התוויית גבולות מדינת ישראל - גורמים ותהליכים
מדינת ישראל גובלת בארבע מדינות: סוריה, לבנון, ירדן ומצרים.
עוד בגבולותיה: רצועת עזה שבשלטון חמאס ואזור יהודה ושומרון שבו צה"ל האציל סמכויות שלטוניות מסוימות לרשות הפלסטינית.
לישראל גם שלושה גבולות ימיים: ים התיכון, ים המלח וים סוף. לגבול המים הטריטוריאליים ולגבול המים הכלכליים של ישראל נודעת חשיבות רבה.
מדינת ישראל לא הכריזה רשמית על גבולותיה עם הקמתה. גבולותיה נקבעו בהדרגה בתהליך שהחל בהסכם סייקס-פיקו (שנחתם בין המעצמות ששלטו באזור במהלך 30 השנים שקדמו להכרזת המדינה) ונמשך בכתב המנדט ובתוכנית החלוקה.
בשנת 1949 בתום מלחמת העצמאות נחתמו הסכמי שביתת הנשק ונקבע קו שביתת הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.
קו הגבול כונה 'הקו הירוק'. על התוואי הוחלט בעיקר משיקולים צבאיים, ואחר כך נעשו בו שינויים קלים. גבולותיה אלו של מדינת ישראל השתנו בשנת 1967, עם תום מלחמת ששת הימים במהלכה כבשה ישראל את הגדה המערבית מירדן עד נהר הירדן, את רמת הגולן מסוריה ואת רצועת עזה ואת חצי האי סיני ממצרים. תוואי הגבול החדש של מדינת ישראל אחרי מלחמת ששת הימים כונה 'הקו הסגול'.
בשנת 1979 נחתם הסכם שלום בין ישראל למצרים במסגרתו הסכימה ישראל להחזיר למצרים את השליטה בחצי האי סיני. נסיגת ישראל מחצי האי סיני נעשתה בהדרגה והסתיימה סופית בשנת 1982.
הסכם השלום בין ישראל לירדן הביא לייצוג קו הגבול ביניהן מתוך הסכמה על שינויים זעירים בו.
רמת הגולן סופחה לישראל והיא בלב המחלוקת בין סוריה לישראל על גבולן המשותף.
בין ישראל ללבנון יש כמעט הסכמה למעט שטח קטן של חווֹת שַׁבְּעָא.
מדינת ישראל והרשות הפלסטינית טרם הגיעו לעמק השווה על הגבולות ביניהן.
