קיימים כללים שעל פיהם בא לידי ביטוי האופי ההסתברותי של מעבר התכונות מדור לדור
תורשה מנדלית
מנדל, המכונה אבי הגנטיקה, חקר את כללי התורשה של תכונות גנטיות פשוטות באפונים. במחקריו עשה הכלאות מבוקרות ויישם גישה סטטיסטית.
במסקנותיו של מנדל:
בתאי הגוף של יצורים המתרבים ברבייה זוויגית יש שני עותקים של כל גורם תורשתי (גן במושגי ימינו). מקורו של האחד באם ושל השני באב.
ביצירת הגמטות נפרדים באקראי שני העותקים של כל גורם תורשתי, כך שבכל גמטה נמצא עותק אחד בלבד של כל גורם.
התלכדות הגמטות בהפריה אקראית. שכיחות הצאצאים בעלי גנוטיפ מסוים תלויה בשכיחות טיפוסי הגמטות, ואפשר לחשב אותה.
כיום אנו יודעים שהתמונה מורכבת יותר. לדוגמה: ישנן תכונות הנקבעות על ידי יותר מגן אחד; יש גנים שנמצאים בתאחיזה לכרומוזום מסוים; יש גנים הקרובים זה לזה ולכן עוברים תמיד יחד ועוד.
שיוך לכיתות ונושאים מרכזיים בתוכנית הלימודים
- כיתה
- נושא מרכזי
- {{m.label}}{{$last ? '' : ', '}}