סופות הרס

אסונות טבע והתמודדות האדם איתם

סופות טרופיות

סופות אלו נוצרות מעל מימי האוקיינוס החמימים של האזורים הטרופיים. סופה באוקיינוס האטלנטי נקראת הוריקן; באוקיינוס השקט – טייפון; ובאוקיינוס ההודי – ציקלון.

הסופות הטרופיות מתאפיינות ברוחות חזקות מאוד, בברקים, בברד, בכמויות משקעים גדולות במיוחד ובגלים גבוהים ביותר. סופות אלו יכולות להיווצר רק מעל לשטח מים גדול, אוקיינוס, בטמפרטורה של‏ °‏26 צלסיוס ומעלה. ההתחממות הרבה של האוקיינוסים באזורים הסמוכים לקו המשווה גורמת להתאדות של מי הים ולתנועה של אוויר חם ולח העולה כלפי מעלה במהירות ומתקרר. אדי המים מתעבים והופכים לענני סערה, ענני קוּמוּלוֹנִימְבּוּס. בעננים אלו מתעבות כמויות עצומות של אדי מים אשר בהתעבותם משחררים חום לאטמוספרה. החום המשתחרר מחמם את האוויר, האוויר נעשה קל יותר מסביבתו ותנועת עלייתו מואצת וגורמת להיווצרותם של ענני הסערה. בד בבד, מעל לפני האוקיינוס, במקום שממנו האוויר מתרומם, נוצר לחץ אוויר נמוך השואב אליו אוויר רווי אדי מים מהסביבה. האוויר שנשאב ממשיך את דרכו בתנועה סיבובית כלפי מעלה ומפנה מקום לשאיבת אוויר לח נוסף אל מרכז השקע. הירידה בלחץ האוויר באזור הסופה גורמת גם למי האוקיינוס להתרומם לגובה רב וליצור גלים עצומים. הנקודה המרכזית של הסופה נקראת 'עין הסופה', שם שקט, אין רוחות ואין משקעים.

סופות טורנדו

שלא כסופה הטרופית אדירת הממדים המכסה שטחים נרחבים, סופת הטורנדו מתרחשת באזור הממוזג ומשתרעת על שטח מצומצם ביותר. סופת הטורנדו נראית כמערבולת דמוית משפך היורדת מבסיסו של ענן סערה (קוּמוּלוֹנִימְבּוּס) עצום בגודלו. מתחת לענן, באזור של לחץ אוויר נמוך במיוחד, נוצרת מערבולת של רוחות בעלות עצמות היכולות להגיע עד ‏500 קמ"ש בלא משקעים. עצמתן של הרוחות בסופת הטורנדו אדירה וגורמת להרס כמעט מוחלט של כל העומד בדרכה.