מי הכין את כוס התה שלי?
הרעיון שלי
יובל עציוני ואלבינה מרקוס, סטודנטים בבית מדרש למורי עם במכללת בית ברל, הכינו פעילות מקורית ומעניינת שנועדה להמחיש לתלמידים מהו תהליך הגלובליזציה: תהליך אשר צבר תאוצה בשליש האחרון של המאה ה-20 והביא למעבר קל ומהיר של סחורות ברחבי העולם.
עולם בכוס תה
שקיק חליטה של עלי צמח התה ומים רותחים - זה כל מה שצריך כדי ליהנות מכוס תה חמה ומענגת.
אבל, האם חשבתם פעם איזו דרך ארוכה עברו עלי צמח התה (קמליה סינית, Camellia sinensis) עד שהגיעו לשקית התה הנמצאת כמעט בכל בית בישראל? מי גידל את עלי התה בשדות התה הטרופיים? מי קטף את עלי התה? מי שילח את העלים למדינות שונות ברחבי העולם ובהן ישראל, ובאיזו דרך? מי בדק את איכות התה? מי ארז את שקיות התה בקופסאות? מי עיצב את קופסאות התה ומי סידר אותן על גבי המדפים בסופר?
בפעילות יפגשו התלמידים אנשים מארצות ומתרבויות שונות שנטלו חלק בתהליך ייצור שקיות התה ושיווקן:
- אינדירה - מגדלת שדות תה בהודו;
- סעיד – פועל במפעל במצרים שמייצר את השקיקים ושולח אותם למפעל האריזה בסין;
- צ'ינג- עובד במפעל אריזה של תה בסין;
- ג'אנט – מנהלת חברת "ליפטון" בבריטניה שמייבאת את התה מסין ואחראית על בדיקת איכותו;
- פרנסואה – מעצב גרפי מצרפת שמעצב את הכיתוב שעל התיונים;
- טניה –קברניטה של ספינת סחר שמובילה את התה מסין לישראל דרך הים;
- אריאלה – עובדת בסופר בראשון לציון בישראל ומסדרת את קופסאות התה על המדפים;
- וויליאם – מיליארדר שחי באמריקה. הבעלים של מפעל האריזה בסין, חברת הספנות והסופר בישראל.
התלמידים יחשבו על אנשים נוספים שהשתתפו בשרשרת ייצור התה ושיווקו ויוסיפו אותם לרשימה. לאחר מכן יזהו על מפת העולם את כל המדינות שהשתתפו בתהליך ויצבעו אותן.
דרך הפעילות ילמדו התלמידים שבזכות תהליך הגלובליזציה והעמקת הקשרים בין המדינות - מידע, מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר ויעיל. התלמידים יבינו, באמצעות דוגמה פשוטה מחיי היומיום, שתופעה זו מביאה ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד, מעין "כפר גלובלי" אחד, שבו נוטלים חלק אנשים ממקומות ומתרבויות שונות.