מחקרים סקירות והרצאות

דוח מת"ת (מידע תומך תכנון) העוסק בתוכניות לימוד בביולוגיה בחטיבה העליונה במדינות בעולם, נכתב לאחר פנייה ללשכת המדען הראשי של משרד החינוך ובאמצעותו נעשתה פנייה ליזמה למחקר יישומי בחינוך (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים).
הסקירה של תכניות לימודים ב 9 מדינות בעולם, נכתבה ע"י  ד"ר גליה זר-כבוד (בכובע נוסף - מורה לביולוגיה) ונוסף לו נספח ובו הערות של קוראים להם נמסרה הסקירה לפני הפרסום.
הפנייה לכתיבת הדו"ח נעשתה ע"י הפיקוח על הוראת הביולוגיה כדי שישמש את העוסקים בתהליך של כתיבת תכנית לימודים חדשה.

• דו"ח מת"ת - סקירת תוכניות לימודים בביולוגיה לחטיבה העליונה בארץ ובעולם

• מעורבות תלמידי תיכון בכנסים מדעיים - דורית ענבר, יונתן קופציק, דני בן צבי, יוסי יובל ואירית שדה
  אחת הדרכים לעורר עניין בקרב תלמידים תיכון הלומדים מדעים היא שיתופם בכנסים מדעיים. כאשר משלבים תלמידים בכנסים מדעיים שנערכים בקרבת מגוריהם וחושפים אותם למדענים שגדלו באזור, הרווח גדול עוד יותר. במאמר דיווח על מעורבות מוצלחת של תלמידי בית ספר שלומדים ביולוגיה בכנסים מדעיים העוסקים בתחומים שונים של הביולוגיה. במאמר הצעה כיצד ניתן לשלב תלמידים בכנסים מדעיים כך שגם התלמידים וגם הצוות האקדמי יצאו נשכרים. קישור למאמר: PDF
  
  Inbar, D., Kupchik, Y., Ben-Zvi, D., Yovel, Y. & Sadeh, I. (2024). Engaging high-school students in scientific conferences. Trends in Ecology & Evolution. Available online 21 May 2024
  
  
• תלמידים פוגשים מדע אותנטי: חוויות לימודיות של תלמידי ביולוגיה בתיכון שהשתתפו בתוכנית העשרה ללימודי מדע - דינה צ'יבולסקי
  מחקר איכותני-פנומנולוגי המציג את חוויותיהם של 233 תלמידי ביולוגיה בתיכון שהשתתפו בתוכנית העשרה "תלמידים פוגשים מדע אותנטי". ליבת התוכנית כוללת ביקורי תלמידים במעבדות מחקר בביולוגיה באוניברסיטה. התוכנית עוצבה לפי גישת "למידת מדע כחקר" המדגישה למידה על מדע לצד החשיבות של מפגשים דיאלוגיים עם מדענים סביב נושאים הקשורים במהות המדע. הממצאים נאספו באמצעות ראיונות, דיווחים רפלקטיביים ושאלונים (שכללו שאלות פתוחות והיגדים בסולם ליקרט). הנתונים האיכותניים נותחו על ידי שימוש בניתוח תוכן פתוח, בעוד שהנתונים הכמותיים נותחו באמצעות שימוש בסטטיסטיקה תיאורית. הממצאים מראים שהתלמידים חוו חוויות למידה משמעותיות כגון חוויות קוגניטיביות, חברתיות, חוויות התבוננות פנימית וחוויות הקשורות לאובייקטים. רוב חוויות התלמידים היו חיוביות. ההשלכות התאורטיות והפרקטיות של הממצאים האלה נידונות במאמר. PDF.
  
  ציטוט: Tsybulsky, D. (2019). Students meet authentic science: The valence and foci of experiences reported by high-school biology students regarding their participation in a science outreach programme. International Journal of Science Education, 41(5), 567-585 https://doi.org/10.1080/09500693.2019.1570380
  
  
• השפעת ביקורים של תלמידי תיכון ישראלים במעבדות מחקר אוניברסיטאיות על הבנתם את מהות המדע - דינה צ'יבולסקי, ג'ף דודיק, ג'ף קמחי
  הבנת מהות המדע הפכה לתחום מרכזי בהוראת המדעים מאז פרסם קוננט (Conant) מאוניברסיטת הרווארד ממצאים במדע התנסותי בשנת 1957. עם זאת, ישנו ויכוח לגבי שיטות ההוראה המיטביות ללימוד מהות המדע. מאמר זה מעריך את תרומתה של תוכנית ההעשרה בגישת למידת מדע כחקר "תלמידים פוגשים מדע אותנטי". אחת ממטרות התוכנית היא להעמיק את הבנת מהות המדע של תלמידי ביולוגיה ישראלים בתיכון באמצעות חשיפתם למעבדות מחקר אוניברסיטאיות. המחקר נעשה בגישה של מחקר מעורב המשלב שיטות מחקר איכותניות וכמותניות. ממצאי המחקר מצביעים על השפעתה החיובית של התוכנית על הבנתם של תלמידים את מהות המדע. PDF. 
  
  ציטוט: Tsybulsky, D., Dodick, J. & Camhi, J. (2018). The effect of field trips to university research labs on Israeli high school students’ NOS understanding. Research in Science Education, 48(6), 1247-1272
  https://doi.org/10.1007/s11165-016-9601-3
  
  
• השוואת תרומתן של שתי שיטות הוראת מדע כחקר על הבנת מהות המדע בקרב תלמידי ביולוגיה בתיכון -דינה צ'יבולסקי
  המחקר משווה את מידת היעילות של שתי שיטות בהוראת ביולוגיה המבוססות על גישת למידת מדע כחקר: ביקורי תלמידים במעבדות מחקר אוניברסיטאיות בהשוואה לקריאה של מאמרים מדעיים מעובדים. אפקטיביות השיטות נמדדה במונחים של שיפור בהבנה אודות מהות המדע של תלמיד תיכון, ובפרט בהיבטים הבאים: זמניות (טנטטיביות) של הידע המדעי, האופי השיתופי של תהליך החקר המדעי, גיוון מתודולוגי, השפעה תרבותית-חברתית של הידע המדעי ומטרות החקר המדעי. הממצאים מצביעים על כך ששיטות ההוראה של מדע כחקר בקרב תלמידי ביולוגיה בתיכון, הן אפקטיביות לקידום הבנת מהות המדע. שתי השיטות המוצעות נראות מבטיחות. עם זאת, שיטת הביקורים במעבדות נמצאה אפקטיבית יותר בקידום הבנת היבטים מסוימים של מהות המדע. קישור למאמר: PDF
  
  ציטוט: Tsybulsky, D. (2018). Comparing the impact of two science-as-inquiry methods on the NOS understanding of high-school biology students. Science & Education, 27(7), 661-683.
  https://doi.org/10.1007/s11191-018-0001-0
  
  
• תלמידי תיכון במעבדות מחקר אוניברסיטאיות? הטמעת המודל המבוסס על גישת 'למידת המדע כחקר" - דינה צ'יבולסקי, ג'ף דודיק, ג'ף קמחי
  במחקר זה עיצבנו, יישמנו והערכנו תוכנית העשרה ללימודי ביולוגיה בתיכון שמבוססת על גישת 'למידת המדע כחקר'. במחקר השתתפו 497 תלמידי ביולוגיה בתיכון בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק את ההשפעה של השתתפותם של התלמידים בתוכנית על הבנתם אודות מהות המדע ועל עמדותיהם כלפי מדע. התוצאות הראו כי ישנה השפעה חיובית משמעותית של התוכנית על הבנת המשתתפים היבטים שונים של מהות המדע ועל עמדותיהם כלפי המדע. קישור למאמר: PDF.
  
  Tsybulsky, D., Dodick, J. & Camhi, J. (2018). High-school students in university research labs? Implementing an outreach model based on the ‘science as inquiry’ approach. Journal of Biological Education, 52(4), 415-428.
  https://doi.org/10.1080/00219266.2017.1403360

• השפעת מגיפת הקורונה על הגשת עבודות גמר בביולוגיה של תלמידי תיכון בישראל ביחס לשנים לפני המגיפה - ראובן יוסף, סיגל טלקר ואירית שדה.

במאמר זה השווינו את תמונת המצב של כתיבת עבודות גמר בביולוגיה על ידי תלמידי תיכון בישראל בתקופה שקדמה למגיפת הקורונה ובשנתיים הראשונות למגיפה. במאמר בדקנו את מספר ההצעות שהוגשו, מספר ההצעות שאושרו ואת מספר העבודות הסופיות שהוגשו. כמו כן סקרנו את התחומים בתוך הביולוגיה שאותם בחרו התלמידים לחקור.

מאמר

תקציר העבודה 

Yosef, R.; Talker, S.; Sadeh,I.(2021). Effect of COVID-19 Closures andDistance-Learning on Biology Research Projects of High School
Students in Israel. Education Sciences 11, no. 11: 716. https://doi.org/10.3390/educsci11110716

• מוקדי ההחלטות של רכזי ביולוגיה המשתתפים בקהילה וירטואלית מקצועית לומדת, בתחילת משבר הקורונה כבבואה של זהותם המקצועית - אודליה שרירא, דינה ציבולסקי וכריסטן איפסן,פקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ואוניברסיטת DTU בדנמרק.

המחקר מראה כיצד ממדי הזהות המקצועית באים לידי ביטוי בהחלטות רכזי ביולוגיה המשתתפים בקהילה מקצועית וירטואלית לומדת, בזמן משבר הקורונה. כמו כן, מראה את חשיבותה של קהילת מקצועית לומדת וירטואלית כשותפה בתהליכי קבלת ההחלטות וכמהווה מרחב מקוון להתפתחות הזהות המקצועית.

מאמר: אודליה שרירא;דינה ציבולסקי;כריסטין איפסן; מוקדי ההחלטות של רכזי ביולוגיה המשתתפים בקהילה וירטואלית מקצועית לומדת, בתחילת משבר הקורונה כבבואה של זהותם המקצועית.

למצגת

• השקפות המורים על פדגוגיה מוטת עתיד כחלק מהוראה מבוססת-חקר בביולוגיה מולקולרית במעבדות ביולוגיה בתיכון - ד"ר דנה שחייני, ד"ר פרחי ווקסמן, ד"ר אירית שדה ושותפים. בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.
  
  שילוב פעילויות הנדסה גנטית וביולוגיה מולקולרית בהוראה מבוססת חקר פתוח הוא תהליך חדשני וייחודי המתרחש בבתי הספר התיכוניים בישראל מאז 2018. מטרת המחקר הייתה לבחון את השקפותיהם של המורים לגבי האופן שבו פעילות חקר בנושא ביולוגיה מולקולרית בתיכון יכולה לשלב ולקדם פדגוגיה מוכוונת עתיד.
  - למאמר | תקציר המאמר בעברית
  Dana Sachyani, Pirchia Tamar Waxman,Irit Sadeh,Shoshana Herman,Mor Levi Ferber,Michal Yaacobi,Omer Choresh,Efrat Link,Shiri-Rivka Masa,Samuel Ginsburg &Michal Zion; (2023): Teachers’ views of Future-Oriented Pedagogy as part of inquiry-based molecular biology teaching in high school biology laboratories, Journal of Biological Education. https://doi.org/10.1080/00219266.2023.2174157
  
  
• פיתוח מיומנויות הנחיה מרחוק המתאימות לביצוע חקר בית ספרי בסביבה הקרובה - ד"ר סארי עאסלה, חוקר בכיר, מנהל המכון לחינוך אגודת הגליל, מרצה במכללת אלקאסמי. הרצאה במסגרת הכנס הבין-לאומי המקוון השני בנושא מחקר יישומי והוראת המדעים. משרד המדע והטכנולוגיה, אקדמיית אלקאסמי, TRDC, אגודת הגליל
  
  פיתוח מיומנויות הנחיה מרחוק המתאימות לביצוע חקר בית ספרי בסביבה הקרובה. הספר הדיגיטלי של הכנס בשפה הערבית (2020) מכיל קורות חיים של החוקרים, תקצירי הרצאות והקלטות וידאו ואודיו של ההרצאות.
  - לספר הכנס

• חקר פתוח לעומת חקר מונחה - ד"ר אירית שדה וד"ר מיכל ציון, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן.

למידת חקר דינמי מאופיינת בקריטריונים האלה: למידה תהליכית, שינויים המתרחשים במהלך החקר, הבנה פרוצדורלית של התהליך והיבטים אפקטיביים (ריגושיים). תלמידים הלומדים בחקר פתוח מראים במובהק רמות גבוהות יותר בקריטריונים של שינויים המתרחשים במהלך החקר ובהבנה פרוצדורלית של התהליך.

תקציר המאמר

The Development of Dynamic Inquiry Performances within an Open Inquiry

• חקר מונחה והוראה בגישת חקר פתוח - אירית שדה (יניב), עבודה לתואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן בהנחיית ד"ר מיכל ציון, המחלקה להוראת המדעים, ופרופסור שלמה הבלין, המחלקה לפיזיקה

במחקר זה נבדקה תרומתה של ההוראה בגישת החקר המונחה (לרוב – הוראת ביוטופ) לעומת ההוראה בגישת החקר הפתוח (לרוב – הוראת ביודע) לתלמידים שעשו פרויקט חקר במהלך לימודי הביולוגיה בבתי ספר תיכוניים בישראל. המטרה המרכזית של מחקר זה עוסקת בהשוואה בין שתי שיטות ההוראה והשפעתן על פיתוח מיומנויות חקר בסיסיות ומיומנויות חקר דינמיות, טיפוסי ידע ועמדות בקרב תלמידי ביולוגיה. כמו כן אופיין תהליך החקר הדינמי שבא לידי ביטוי בפרויקט החקר של התלמידים בקבוצת ה"חקר פתוח".

תקציר העבודה

Curiosity and open inquiry learning .Michal Zion and Irit Sadeh

• אפיון מסלולי ההתקדמות בין שלבי החקר בעבודת ה'ביוחקר' והגורמים לדפוסי הקשר הלוגי במסלולים אלו - מאמר זה מתבסס על תיזה לתואר שני בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן של גלית כראדי. המאמר נכתב על ידי זהר סנפיר, גלית כראדי ומיכל ציון

תלמידי התיכון המתמחים בביולוגיה מבצעים תהליך חקר פתוח תוך התנסות ב'מסלולי התקדמות' בין שאלות חקר ומסכמים את תהליך החקר בכתיבת עבודה הנקראת 'ביוחקר'. עד כה לא נבדקו בצורה שיטתית דפוסי הקשר הלוגי בין שאלות החקר אותן מנסחים וחוקרים התלמידות והתלמידים. למחקר זה היו שתי מטרות עיקריות: מיפוי ואפיון סוגי המעברים הלוגיים בין שאלות החקר בעבודת ה'ביוחקר', ואפיון הגורמים הקשורים לדפוסי הקשר הלוגי שבין שאלות החקר.

תקציר העבודה

Inquiry practices and types of knowledge, with paths of logical associations between inquiry questions

• תפיסת החקר של מורים המלמדים ביודע - סמדר כהן, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית ד"ר רות אמיר, המחלקה להוראת המדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, וד"ר מיכל ציון בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן

במחקר נעשה ניסיון לאפיין את תפיסת החקר של מורים המלמדים לפי תוכנית הביודע, לעמוד על הקשיים הקיימים אצל מורי הביודע במהלך הנחיית המחקר ולאתר דרכי התמודדות עם הקשיים.

מצגת המתארת את עיקרי המחקר

The Spectrum of Dynamic Inquiry Teaching Practices.
Michal Zion & Smadar Cohen & Ruth Amir (2007)

• הנחיית עמיתים ולמידה שיתופית בביוטופ - רונית רוזנשיין, מוסמך אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מנחה: ד"ר אורית בן צבי אסרף

מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", מתוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראה ולמידה של עבודת החקר האקולוגי. נוסף על כך בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית.

לתקציר המחקר

• בגרות מקוונת בביולוגיה: קורונה ומה שביניהן - ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה, הרצאה במסגרת הכנס הבין-לאומי המקוון השני בנושא מחקר יישומי והוראת המדעים, משרד המדע והטכנולוגיה, אקדמיית אלקאסמי, TRDC, אגודת הגליל

על שילוב התקשוב בהוראה, בלמידה ובבחינה המקוונת עתירת הידע (מתוקשבת) בביולוגיה, ועל המחקר המלווה של ראמ"ה את תוכנית ה"בגרות המתוקשבת" שכלל תלמידים ומורים. הספר הדיגיטלי של הכנס (2020) מכיל קורות חיים של החוקרים, תקצירי הרצאות והקלטות וידאו ואודיו של ההרצאות.

לספר הכנס

• מוטיבציה ללמידת ננו טכנולוגיה - ד"ר עביר ותד, דקנית הפקולטה למדעים מדויקים באקדמיית אלקאסמי. הרצאה במסגרת הכנס הבין-לאומי המקוון השני בנושא מחקר יישומי והוראת המדעים. משרד המדע והטכנולוגיה, אקדמיית אלקאסמי, TRDC, אגודת הגליל

מוטיבציה ללמידת ננו טכנולוגיה בקורסים פתוחים מקוונים רבי משתתפים (MOOCs): בחינת שפה ומעורבות חברתית. הספר הדיגיטלי של הכנס בשפה הערבית (020 ) מכיל קורות חיים של החוקרים, תקצירי הרצאות והקלטות וידאו ואודיו של ההרצאות.

לספר הכנס

• אסטרטגיות בהוראת הננו טכנולוגיה - ד"ר ריאם אבו-מוך, ראש החוג לכימיה, המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל, חיפה. הרצאה במסגרת הכנס הבינלאומי המקוון השני בנושא מחקר יישומי והוראת המדעים.

אסטרטגיות בהוראת הננו טכנולוגיה. הספר הדיגיטלי של הכנס בשפה הערבית מכיל קורות חיים של החוקרים, תקצירי הרצאות והקלטות וידאו ואודיו של ההרצאות.

לספר הכנס

• הסיבות להשתתפות בפעילות פרו-סביבתית בהקשר של מדע אזרחי: חקר מקרה של ניטור פרפרים בישראל - דינה צ'יבולסקי

המחקר הנוכחי בוחן את מאפייניהם של מתנדבים המשתתפים במדע האזרחי ואת הסיבות המובילות אותם להשתתף בפעילויות הקשורות לשימור טבע, ובפרט בניטור פרפרים. המחקר נעשה בגישה של חקר מקרה וכלל שיטות איכותניות וכמותיות לאיסוף נתונים ולניתוחם. ממצאי המחקר מצביעים על מערכת מורכבת של הסיבות, לרוב פנימיות, המשקפות את רצונם של המשתתפים לתרום לחברה, להיפגש עם אנשים אחרים ולהגדיל את טווח הידע שלהם בנושא. יתרה מזו, הממצאים מראים כי ישנם מאפיינים משותפים של מתנדבים במדע האזרחי ובהם התבגרות בסביבה כפרית ומפגש עם דמויות ואירועים משמעותיים. אלו הובילו לאהבתם לטבע, לתחושת המחויבות החזקה שלהם למען הטבע ולרצונם לנקוט צעדים פעילים לשימורו. אחת ההשלכות המרכזיות של מחקר זה היא החשיבות של שילוב פעילויות פרו-סביבתיות במערכת החינוך.

למאמר

Tsybulsky, D. (2020). Self-reported reasons for participating in pro-environmental citizen science activities: A case study of butterfly monitoring in Israel. Frontiers in Education (section STEM Education), 5, 1-10.

https://doi.org/3389/feduc.2020.00116

• צורות מעורבות בפרויקט מדע אזרחי סביבתי - יעלה נעמי גולומביק, אילת ברעם-צברי, ברק פישביין

מאמר זה מזהה את הדרכים המגוונות שבהן משתתפים עוסקים במדע באמצעות פרויקט מדע אזרחי בודד. על ידי שימוש בנתונים ממקורות מגוונים, אנו מתארים את הפעילויות השונות המתבצעות על ידי מדענים אזרחיים בפרויקט איכות האוויר ומאפיינים את המוטיבציות המניעות אותם להשתתף. הממצאים חושפים כמה תמות המעידות על המוטיבציות ועל צורות המעורבות של המשתתפים; תושבים מודאגים, חינוך והסברה, פעולות סביבתיות, עניין אישי ומעורבות מזדמנת. המחקר ממחיש את יחסי הגומלין בין תחומי תקשורת המדע והמדע האזרחי וקורא לטפח מערכת יחסים זו.

למאמר

Engagement
styles in an environmental citizen science project. Yaela Naomi Golumbic, Ayelet Baram-Tsabari, Barak Fishbain

https://jcom.sissa.it/archive/19/06/JCOM_1906_2020_A03

• אוריינות מדעית בפעולה: הבנת נתונים מדעיים המוצגים בפלטפורמת מדע אזרחי על ידי מבוגרים שאינם מומחים - יעלה נעמי גולומביק, ברק פישביין, אילת ברעם-צברי

מאמר זה עוסק בדרכים שבהן מבוגרים שאינם מומחים המעורבים ביוזמת מדע אזרחי – תופסים, מבינים ומשתמשים במידע מדעי. מחקר זה מדגיש את יכולתם של אנשים שאינם מומחים להבין נתונים מדעיים וליישמם במצבים יום-יומיים. עוד הוא מראה את הפוטנציאל של מדע אזרחי לפתח כישורים מדעיים, מיומנויות והבנה מדעית לקידום הדדי של שני התחומים.

תקציר המאמר בעברית

Yaela Naomi Golumbic, Barak Fishbain, Ayelet Baram-Tsabari; Science literacy in action: understanding scientific data
presented in a citizen science platform by non-expert adults(2020)

• שילוב תלמידים בסקר הראדון באמצעות המערכת המקוונת "בחינת ראדון" - אנדריי צפלוב, קונסטנטין קובלר, מקסים שפאק, יבני שפיר, יעלה נעמי גלומביק, אלין פרי, דני בן-צבי, אילת ברעם-צברי, ט' מסלוב, אודליה שריר

מאמר זה סוקר את הפיתוח, היישום והשימוש של המערכת המקוונת "בחינת ראדון" לניטור ריכוזי גז ראדון מקומיים באמצעות מדע אזרחי בבית הספר. מדידת הראדון נעשית על ידי תלמידים בבתיהם בלא צורך במומחה ובשימוש באמצעי זול ומהלך פשוט של חשיפת בקבוקון פחם פעיל למשך 5-4 ימים בחדר הנבדק. המערכת המקוונת מאפשרת לתלמידים לשמור את נתוני הבדיקה ומיישמת עיקרון חלופי של בניית מפת נתוני ראדון המציגה את הממצאים בבירור מתוך הקפדה על סודיות המשתתפים. תוצאות בדיקות הראדון הראשונות נידונות במאמר לצד הצגת דוגמאות למפות הראדון. לבסוף מוצעת גישה לזיהוי יעיל של מבנים בעלי ריכוזי ראדון גבוהים המבוססת על עקרון ויסות הראדון.

למאמר

Involving schoolchildren in radon surveys by means of the
"Radon Test" online system(2020) Andrei Tsapalov, Konstantin
Kovler, Maxim Shpak, Yevhenii Shafir, Yaela Naomi Golumbic, Aline Peri, Dani Ben-Zvi, Ayelet Baram-Tsabari, T Maslov, Odelia Schrire

• אוצרות דיגיטלית כמקדמת למידה מותאמת אישית - דינה צ'יבולסקי

המחקר הנוכחי בוחן את המאפיינים של מתנדבים שמשתתפים במדע האזרחי ואת הסיבות המובילות אותם להשתתף בפעילויות הקשורות לשימור טבע, ובפרט בניטור פרפרים. המחקר נערך בגישה של חקר מקרה וכלל שיטות איכותניות וכמותיות לאיסוף וניתוח הנתונים. ממצאי המחקר מצביעים על מערכת מורכבת של הסיבות, לרוב פנימיות, המשקפות את רצונם של המשתתפים לתרום לחברה, להיפגש עם אנשים אחרים ולהגדיל את טווח הידע שלהם בנושא. יתרה מזאת, הממצאים מראים כי שישנם מאפיינים משותפים של מתנדבי במדעי אזרחי, שכללו התבגרות בסביבה כפרית ומפגש עם דמויות ו/או אירועים משמעותיים שהובילו לאהבתם לטבע, לתחושת המחויבות החזקה שלהם למען הטבע, ורצונם לנקוט בצעדים פעילים לשימורו. אחת ההשלכות המרכזיות של המחקר הזה הינו החשיבות של שילוב של פעילויות פרו-סביבתיות במערכת החינוך. קישור למאמר: PDF.

Tsybulsky, D. (2020). Self-reported reasons for participating in pro-environmental citizen science activities: A case study of butterfly monitoring in Israel. Frontiers in Education (section STEM Education), 5, 1-10.

https://doi.org/3389/feduc.2020.00116

• תרומת ז'אנרים שונים ליצירת אוריינות מדעית - אילת ברעם, דוקטורנטית מנחה: ד"ר ענת ירדן, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע

בעבודה זו נבחנים היתרונות בלימוד באמצעות מאמרי מחקר מדעיים לעומת מאמרי מדע פופולריים, ובמיוחד השפעתם על יצירתה והעצמתה של אוריינות מדעית. השערת המחקר הייתה שקריאת ספרות שניונית מן ז'אנר המדע הפופולרי תוביל להבנה טובה יותר של הנאמר בטקסט בשל הבהירות שבה היא מתאפיינת. בעוד שספרות ראשונית תתווך לקוראים ידע באשר למבנה הסינטקטי של תחום הדעת, דבר שיעזור להם להבין כיצד מחקר ביולוגי נעשה.

לתקציר המחקר

• האם אוריינות מדעית יכולה לסייע לאנשים לגלות מידע שגוי בחיי היום-יום? - אביב שרון, אילת ברעם-צברי

מידע מדעי שגוי באינטרנט גורם לציבור רחב להאמין בו כמו לדוגמה, בנושאי חיסוני ילדים ושינויי אקלים בהשפעת האדם. במחקר זה אנו מתמקדים באוריינות מדעית ובפרקטיקות הדרושות לחשיבה על ראיות מדעיות וזיהוי מידע מדעי שגוי, וכיצד לקדם אותה בלימודי המדעים.

Sharon, A. J. & Baram-Tsabari, A. (2020). Can science literacy help individuals identify
misinformation in everyday life? Science Education

תקציר המאמר בעברית | למאמר | תקציר המאמר באנגלית

• ביטויים של אוריינות מדעית בטוקבקים לסיקור של ניסויים בבעלי חיים - אסתר לסלו, אילת ברעם-צברי

במחקר זה אופיינו ביטויים של אוריינות מדעית בדיונים אותנטיים בסביבה מקוונת באתר חדשות מוביל בישראל. נעשה ניתוח תוכן של ביטויי אוריינות מדעית בכתבות העוסקות בסוגיית ניסויים בבעלי חיים לאורך שנה ושל תגובות קוראים שהתעוררו בעקבותיהן. נמצא שיותר ממחצית מהמושגים שהופיעו בכתבות ובתגובות היו ברמה תיכונית ואקדמית. בתגובות התומכות בניסויים בבעלי חיים נמצאו יותר היבטים מחקריים כגון האופן שבו נבנה ומתפתח ידע מדעי. ואילו התגובות המתנגדות לניסויים בבעלי חיים התייחסו להיבטים החברתיים של מהות המדע. המחקר מציע שהוראה המכוונת למעורבות ציבורית מושכלת במדע מחייבת שילוב מפורש של היבטים מחקריים וחברתיים של מהות המדע.

Expressions of science literacy in online public
discussions of animal experimentation(2020).Esther Laslo, Ayelet Baram-Tsabari

תקציר המאמר בעברית | תקציר המאמר באנגלית

• טיפוח הבנת מהות המדע בהוראת הביולוגיה - היבטים תיאורטים ומעשיים: אנה פשניצ'ני- מאמו, דינה צ'בולסקי
  במאמר זה נרחיב תחילה על המושג מהות המדע ונסקור בקצרה גישות ושיטות הוראה של מהות המדע בשיעורי הביולוגיה שנועדו לפתח בקרב הלומדים ידע, מיומנויות, ערכים ועמדות המעודדים את מתן האמון במדע.
  עלון שמורת טבע עלון מורי הביולוגיה (יוני 2022) גיליון 201 : מדע ואמון הציבור עמוד 43-66
  למאמר
• תחילה הבן את ההקשר ולאחר מכן הסתכל על הגרף - השפעת הנחיית קשב על עיבוד גרפים קוגניטיביים לינאריים?: פרחי וקסמן, רונית רם- צור, מיכל ציון
  מחקרים רבים בדקו את השפעת הכוונת הקשב על עיבוד גרפים, אך טרם נבדקה ההשפעה של תזמון השאלה כמנגנון להכוונת הקשב. במחקר זה אנו מציגים כיצד הכוונת הקשב, רמת המשימה, והעומס החזותי משפיעים על עיבוד גרפים.
  למאמר: עברית | אנגלית
  Waxman, P.T. Ram-Tsur, R. Zion, M; First understand the context and then look at the graph - the effect ofattentional guidance on cognitive linear graph processing? Trends in Neuroscience and Education 29 (2022)
  תקציר המאמר באנגלית

• חיפוש מידע בנושא חיסונים בפלטפורמות של "שאלות ותשובות" ברשתות החברתיות - אביב שרון, אלעד יום-טוב, אילת ברעם-צברי

מומחים מביעים דאגה מהתפשטותו של מידע שגוי על חיסונים, מעמידותו ומתרומתו להססנות כלפי חיסונים. מחקר זה בדק את האופן שבו הציבור מחפש מידע על חיסונים באינטרנט ולהבנת האופן שבו הוא מעריך את אמינותו. במחקר נבדקו נושאי השאלות והאם מופנים למומחים או לניסיון של עמיתים. במחקר נמצא כי המשתתפים דירגו את האמינות של התשובות בעיקר בהתבסס על היחס שלהם לחיסונים כאשר תשובות שתמכו בהתחסנות זכו לדירוג גבוה יותר, וזאת במתאם חיובי עם עמדות המשתתפים כלפי חיסונים. מנגד, למומחיות המשיב הייתה אומנם השפעה פחותה על דירוגי האמינות, אך זו עדיין הייתה מובהקת. הממצאים מחזקים את ההשערה שמענה של מומחים לשאלות בסביבות מקוונות עשוי לסייע בהתמודדות עם תופעת ההססנות כלפי חיסונים.

Aviv J Sharon, Elad Yom-Tov, Ayelet Baram-Tsabari;Vaccine information seeking on social Q&A services, Vaccine Volume 38, Issue 12, 10 March 2020, Pages 2691-2699 (2020)

תקציר המאמר בעברית | למאמר | תקציר המאמר באנגלית

• הבריאות בידיים שלנו - עידית אדלר ואיסלאם עקאד, מאמר שנכתב על השתלמות להתפתחות מקצועית של מורי ביולוגיה במטרה לאמץ תפקיד חדש כמקדמי בריאות, שלומות ואזרחות פעילה
  בהשתלמות פיתחו המורים יחידות לימוד להוראת התוכן הביולוגי הנדרש על פי תכנית הלימודים דרך תופעת הסוכרת. יחידות ההוראה שפותחו התמקדו בהקניית ההיבטים המדעיים לתלמידים, וכללו בנוסף גם מרכיב של מעורבות חברתית בקהילה על סמך הידע המדעי.
  תקציר המאמר בעברית | למאמר המלא
  
  
• שילוב דילמות בהוראת ביולוגיה - מאשה צאושו, עבודה לתואר שני בהנחיית ד"ר יהודית דורי, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון, חיפה.
  יחידת הלימוד ביוטכנולוגיה, סביבה ומה שביניהם פותחה במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, על ידי צוות מורים מתחומים שונים. היחידה  עוסקת בהיבטים מדעיים, טכנולוגיים, סביבתיים, חברתיים ומוסריים של הביוטכנולוגיה המודרנית. ההוראה והלמידה, כמו גם ההערכה, נעשית באמצעות חקרי אירוע המזמנים דיון בדילמות סביבתיות, חברתיות ומוסריות המלוות את הפיתוח הביוטכנולוגי.
  אוכלוסיית המחקר כללה כ-250 תלמידים משבעה בתי ספר. בשאלוני-קדם, ובשאלונים במהלך ההוראה והלמידה ובסיומה, נבדקו ידע ומיומנויות יישום, תפיסה מערכתית וחשיבה ביקורתית. במחקר שולבו שיטות כמותיות ואיכותניות.
  נמצא כי ההוראה והלמידה בגישה שפותחה במחקר ומשלבת היבטים מדעיים וערכיים, תרמה לפיתוח מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה בקרב תלמידי אוכלוסיית המחקר. תלמידים שיפרו את יכולתם להסביר ולהעריך מגוון היבטים של הבעיה, ולהעלות טיעונים התומכים בעמדותיהם בנושאים שונים שנידונו ביחידה.  תצפיות בכתות וראיונות עם המורים העידו על שיפור ביחסם של התלמידים, שאינם מתמחים במדעים, כלפי נושאי היחידה בפרט, ונושאים מדעיים-טכנולוגיים בכלל.
  הוראה למידה והערכה של נושאים בביוטכנולוגיה באמצעות חקר ארועים משולבי דילמות (תקציר) | מאמר באנגלית

• למידת עומק בביולוגיה - מאשה צאושו, עבודת דוקטורט בהנחיית פרופ' טלי טל ופרופ' שמעון גפשטיין, המחלקה להוראת טכנולוגיה ומדעים, הטכניון, חיפה
  מחקר זה, שהיווה חלק משינוי מקיף של קורס המבוא לביולוגיה בטכניון (ביולוגיה 1), בוחן את השפעתה של רפורמה פדגוגית שנערכה בקורס על מאפייני הלמידה וההוראה, ועל עמדותיהם של הסטודנטים והמרצים בקורס.
  המודל הופעל בשלבים, כאשר בשלב המתקדם בוטלו רוב ההרצאות, והזמן שהתפנה איפשר לסטודנטים למידה עצמאית. כמו כן, סטודנטים יכלו לקחת חלק בלמידה קבוצתית של נושא אחד במשך כחודש. בנוסף לשינוי בהוראה נעשה גם שינוי בהערכה לכיוון של הערכה הבודקת למידה משמעותית, באמצעות הוספת שאלות פתוחות מורכבות למבחן המסכם, ושילוב הערכה של הלמידה הקבוצתית.
  המחקר, שליווה את הקורס במשך שלוש שנים, בדק את ביצועי הסטודנטים, מאפייני הלמידה שלהם ועמדותיהם, וכן את מאפייני ההוראה ועמדות המרצים בשלבי המודל השונים.
  מודל ההוראה שפותח ויושם במסגרת מחקר זה יצר אפקט אדווה (ripple effect). הממצאים מעידים כי ההשפעה של ההתנסות בלמידת עומק עצמית וקבוצתית התפשטה במרחב שהוא הרבה מעבר ללמידת נושא עומק אחד במשך חודש אחד. לתוצאות המחקר השלכות גם על הוראת הביולוגיה בפרט ומדעים בכלל בבית הספר התיכון. הוא מחזק את המגמה שהחלה בהוראת הביולוגיה לפני שנים רבות של למידה עצמאית בקבוצות ושילוב של הערכה מעצבת והערכה חלופית.
  מהפך בהוראת קורס מבוא לביולוגיה  והשפעתו על הלמידה – אפקט האדווה (תקציר) | מאמר באנגלית

• העדפות קוגניטיביות של תלמידי ביולוגיה בכיתה י"א - עבודה לתואר דוקטור של קיסר אנטון בהנחייתו של פרופ' ראובן לזרוביץ
  במחקר זה נבדקו ההעדפות הקוגניטיביות של תלמידי כיתה י"א הלומדים ביולוגיה לפי תוכנית הלימודים החדשה וההעדפות הקוגניטיביות של מורים לביולוגיה המלמדים לפי תוכנית הלימודים החדשה. כמו כן, נבדקה ההתפלגות של תלמידי כיתה י"א הלומדים ביולוגיה, לפי שלבי אופרציות  קוגניטיביות: קונקרטי, מעבר ופורמאלי והבדלים, אם קיימים, בהעדפות קוגניטיביות של תלמידים בעלי אופרציה קונקרטית, מעבר או פורמאלית. נבדק גם הקשר בין סגנונות העדפות קוגניטיביות של תלמידים לבין המשתנים הבאים: העדפות קוגניטיביות של מוריהם; מגדר התלמיד; אזור גיאוגרפי;  הישגים במשימה לחשיבה ביקורתית.
  סיכום העבודה במצגת
  
  
• שילוב של האינטרנט של הדברים בלמידה מבוססת פרויקטים בביולוגיה: חוויות ופיתוח מיומנויות של תלמידים - דינה צ'בולסקי, ארז סיני
  מאמר זה מציג מחקר העוסק בשילוב של האינטרנט של הדברים (IoT) בלמידה מבוססת פרויקטים בביולוגיה בתיכון. מטרת המחקר העיקרית הייתה לערוך בחינה מעמיקה של חוויות התלמידים ופיתוח כישוריהם במהלך פרויקט זה. שאלות המחקר היו:

1. מה הן חוויות הלמידה המשמעותיות עבור תלמידי ביולוגיה בתיכון המשתתפים בפרויקט המשלב IoT
2. כיצד עיצבו חוויות אלו את כישוריהם הבין אישיים, התוך אישיים והקוגניטיביים של התלמידים?
   תקציר המאמר בעברית | המאמר המלא באנגלית

Tsybulsky, D. & Sinai, E. (2022) :IoT in Project‑Based Biology Learning: Students, Experiences and Skill Development. Journal of Science Education and Technology volume 31, pages542–553.

• נקודת מבט לא שגרתית על הטבע - ביומימיקרי וקומיקס - ורד יפלח-וישקרמן
  המאמר עוסק בשילוב ההומור בעולם התוכן של הביולוגיה ובעיקר בנושא חדשני ועדכני בעולם המדעי – ביומימיקרי. בתחום דעת זה אנו צופים ומתבוננים בטבע כדי ללמוד ממנו על פתרונות מקיימים עבור בעיות הנדסיות או כדי לקבל השראה ולפתח המצאה לטובת המין האנושי. לאחר חשיבה לא מעטה החלטתי להתמקד במאמר זה בהוראה באמצעות חשיפה לנושא באמצעות ייצוג חזותי – הקומיקס. תחילה אעסוק בהיבט מושגי קצר על למידה חזותית, קומיקס ולאחריו – כיצד הקומיקס משתלב בעולם ההוראה המדעי ובעולם הביומימיקרי.
  תקציר המאמר | המאמר המלא
  ד"ר ורד יפלח-וישקרמן, נקודת מבט לא שגרתית על הטבע - ביומימיקרי וקומיקס, הומור מקוון כתב עת מדעי לחקר ההומור- עמוד 67-89, גיליון מס' 18| יוני 2022.