רעידת אדמה עלולה לגרום הרס רב על פני כדור הארץ. היא נוצרת עקב תנועת חיכוך והתנגשות של הלוחות הטקטוניים זה בזה. החיכוך יוצר אנרגייה עצומה המצטברת לאורך קווי השבירה בין הלוחות. כאשר האנרגייה משתחררת בבת אחת, חלה תזוזה של כמה סנטימטרים בין הלוחות, ועל פני כדור הארץ מורגש זעזוע עצום. במהלך הרעידה האדמה נעה וכל אשר עליה שניות ממושכות. המקום במעמקי האדמה שבו האנרגייה משתחררת נקרא "מוקד רעידת האדמה". גלי הזעזוע שמקורם במוקד הרעידה נשלחים לכל הכיוונים. הרעד החזק ביותר על פני השטח מגיע אל מוקד העל, אל הנקודה המצויה על פני האדמה בדיוק מעל למוקד.
נזקי רעידות האדמה
הגלים הגורמים את רוב הנזקים הם גלי הגזירה, ובעיקר גלי השטח, המטלטלים את פני השטח לכל הכיוונים וגורמים לקריסתם של מבנים, כבישים, גשרים וסכרים ואף לאבדן חיי אדם. הנזקים הנגרמים על ידי רעידת האדמה תלויים בכמה גורמים:
- עצמת הרעידה - ככל שהעצמה גדולה יותר, ההרס גדול יותר.
- מיקום הרעידה - ככל שהאזור הנפגע קרוב למוקד רעידת האדמה, הנזק גדול יותר.
- צפיפות האוכלוסייה - ככל שצפיפות האוכלוסייה באזור שנפגע גדולה יותר, הנזק שנגרם גדול יותר.
- איכות הבנייה באזור הפגיעה - במקומות שבהם הבנייה והתשתיות אינן באיכות טובה, הפגיעה בנפש וברכוש גדולה הרבה יותר מהפגיעה במקומות שבהם נבנו מבנים יציבים בשיטות חדישות המותאמות לתזוזות של פני השטח.
מתחת לפני האוקיינוס
נזקים נגרמים גם בעקבות רעידות אדמה המתרחשות מתחת לפני האוקיינוסים. רעידות אדמה המטלטלות את קרקעית האוקיינוס גורמות להתרוממות של גלי ענק בים. גלים אלו הנקראים "גלי צונמי" עשויים להגיע לגובה 25 מטרים ומעלה והם הרסניים ביותר. בהגיעם לאזורי החופים, הם מציפים והורסים יישובים שלמים על יושביהם.