסוק בסיום מלחמת העולם - בניסיון לשיקום העולם, יסכם את כלל היחידה ויקשר בין הנושאים ביחידה.

ביחידה זו נעסוק בשנים הראשונות של שלטון המנדט הבריטי בארץ (1919־1936) - נעסוק בהתפתחות הגדולה של היישוב היהודי בארץ - בכפר ובעיר - בגלי העלייה השלישית, הרביעית והחמישית ובסכסוך המתעצם עם האוכלוסייה הערבית, סכסוך שבא לידי ביטוי בגלי פרעות קשים ובמאמצי הגנה יהודיים

ביחידה זו נעסוק ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1936־1948. שנים אלה היו מטלטלות ורבות תהפוכות בעולם ובעם היהודי בפרט. נלמד על מאורעות תרצ"ו־תרצ"ט ותגובת הבריטים - הצעת החלוקה של ועדת פיל ופרסום הספר הלבן שמגביל התיישבות יהודית ועלייה לארץ. נלמד על שיתוף הפעולה של רוב היישוב עם הבריטים במלחמת העולם השנייה ועל המשך המאבק של חלק מהיישוב בעת המלחמה ושל כולו לאחר המלחמה. נסיים את היחידה ב"דרך למדינה" - נלמד על השנים שלאחר מלחמת העולם ועד הקמת המדינה.

בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה החלטה באו"ם: לסיים את המנדט הבריטי על ארץ ישראל ולאשר הקמה של שתי מדינות - יהודית וערבית.
ביישוב היהודי היה זה לילה של חג, אך ערביי ארץ ישראל לא קיבלו את הצבעת האו"ם, וכבר למחרת פרצה מלחמת העצמאות - המלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. מלחמה זו גבתה את חייהם של 6,000 חיילים ואזרחים יהודים.
ביחידה זו נעסוק במניעים למלחמה, במוכנות היישוב היהודי לקראתה, בהתמודדותו עם האויבים, ובסיום המלחמה וקווי שביתת הנשק.
נעסוק גם בהקמתו של צה"ל, בפירוק המחתרות ובאתגר הגדול - שמירה על אחדות בימי מלחמה.

ביחידה שנים ראשונות (1948־1956) נעסוק בתהליך התעצמות המדינה: העלייה ההמונית, ההתיישבות וקליטת העלייה במעברות ובעיירות הפיתוח. נלמד על הצורך של מדינה צעירה בעת הלחימה על קיומה בקליטת עלייה המונית ובהכפלת האוכלוסייה. מחד גיסא, העלייה, הקליטה וההתיישבות מימשו את ייעודה של הציונות והמדינה - הצלת יהודים והתיישבות בארץ, אך מאידך גיסא, מהלך זה לווה בקשיים ובאתגרים רבים, וגם עליהם נעמוד.
נוסף על אלה, נכיר את מעמדו של המיעוט הערבי במדינת ישראל בשנים אלה - מתח בין זהותם הערבית ובין היותם אזרחים במדינת ישראל

יחידה זו עוסקת בימי שיבת ציון לאחר גלות בבל. נתחיל את לימוד היחידה בסקירה היסטורית החל בחורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה, שארית הפליטה בארץ ורציחתו של גדליה בן אחיקם. נעבור להתבוננות בחיי היהודים הגולים לבבל ונסיים בהצהרת כורש, בימי שיבת ציון, בבניית בית המקדש השני ובהנהגתם של עזרא ונחמיה.

יחידה זו תעסוק בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית תחת מלכות יוון ותסתיים עם תחילתו של מרד החשמונאים.
בשנת 336 עלה אלכסנדר מוקדון (מילה חמה) לשלטון. לאחר שביסס את שלטונו במוקדון וביוון, יצא אלכסנדר מוקדון למסע כיבושים נרחב. בשנים 334-323 כבש אלכסנדר מוקדון את כל ארצות הממלכה הפרסית.

ביחידה זו נלמד על השינוי שחל עם המעבר מאוטונומיה דתית לעצמאות מדינית בקרב החשמונאים. נעמוד על המשמעות והשינוי בתפיסה החשמונאית ובתפיסת העם את מנהיגיו. כמו כן נלמד על שקיעתה ונפילתה של ממלכת החשמונאים בעקבות ריב האחים החשמונאים.

ביחידה זו נעסוק באחד האירועים הקשים ביותר שעברו על העם היהודי, אירוע המשפיע על כל אורחות חיינו עד עצם היום הזה ומלווה אותנו בכל יום ויום – חורבן בית המקדש. נלמד על הפירוד ועל הקרעים שהיו בעם ישראל ערב החורבן ועל מבנה הקהילה היהודית בארץ ישראל ובחלוקתה לכיתות: פרושים, צדוקים, איסיים ועוד.

יחידה זו עוסקת בתולדות היהודים והיהדות בתקופת המשנה בימי השלטון הרומי, החל בשנת 70 לספירה ועד סוף המאה השלישית לספירה לערך.

יחידה זו עוסקת בהתפתחות של היהודים בגולה בהיותם מיעוט בתוך סביבה לא-יהודית. ימי הביניים הם תקופה שבה התגבשו המורשת ומנהגי קהילות ישראל באירופה תחת שלטון נוצרי.

יחידה זו תסקור את העולם המוסלמי החל מראשיתו במאה ה־7 לסה"נ ועד למאה ה־13 – סוף תור הזהב המוסלמי.
ניזכר בראשית האסלאם: ההתגלות של מוחמד, הנסיונותיו לגבש תמיכה לדתו, בהתחלה בשכנוע ואחר כך במלחמה בחרב. נכיר את עיקרי דת האסלאם ואת המצוות המרכזיות בה: עדות, תפילה, צדקה, צום ועלייה לרגל.
נסקור את ההתפשטות הכבירה והמהירה של האסלאם במזרח התיכון, אסיה, אירופה ואפריקה. נכיר את המנהיגים המרכזיים, נברר את היחס למיעוטים ונלמד על הפריחה התרבותית ברחבי העולם המוסלמי.

ביחידה זו נעסוק בקהילה היהודית בארצות האסלאם. נלמד על חוקי עומאר, החוקים שהתקבלו ברוב ארצות האסלאם והגדירו את היחס ליהודים (ולנוצרים) במשך שנים רבות. למרות המיסים הכבדים והרדיפות, חוו היהודים בארצות האסלאם פריחה חברתית כלכלית ותרבותית. נלמד על תקופות אלו ונעסוק באתגרים שהיו ליהודים בארצות האסלאם לנוכח הצלחתם החברתית.