"פנאי אינו אלא פוטנציאל. זהו חומר גלם של זמן, שהאדם יכול להשתמש בו בדרך נבונה וחיובית או בדרך שלילית. במחקרים נמצא שדפוסי פנאי נכונים מסייעים לפרט להשיג איכות חיים ותורמים לבריאות הנפש והגוף ולקידום הקשרים החברתיים" (ע"פ רסקין).
חופשת הקיץ מזמנת ללומדים שעות פנאי רבות ומציבה בפניהם אתגר ביחס למימוש הפוטנציאל הטמון בפנאי להנאתם ולתועלתם. אתגר זה מוצב גם לפתחה של מערכת החינוך, האמונה על הכשרת הפרט והקבוצה לניצול נבון של זמנם הפנוי תוך שמירה על ביטחונם הרגשי והפיזי.
אמנם הלומדים מצפים לחופשת הקיץ, המעניקה להם הפוגה, הנאה ושחרור ממחויבויות אקדמיות ואחרות, אולם בקרב חלק מהם עשויה תקופה זו לעורר אי-נוחות, חוסר ביטחון ואף חרדה. זאת בשל השינוי בשגרת יומם, בשל הקושי להתמודד עם מצבי חוסר ודאות ובשל החשש לניתוק הקשרים החברתיים.
הפרדה הזמנית ממסגרת לימודית-חברתית קבועה ושינוי השגרה המוכרת והבטוחה עלולים לערער את תחושת הביטחון של הלומדים ואת התחושה שהם מסוגלים לנהל את היום-יום שלהם.
גורם נוסף התורם לתחושות אלה זו הפרדה מדמויות משמעותיות. במהלך שנת הלימודים מתקיימים יחסי גומלין תכופים וסדירים בין המורה לתלמידיו, דבר המקנה ללומדים תחושת ביטחון ומאפשר להם רכישת מיומנויות אקדמיות וחברתיות בליווי מבוגר משמעותי. היציאה לחופשה כרוכה בפרדה מהמורים המשמשים "בסיס בטוח" עבור תלמידיהם.
מציאות זו מציבה בפני הצוות החינוכי את האתגר לפעול לחיזוק תחושת המסוגלות של הלומדים באשר ליכולתם להתמודד במצבים של פרדה ממבוגר משמעותי וממסגרת מוכרת וקבועה. כמו כן, הצוות החינוכי אמון על הקניית כלים שיסייעו ללומדים לנהל את חופשתם בצורה שתקדם את תחושת הביטחון והמוגנות.
התוכנית "קיץ אחר – חופשה עם משמעות" מדגימה מודלים ללמידה ולהתנסות חברתית-ערכית סביב סוגיות, כגון החופשה כהזדמנות להתפתחות אישית וחברתית, תכנון פנאי מועיל ומהנה, קידום הביטחון הרגשי והבטיחות הפיזית בעת העיסוק בפעילויות הפנאי השונות, צרכנות נבונה גם בחופשה ועוד.