סלעי כדור הארץ

קרום כדור הארץ מורכב מסוגי סלע שונים  והסלעים לסוגיהם הם התשתית שעליה מתקיימים החיים על פני כדור הארץ. הסלעים משמשים כלי מרכזי להבנת העבר וההווה של כדור הארץ ולשם כך בודקים את הרכבם, את תכונותיהם ואת דרכי היווצרותם. תחום המחקר הגאולוגי העוסק בסלעים נקרא פֶּטְרוֹלוֹגְיָה.

נהוג לחלק את הסלעים לפי דרכי היווצרותם:

סלעי יסוד

סלעי יסוד הם סלעים שנוצרו מגיבושו של חומר מותך המצוי במעמקי כדור הארץ הקרוי מַגְמָה. סלעי יסוד מחולקים לשני סוגים: סלעים פלוטוניים וסלעים געשיים (וולקניים). סלעים פלוטוניים נוצרים מהתגבשות איטית של מַגְמָה בעומק כדור הארץ. ההתקררות וההתגבשות האיטיות מאפשרות לגבישים לגדול. לכן בסלעים אלו דוגמת הגרניט אפשר להבחין בגבישים שונים המרכיבים את הסלע.
סלעים געשיים נוצרים מהתגבשות מהירה של מגמה הפורצת אל פני השטח בלבה. הלבה פורצת אל פני השטח בעת התפרצות של הר געש או זורמת על פני השטח דרך סדקים. הנפוץ בסלעים הגעשיים הוא הבזלת.

סלעי משקע

החומר היוצר סלעי משקע יבשתיים הוא תוצאה של בליה. מים, רוחות והפרשי טמפרטורות גורמים לפירוק הסלעים, להובלתם ולשחיקתם עד שהם מתפרקים לגרגרים בגדלים שונים. החומרים הבלויים מובלים על ידי מים ורוחות אל מקומות נמוכים, שם הם מצטברים ומתלכדים לסלע. סלעי המשקע היבשתיים הנפוצים הם אבני חול, קונגלומרטים וכורכר.
סלעי משקע ימיים שמוצאם מחומר מן החי (ביוגניים) עשויים שלדים וחלקי קונכיות של בעלי חיים ימיים שמתו. החומר הגירני שהרכיב את השלדים ואת הקונכיות שוקע לקרקעית, מצטבר, מתהדק ומתלכד והופך לסלע. אם מתבוננים בסלעי גיר אפשר לרוב להבחין במאובנים המרכיבים אותם. לא כל סלעי המשקע הימיים מוצאם מן החי. יש בהם סלעים כגון חרסיות ופצלים הנוצרים בעיקר מחומרי סחף שהגיעו אל הים. סלעי המשקע הימיים הם גיר, דולומיט, קירטון, צור, חוור, חרסית ופצלים.
סוג אחר של סלעי משקע ימיים הם סלעי אידוי או סלעים אוופוריטיים הנוצרים מהתאדות מי ים. המלחים שהיו במים מתגבשים ומצטברים על הקרקעית. המלח והגבס הם הנפוצים בסלעים אלו.

סלעים מותמרים (מטמורפיים)

סלעים אלו הם סלעים שנוצרו כתוצאה משינוי (התמרה, מטמורפוזה) של סלעים אחרים. שינוי זה מתרחש בתנאים של לחץ גבוה, טמפרטורה גבוהה או שניהם גם יחד. סלעים אלו דומים בתכונותיהם לסלעי המקור ויכולים להיות שכבתיים או מסיביים, גבישיים או נקבוביים. הסלעים המותמרים הנפוצים ביותר הם השיסט (ציפחה) והגנייס.

מחזור הסלעים

התמרה היא גיבוש מחדש של מינרלים בסלע. מחזור הסלעים מתאר את גלגולם של סלעים מסוג אחד למשנהו בעודם נתונים לתהליכים שונים המפרקים אותם ויוצרים אותם מחדש. המחזור מתאר את השינויים הדינמיים המתרחשים בשלושת סוגי הסלעים: סלעי יסוד, סלעי משקע וסלעים מותמרים.
הכוחות המניעים את מחזור הסלעים הם טקטוניקת הלוחות ומחזור המים. כתוצאה מהם סלעים יוצאים משיווי משקל סביבתי ונכפה עליהם שינוי בהגיעם לסביבה חדשה.
המקום שבו נוצר הסלע נקרא 'סביבת היווצרות', שם נקבעים הרכבו של הסלע ותכונותיו. אלו הנקודות המציינות את גלגול הסלעים מסלע אחד לאחר במחזור הסלעים. ביניהן מתרחשים תהליכי סחיפה ובליה היוצרים חומרי גלם ליצירתו של הסלע הבא. תהליכים אלו משפיעים על הרכב המינרלים בסלעים הנוצרים בכל גלגול ועל תכונותיהם.

חשיבותם של סלעים

הסלעים הם חלק בלתי נפרד מסיפור התהוותו של כדור הארץ וממוצא החיים על פניו. סלעי משקע עשויים משרידים של בעלי חיים ימיים ומאובנים. סלעי יסוד וסלעים מותמרים מעידים על תהליכים טקטוניים שאירעו בעבר ועל תנועה תמידית של לוחות. לסלעים מקום של כבוד בחקר האבולוציה של האדם, בארכאולוגיה ובתולדות האמנות.