אנטישמיות
בתקופת ימי הביניים בני אדם הוגדרו על פי דתם. ליהודים וליהדות היה בתקופה זו מעמד נחות ושנוא. שנאת ישראל היתה קיימת משחר ההיסטוריה, לעיתים היא הגיעה עד לכדי מסעות גירוש ורצח המוני אבל בדרך כלל אפשרה קיום נסבל. במאה ה-19 הפכה שנאת ישראל ל'אנטישמיות' - מושג חדש ששאב את עוצמתו מהגילויים המדעיים. בעקבות התפתחות המדע והטכנולוגיה הדת החלה לאבד את מעמדה בחברה ואיתה גם שנאת הדת. האנטישמיות לעומת זאת גייסה את התפיסות המדעיות על הבדלים בין גזעים ותרבויות וסימנה את היהודים כגזע נחות ולא ראוי. ההשלכות של המעבר משנאת ישראל לאנטישמיות, משנאת הדת לשנאת הגזע - היו הרות אסון.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
אולי תתעניינו גם ב...
רבי יהודה הנשיא
נשיא הסנהדרין ועורך המשנה. רבי יהודה הנשיא היה לא רק תלמיד חכם אלא מנהיג של ממש: הוא ייצג את היהודים והיהדות בפני הקיסר הרומי, תיקן תקנות חשובות כדי להקל את ...
פסח
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". הציווי לזכור את יציאת מצרים מופיע עשרות פעמים בתורה.
פורים: חגיגה של היסטוריה
יחידה פעילויות העוסקות ברקע ההיסטורי של מגילת אסתר (ימי מלכות פרס, חצר הארמון הפרסי, העימות בין פרס ליוון), בהיבטים החברתיים של חג הפורים, בסוגיות הקשורות למ...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!
