למידה משמעותית בחינוך החברתי ערכי

התנהגויות מתפתחות בקרב הלומדים באמצעות אינטראקציה עם הסביבה. "המוח הוא מוח חברתי" (Caine and Caine, 1997), ולפיכך "מרבית הלמידה כרוכה ביחסים עם אנשים אחרים" (Scottish CCC, 1996).

מכיוון ש"הלמידה מושפעת מיחסי גומלין חברתיים ומיחסים בין-אישיים" (APA, 1997), השיח החברתי-ערכי הינו משמעותי ורלוונטי יותר ללומד כשהוא מאפשר שיתוף בצוותי למידה, בקבוצות, בזוגות או במליאה. לקשרי הגומלין בין הלומד לסביבתו החברתית יש השפעה מכרעת על הבניית הידע ועל מיצוי פוטנציאל ההתפתחות (ויגוצקי, 2004).

התלמיד לא מקבל את הידע באופן פסיבי מהמורה, אלא בתהליך פנימי-קוגניטיבי שבו מתרחשת אצלו הבניית ידע באמצעות קישור ידע קיים לידע חדש. הוא עצמו, התלמיד, פעיל בתהליך זה ומנהל אינטראקציות עם סביבתו.

תפקיד המורה להנחות את קבוצות הלימוד, להפעיל את הלומדים כקבוצה וכפרטים, לזמן עבורם תכנים ערכיים רלוונטיים וחוויות למידה משמעותיות, לעודד אותם לחקור, לשאול, לגלות יוזמה וליטול אחריות. כל זאת תוך יצירת אמון ויחסי קרבה.

למידה תוך התנסות (learning by doing) היא עיקרון מנחה מרכזי בלמידה החברתית-ערכית. היא מתבססת על התפיסה שלמידה משמעותית מתבצעת בשילוב התנסות ומעורבות של הלומדים. הלמידה וההתנסות משולבות בשלבים שונים ובמסגרות מגוונות החל משלב בירור תפיסות העולם סביב הערכים והסוגיות החברתית הנלמדים, דרך התנסויות ושיח בקבוצה, בכיתה, בבית-הספר ובקהילה, מילוי תפקיד ועד ליישום הערכים בפועל בחיי היום יום.

בלמידה החברתית-ערכית משולבים ארבעה היבטים של חינוך ולמידה: ההיבט הקוגניטיבי-הכרתי, ההיבט הריגושי חוויתי, ההיבט הערכי וההיבט היישומי-התנהגותי.
ארבעה היבטים אלה שזורים זה בזה, משלימים זה את זה ומקיימים ביניהם קשרי גומלין. שילוב מרבי של ארבעה היבטים אלה בלמידה ובהתנסות בכיתה ומחוץ לה מאפשר קיום של תהליך חינוכי הנוגע בלומדים (דרום, 1989).
כאשר נוצר שילוב בין הבניה של ידע לבירור רגשות ועמדות אישיות וחתירה ליישום הערכים בחיי היום-יום, יש סיכוי שתתרחש חווית למידה משמעותית הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

• עקרונות וקווים מנחים לקידום למידה משמעותית בחינוך החברתי ערכי