שיעורים בעברית
ערים ועיור
אוכלוסיות במרחב העולמי | העיר במרחב העולמי-תהליכי התפתחות, תכנון ופיתוח
עיר היא מושג חברתי דינמי המעיד על צביון המקום. מקס ובר, מאבות הסוציולוגיה המודרנית, ניסה בספרו "העיר" להגדיר עיר לפי מאפיינים מסוימים. המודל היה עיר אירופית בעלת ממשל עצמי משפטי פוליטי וישות עירונית המתנהלת בעצמה. העיר גדולה משמעותית מהכפרים סביבה ומשמשת מרכז כלכלי, תרבותי ודתי לסביבתה. לעיר בימינו בסיס כלכלי המושתת בדרך כלל על מסחר ושירותים, מלאכה ותעשייה – שלא ככפר המבוסס על חקלאות.
בעיר המודרנית יש שלטון מקומי המחוקק חוקים מקומיים ומספק שירותים ותשתיות לתושבים. בערים מתרכז הכוח הפוליטי הדתי והתרבותי לפיכך השפעתן על החברה במדינה גדולה יותר מזו של יישובים כפריים.
ואולם מודל זה מצומצם ואינו כולל ערים מוסלמיות, מזרח-אסייתיות ואחרות שאינן נופלות לקטגוריות של ובר.
מקומן של הערים בתולדות התרבות האנושית
מקובל לחשוב שהקשר בין עיר לציביליזציה מוחלט ודו סטרי. במילים אחרות, הציביליזציה התפתחה בעיקרה בעיר והעיר – אין לה קיום בלא מוסדות הציביליזציה.
חלק ניכר מתולדות התרבות האנושית נקבע בערים. בערים התפתחו מוסדות ומוסדות-על דוגמת בתי משפט ובנקים, ספריות, אוניברסיטאות וגילדות של מומחים. השליט, המשפטן והפילוסוף, המדען והמהנדס, האדריכל והבנאי – כל אלו נוצרו בערים, התפתחו בהן וקיומם אפשרי רק בעיר, היכן שצורך, אפשרות והזדמנות נמצאים בכפיפה אחת.
ערי העולם בראשיתן
רעיון העיר שנראה לכאורה מובן מאליו סותר כמיליון שנות אבולוציה אנושית שבהן היה האדם צייד-לקט וכך התקיים. באותה עת חיו בני האדם בקבוצות קטנות שבהן הכול הכירו את הכול והיו קשורים בקשרי משפחה.
הערים נאלצו להתמודד עם אתגרים חדשים ועם בעיות שנבעו מכינוס של אלפי זרים במקום מוגדר לחיים זה לצד זה ובהם: ניכור אורבני, הבדלי מעמדות ומתח בין עשירים לעניים, מהומות ומרידות, מגפות ושלטון כוחני ועריץ.
הגדולה בערי העולם הייתה ארך, והתרבויות המרכזיות שסימנו את ערש ההיסטוריה שומר, אכד, אשור ובבל הלכו והתעצמו בזו אחר זו. אוגרית ויורשתה הפיניקית קרתגו ציינו את עידן הסחר הפיניקי שהפיץ את רעיון העיר והציביליזציה מערבה. בלטו גם אתונה וספרטה של יוון הקלסית, אלכסנדריה וסירקוזה הפן-הלניות, רומא והאימפריה שהקימה אשר הגדירה בפועל את ראשית תרבות המערב, כמו גם מרכז לנצרות הקתולית. בירושלים נולדה דת המערב ואילו קונסטנטינופול הייתה אלף שנים עיר נוצרית. בגדד וקהיר, שהיו מרכז האימפריות הערביות, הפיצו את האסלאם, שימרו גחלת של הידע היווני הקלסי והניחו חלק מהיסודות להתפתחות המדע במערב. אנדלוסיה שנכבשה מחדש עם ספרייתה המופלאה הניחה ציון דרך חשוב להשבתם של פילוסופיה יוונית וידע יווני וליבוא של ניצני מדע ערביים לאירופה של שלהי ימי הביניים. כל עיר היה לה מקום של כבוד במארג ההיסטוריה: פירנצה של הרנסנס, פראג של הרפורמציה, לונדון של מקדש החירות האנגלי והגרעין לאימפריה הגדולה ביותר בהיסטוריה ולקולוניאליזם האירופי, פריז של המהפכה הצרפתית.
ואולם אין לראות בהיסטוריה את תולדות הערים בלבד. תהליכים רבים ורבי עצמה החלו דווקא באזורים שלא נודעה בהם ולו עיר אחת.
עיר בישראל
העיר מטבעה תלויה לקיומה בעורף חקלאי ומסחרי שעליו מונחים עצם קיומה ומידת שגשוגה. המונח 'עיר' אינו מונח משפטי. בישראל, בסמכות שר הפנים לסווג את הרשויות המקומיות לעיריות ולמועצות מקומיות. עיריות הן לרוב ביישובים שמספר התושבים בהם עולה על 20 אלף איש. בסמכות שר הפנים להכריז על יישוב המונה רק 5,000 תושבים – עיר. ועדה מיוחדת שמְמנה השר בוחנת את אמות המידה המובאות בחוק לעיר ובהן: רמת פיתוח אורבני, יציבות קואליציונית של המועצה, שירותים לתושב ברמה סבירה ומנהל כספי תקין.
עיר בעת העתיקה
עיר בעת העתיקה נחשבה ליישוב שגודלו 25 אלף תושבים ומעלה. לפני 6,000 שנה בקירוב הגיעו הערים לגודל משמעותי. באותה עת עלו הערים המסופוטמיות הראשונות ובהן ארך, הגדולה בערי העולם בשחר ההיסטוריה.
המאפיין החשוב ביותר של עיר בעת העתיקה היה שהיישוב היה צפוף דיו כדי לא לאפשר לתושבים לגדל את מזונם בעצמם. לקראת סוף העת העתיקה, הייתה העיר עדיין תלויה ביכולת אגירת המזון ושימורו כמו גם בטכנולוגיות בנייה, לרבות טיפול בשפכים.
רומא, העיר הגדולה ביותר בעת העתיקה, הגיעה ל-450 אלף תושבים בסוף המאה הראשונה לספירה. היא שימשה מרכז שלטוני לאימפריה הרומית. רומא סבלה תדיר מבעיות עירוניות שכללו אספקת חיטה לתושבים, טיפול בשפכים, טיפול בשרפות ומניעת מהומות רחוב מצד העבדים.
ערי ימי הביניים
רוב רובן של הערים הגדולות באירופה המרכזית והמערבית נוסדו בימי הביניים או שכבר היו קיימות בימי הביניים. ערי ימי הביניים באירופה שונות מהערים בעת העתיקה בכך שבדרך כלל לא היו כפופות לשלטון מרכזי. עם זה עדיין הייתה להן תלות ביכולת אגירת המזון שסופק להן מהכפר ובהגנה שסיפקו לו בתמורה. עיקר המזון הגיע מהמרחב הכפרי. בערים נעשה עיבוד התוצרת החקלאית ועסקו בהן גם במסחר, במלאכה, בדת, בפוליטיקה ובפקידות.
לונדון היא דוגמה לעיר שנבנתה ככפר גדול, ששימש משק חלקי אף שנבנתה על בסיס מחנה רומי. במשק חלקי מגדלים בעלי חיים אך אספקת המזון של בעלי החיים מגיעה מהכפרים. יתרון המשק החלקי על פני המשק הכפרי הוא אי תלות בשדות תבואה צמודים, לכן אפשר להסתפק בשטח קטן יחסית.
בשנת אלף לספירה, הערים האירופיות היו קטנות ביחס לערי העת העתיקה. קורדובה, תחת שלטון מוסלמי, הייתה העיר המערבית הגדולה ביותר עם 450 אלף תושבים.
העת החדשה
בשנת 1500 לספירה לא נמנו ערים אירופיות עם הערים הגדולות בעולם, למעט פריז, עם 185 אלף תושבים. בזמן המהפכה התעשייתית ואחריה עברו רבים מתושבי הכפרים באירופה לחיות בערים. זו הייתה תוצאה עקיפה של המהפכה התעשייתית. לפי צו של הפרלמנט הבריטי משנת 1760 צורפו האדמות הציבוריות לאדמותיהם של בעלי האחוזות. החקלאים, בעלי השדות הקטנים, לא יכלו להתחרות במחירים הנמוכים שקבעו בעלי האחוזות ונאלצו לנטוש את עיסוקם ולעבור לעיר, שם הפכו לפועלים או לבעלי מפעלים.
העיור במדינות מתפתחות
העיור במדינות מתפתחות נחשב לתופעה חדשה יחסית וגרם לבעיות רבות. במרבית המדינות המתפתחות נוצר מדרג עירוני שכונה "עיר ראשה". יותר ממחצית מאוכלוסיית המדינה התגוררה בעיר הראשית שהייתה בדרך כלל עיר הבירה (שלא כמדרג מאוזן יותר הקיים במדינות המפותחות). מצב זה יצר לחץ בלתי סביר מבחינה כלכלית, דמוגרפית ואנושית על המשאבים הקיימים בעיר ובין השאר הביא לעוני רב.
הסיבות להגירה לעיר רבות ומגוונות אך בראש ובראשונה מדובר בהיעדר יכולת למצוא פרנסה מחוץ לעיר.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}
יישובים עירוניים במרחב משתנה (כיתה ז')
תחומי דעת: גאוגרפיה - אדם וסביבהיחידת הוראה לשכבה ז' המתאימה גם לשכבות י' ומעלה המורכבת מחמישה שיעורים ממוקדי ערים ועיור: מהי עיר, מאפייני עיר, ערים במדינות שונות, מבנה ושימושי קרקע, מטרופולין, העיר כמוקד גלובליזציה והאתגרים של העיר הגדולה בתחומי תכנון וקיימות.
שיעורים מצולמים
פודקאסטים
איך עושים עיר טובה?
לראשונה בהיסטוריה, רוב האנושות חיה בעיר. ניצן הורוביץ צולל בסדרת פודקאסטים אל הסמטאות, מטפס על המגדלים, פולש לעיריות, מנסה לתפוס אוטובוס, ומפצח את המתכון של העיר שתהפוך את חיינו לטובים יותר. 12 פרקים, משך כל פודקאסט כ- 50 דקות.