סביבה וקיימות בישראל (חט"ב)

שמירת הסביבה בישראל

בעיות הסביבה העיקריות של ישראל הן מחסור בשטחים פתוחים בערים, זיהום הים והחופים, אובדן חול בעקבות כרייה ובנייה לאורך החופים, זיהום נחלים, הצטברות פסולת מוצקה וזיהום אוויר. כיום תופס התכנון הפיזי בישראל חלק נכבד בפעולות הננקטות לשמירה על הסביבה. למן העשור האחרון של המאה העשרים, שיקולי איכות הסביבה הם יסוד חשוב בכל תוכנית פיתוח המוגשת לאישור מוסדות התכנון והבנייה. שיקולים סביבתיים מובאים בחשבון בעת הכנת תוכניות מתאר ארציות בשלל תחומים כגון הקמת תחנות כוח, נמלי תעופה, מכוני טיפול בשפכים וסילוק פסולת מוצקה.

בשנת 1982 נכנסו לתוקפן התקנות המחייבות מוסדות לתכנון פיזי בישראל לדרוש את הכנתם של תסקירי השפעה על הסביבה בהליך אישורן החוקי של התוכניות בוועדות המיועדות לכך. אחרי בחירות 1989, הוקם המשרד לאיכות הסביבה במטרה לרכז את מלוא הטיפול בנושא שמירת הסביבה בארץ. בשנת 2006 הוחלף שמו למשרד להגנת הסביבה.

ארגונים רבים פועלים בישראל למען שמירת הסביבה ובהם: החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים ועמותת אדם טבע ודין.

העלייה במודעות ובידע של הציבור ושל ארגונים שונים בנושאים הקשורים לשמירת הסביבה תרמה למעורבות גוברת של הציבור בהחלטות וביוזמות שיכולה להיות להם השפעה בנושאים אלו. לא פעם באה המעורבות לידי ביטוי במחאה נגד יוזמה או החלטה של גוף ממשלתי. האמצעים העומדים בפני הארגונים הוולונטריים הם הכלים הדמוקרטיים העומדים לרשותו של כל אזרח: כתיבת עצומות, קיום הפגנות וניסיון לשכנע את קובעי המדיניות בצדקת מאבקם. עתידו של כדור הארץ בכלל ושל הסביבה במדינת ישראל בפרט ייקבע באמצעות פעולות של תכנון, שימור ושיקום, כמו גם על ידי אורח החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

קיימות

קיימות (sustainability) במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה מערכת בַּת קַיָּמָה, מקיימת סביבה, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימה. לבני האדם קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הארוך בהיבט סביבתי, כלכלי וחברתי.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים. יש שתי דרכים עיקריות לצמצם את הפגיעה שפוגעים בני האדם במערכות האקולוגיות ולשפר את השירותים שהם מקבלים מהן. הראשונה היא ניהול סביבתי (environmental management); השנייה היא ניהול הצריכה של האנושות. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות מפגש בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים ותרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

צעידה לקראת קיימות היא גם אתגר חברתי שמעורבים בו חוקים לאומיים ובין-לאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימה, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. אפשר לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים, בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים, בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות ובסגנון החיים האישי.