דלג אל

חקלאות ישראל

חקלאות ישראל

החקלאות בישראל היא תעשייה מפותחת מאוד. ישראל היא יצואנית גדולה של תוצרת טרייה, אך בשנים האחרונות חלה ירידה ביצוא החקלאי. ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות, זאת על אף נתוני פתיחה ירודים, במיוחד עבור תעשייה חקלאית מפותחת. יותר ממחצית משטחה של ישראל הוא מדבר, שבו יורדים פחות מ-200 מ"מ גשם בשנה. ישראל גם לא התברכה במקורות מים רבים, או במאגרים עשירים של מי תהום. עובדה זו מונעת אפשרות לגידולים חקלאיים ללא השקיה מלאכותית. בנוסף האקלים היבש והצחיח כמו גם הטופוגרפיה ההררית לא תורמים אף הם לחקלאות. רק 20% משטחי הקרקע ראויות לעיבוד באופן טבעי.

חקלאות ישראל נחלקת לענפי צומח (כ- 60%) וענפי בעלי חיים (כ- 40%). ישראל מספקת לעצמה (יצור מקומי) את רוב רובה של התוצרת הטרייה, צמחית ומן החי, לרבות: פירות, ירקות, ביצים, עופות, חלב ועוד. 
ענפי החקלאות בהם ערך הייצור הוא הגבוה ביותר המובילים הם גידולי פירות וירקות וענפי העופות והבקר, הכוללים עופות ובקר לבשר, חלב וביצים. משקלם של ענפים אלו בערך הייצור החקלאי בשנת 2018: פירות– 27%, ירקות, תפו"א ומקשה– 19% , עופות– 20%, בקר– 15%, נוי זרעים וייעור 6%, גידולי שדה 7% ושונות 6% (על פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר נכון לשנת 2020). ​
60 אחוזים מהמים לחקלאות בישראל הינם מים שאינם ראויים לצריכה ביתית.​​​

סוגי משקים

רוב החקלאות של ישראל מבוססת על עקרונות של שיתוף פעולה שהתפתחו במדינה בתחילת המאה העשרים. שתי צורות ייחודיות של יישובים חקלאיים הם: הקיבוץ, קהילה קולקטיבית שבה אמצעי הייצור הם בבעלות משותפת של כל אחד מהחברים בקהילה; והמושב, כפר חקלאי שבו כל משפחה מחזיקה בית משלה ושטח קרקעי המעובד על ידה, כאשר הרכישה והשיווק מתבצעים בשיתוף פעולה. שני הקהילות סיפקו אמצעי לא רק במטרה להגשים את חלומם של החלוצים להקים קהילות המבוססות על ערכים של שוויון חברתי וסוציאלי, שיתוף פעולה ועזרה הדדית, אלא גם כדי למקסם את התפוקה החקלאית ולייעל את דרך הייצור וההפצה.

התוצרת חקלאית

גידולים

בשל הגיוון של הקרקע והאקלים ברחבי הארץ, ישראל מסוגלת לגדל מגוון רחב של גידולים. גידולי שדה בארץ כוללים חיטה, סורגום ותירס. מתוך 215,000 דונם של קרקע, 156,000 דונם מהם הם גידולי חורף.

מיני הפירות והירקות המגודלים בארץ כוללים מיני הדרים, אבוקדו, קיווי, גויאבה ומנגו, ענבים מכרמים הממוקמים על מישור החוף של הים התיכון, עגבניות, מלפפונים, פלפלים וקישואים הגדלים בכל רחבי הארץ, מלונים הגדלים בחודשי חורף בעמקים. פירות סובטרופיים בארץ כוללים בננות ותמרים, ואילו בגבעות הצפוניות גדלים תפוחים, אגסים ודובדבנים. כמו כן, ענבי כרמים בישראל מצויים בכל רחבי הארץ, ותעשיית היין במדינה, הכוללת יינות מיקבים ותיקים, יקבים מסחריים גדולים וקטנים ויקבי בוטיק מייצאת כיום לכל רחבי העולם.

בסוף המאה ה-20 ענף הכותנה היווה את רוב החקלאות הצמחית בארץ. כיום הענף הצטמק, אך מאידך הוא השתכלל, הן בזנים והן במיכון. בשנת 1997, סיבי כותנה בשווי של 107 מיליון $ גדלו בישראל כשרובם נמכרו מראש על סמך חיזוי עתידי של השוק. היבול גדל על 28,570 דונם של קרקע, כאשר בכולם ההשקיה הייתה מבוססת על מערכות השקיה מטפטפות, פרי פיתוח ישראלי.

 

בעלי חיים

ענף החלב מהווה חלק אינטגראלי מן הכלכלה המקומית והוא ענף המזון הגדול ביותר בישראל במונחים כספיים.

הענף מהווה כ-10% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל.

למרות תנאי מזג האוויר והמחסור במרחבים בארץ, תעשיית החלב בישראל היא מובילה עולמית במיקסום התפוקה המיוצרת מפרה אחת. תנובת החלב של פרות בישראל היא הגבוהה ביותר ביחס לכל בעל חיים אחר בעולם.

כ-60% מתנובת החלב הארצית באים מלמעלה מ-180 משקים שיתופיים - קיבוצים ומושבים שיתופיים. לאלה יש עדרים גדולים, המונים כל אחד בממוצע 300 פרות חולבות. כ-38% מתנובת החלב הכללית מיוצרים בכ-1,400 משקים משפחתיים, המצויים בתוך כ-135 מושבים.

 

דיג וחקלאות ימית

מאז ומעולם היה הדיג גורם כלכלי חשוב בארץ ישראל. עם הקמת המדינה חלה פריצה משמעותית בתחום הדיג בארץ. הוקמו קואופרטיבים לדיג על ידי דייגים מעוזבי הקיבוצים. חברת "נחשון" ההסתדרותית חידשה את פעולתה, שיפצה ספינות מודממות ורכשה ספינות חדשות. מחלקת הדיג שהוקמה במשרד החקלאות רכשה ספינות מכמורת בהולנד, דנמרק ואנגליה ובשנת 1954 כבר פעלו בחופי הארץ 28 ספינות עבור הקיבוצים שדות ים, מעגן מיכאל, נווה ים וסער, המושבים מכמורת ודור וכמה קואופרטיבים.

דיג מסחרי במזרח הים התיכון היה בעבר המקור העיקרי לדיג בארץ ישראל, אך הוא ירד באופן משמעותי עקב הידלדלות מאגרי דגים, וכיום האספקה ​​של דגים טריים בישראל תלויה כמעט לחלוטין בחקלאות ימית. דגים מהכנרת כוללים אמנון הגליל, קרפיון כסוף, קרפיון העשב, ברמונדי, קיפון בורי, בורי אפור ועוד. דיג במים מתוקים מתבצע בכנרת בכמויות קטנות יותר.

כיום טכנולוגיה חלוצית נמצאת בשימוש לגידול דגים באגמים מלאכותיים במדבר הנגב. מדענים ממרכז בנג'יס לחקלאות מים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילו שהמים המעט מלוחים במדבר יכולים לשמש לחקלאות שדה, חקלאות ימית ולשילוב של שניהם. מחקר זה הוביל לגידול דגים, שרימפס וסרטנים בנגב.

 

פירות וירקות

ישראל היא אחת מהיצרניות והמייצאות המובילות בעולם בפירות הדר. פירות אלו כוללים תפוזים, אשכוליות, קלמנטינות ופומלית, שהיא הכלאה של אשכולית ופומלו שפותחה בארץ.

יותר מארבעים סוגים של פירות גדלים בישראל. ומלבד ההדרים, הם כוללים אבוקדו, בננות, תפוחים, דובדבנים, שזיפים, נקטרינות, ענבים, תמרים, מיני קקטוסים, אפרסמונים שסקים ורימונים. ישראל היא היצרנית המובילה של השסק לאחר יפן.

בשנת 1973, שני מדענים ישראלים, חיים רבינוביץ ונחום קידר מן הפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית, פיתחו מגוון זנים מיוחדים של עגבניות - המבשילות בקצב איטי יותר מאשר עגבניות רגילות באקלים חם. צוות החוקרים הצליח, באמצעות הכלאות עם זני מאכל מקובלים לטפח זנים בעלי חיי מדף הארוכים ביותר בעולם, המאפשרים לקטוף את הפרי בעודו בשל ועשיר בטעם. הפרי נשאר מוצק וטרי במשך שבועיים-שלושה, ללא כל צורך בקירור.

גילוי זה שינה את פני כלכלת החקלאות הישראלית, וזרעי העגבניות מהזנים שפותחו בישראל הם מענפי הייצוא החשובים של החקלאות בישראל. כמות העגבניות למאכל המיוצרת בשנה בארץ מגיעה ליותר מ-140,000 טון, וכמות העגבניות לתעשייה היא כפולה מכך. חלק ניכר מהגידול נעשה בחממות, מזני מכלוא שפותחו בישראל. מלבד זאת, הייתה לפיתוח הזן השפעה עולמית בכך שאיפשר ייצור בקנה מידה גדול יותר מאשר בעבר מבלי לחשוש לקלקול והרקבה.

 

פרחים

עד לפני כ-30 שנה חקלאות הפרחים בישראל התמקדה רק בשוק המקומי, והגידולים השתרעו על שטחים קטנים יחסית של כמה עשרות דונם. בעקבות מחקרים שנעשו, הפך גידול הפרחים לענף היצוא הראשון של מוצרי חקלאות טריים בישראל. כיום ישראל מייצרת כמויות עצומות של פרחים ליצוא.

יצוא הפרחים בשנת 2000 עלה על 50 מיליון דולרים. הגידולים הנפוצים ביותר הם מינים שונים של פרחי שעווה, ואחריהם ורדים, אשר גדלים על 214 דונם של קרקע. מלבד זאת בולטים הציפורן, הגרברה והגיפסופילה, בנוסף לפרחים המועדפים במערב כמו חבצלות, ורדים, וצבעוניים. עובדות אלו הופכות את ישראל לשחקנית מרכזית בתעשיית הפרחים העולמית, ובמיוחד כספקית של פרחים אירופיים מסורתיים בחודשי החורף, וכיום נחשבת ישראל ליצואנית הפרחים השלישית בגודלה בעולם.

שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים

כיתה
נושא מרכזי
{{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
חזרה לראש הדף

יישומון טפטפות

טכנולוגיית הטפטפות היא אחת ההמצאות הישראליות החשובות בעולם. 

מה ביישומון: מידע המתאים להקרנה, הצעות למשימות חקר קבוצתיות, קישורים לפעילויות לאתרים ולסרטונים, הכל מונגש בצורה ידידותית ונוחה.

חזרה לראש הדף

יישומון עגבניות שרי

לומדים על המצאה הישראלית בדרך חווייתית. 

מה ביישומון: מידע המתאים להקרנה, הצעות למשימות חקר קבוצתיות, קישורים לפעילויות לאתרים ולסרטונים, הכל מונגש בצורה ידידותית ונוחה.

השימוש ביישומון מומלץ בדפדפן כרום.

אחלה שיעור
הכנתם לכיתה שיעור
מקורי ומעניין?
אל תשמרו אותו לעצמכם.
שתפו אותנו!
המרחב הפדגוגי

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

סביבה וקיימות בישראל
צעידה לקראת קיימות היא גם אתגר חברתי שמעורבים בו חוקים לאומיים ובין-לאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימה, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. אפשר לעשות ש...
משאבים
משאב הינו כל דבר העומד לרשותו של האדם. המשאבים מתחלקים לארבע קבוצות: משאבי טבע וסביבה, משאבי אנוש, משאבים פיננסיים, ומשאבים חברתיים
תנועות כדור הארץ והירח
כדור הארץ והירח מקיפים את השמש ונעים כל העת סביב עצמם. לשתי התנועות, המתרחשות בו-זמנית ללא הפסק, ישנה חשיבות גדולה מאחר שהם יוצרים את היום והלילה את החודשים ...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.