למידת חקר

מדוע חשוב ללמד מחוננים ומצטיינים בדרך החקר, ואיך עושים את זה נכון?

מהו חקר?
החקר הוא תהליך חשיבה המשמש לבניית הבנה וידע וליצירה בתחומי הדעת השונים. התלמידים יכולים לבנות את הידע שלהם באמצעות חקר ולהבין את הדרך שבה המומחים חוקרים את התחום (1).
החקר הוא גישה קונסטרוקטיביסטית בהוראה המזמנת מעורבות פעילה של התלמידים בלמידה שלהם. מורים המלמדים בדרך החקר משמשים מנחים ותומכים.

גישת החקר מאפשרת חשיבה מסדר גבוה. אסטרטגיות חשיבה – כמו שאילת שאלות, העלאת מגוון נקודות מבט ואפשרויות חלופיות, זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, ייצוג וטיעון, ניהול מידע, עיבודו והערכתו, הסקת מסקנות וחשיבה יצירתית וביקורתית – משרתות את תהליך החקר (2) (3).

איך מתחילים לחקור?
תהליך החקר בתחומי הדעת השונים מתחיל בשאלה או בבעיה. הלומד מתכנן את דרכי חיפוש הפתרון או את תהליך החקר המתאים לפתרון ולטיפול בשאלה. לאחר מכן הלומד מנתח את הנתונים בעצמו, מסכם את הממצאים ומסיק מסקנות.

במהלך החקר ובעקבותיו מתעוררים לעיתים קרובות רעיונות חדשים ושאלות. בתהליך החקר הלומד עוקב אחר החשיבה ואחר מהלך העבודה שלו ובוחן אותם שעה שהם מתרחשים.

בדרך כלל תהליך החקר מניב תוצר כמו מוצר, מאמר מדעי, פרויקט אומנותי או תוצר עיצובי אשר מוצג בפני קהילת הלומדים או הכלל ומעורר שאלות וכיוונים חדשים.

איך חוקרים?
ישנן דרכי חקר מגוונות, שהרי גם המומחים בתחומי הדעת השונים מתאימים את שיטת המחקר לצורך שמעלה השאלה.

לדוגמה,

במחקר איכותני שמחפשים בו אחר משמעותה של תופעה מנקודת מבטם של הנחקרים משתמשים בשיטות כגון סיפורי חיים, תצפיות, ראיונות ומיצגים חזותיים.

במחקר עיוני כמו זה שנעשה בתחומי הספרות וההיסטוריה החוקרים מנתחים מקורות ראשוניים כדי להציג תהליכים ותובנות.

במחקר האומנותי היצירה יכולה לשמש כלי מחקר ואמצעי להצגת התוצאות.

ובמחקר האמפירי הכמותי החוקר, כמו הבלש, עורך תצפיות, אוסף ממצאים ונתונים וממצה מתוכם חוקי טבע ותאוריות. המדען בוחן את התאוריה בין השאר על ידי שינויים מכוונים (ניסוי) ובדיקת תקפות המודל שהציע במערכות אחרות.

פעמים רבות תהליך החקר נובע מתוך סקרנות, יצירתיות, אינטראקציה עם חומרים או אף בעיות מעשיות וטכנולוגיות חדשות.

מדוע חשוב לשלב חקר בהוראת מחוננים ומצטיינים?
לימוד החקר הוא חלק מחזון האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים "ליצור קהילה לומדת שבה תלמידים ומורים שווים בסקרנותם ובמחויבותם לקחת זה את זה שוב ושוב לשדות חדשים, בלתי ידועים". עשיית פרויקטים ועבודות חקר היא מרכיב חשוב בציר הדידקטי של מתווה הליבה לחינוך מחוננים ומצטיינים, והקורסים לתלמידים המוכשרים נדרשים לכלול טיפוח של מיומנויות וכישורי חשיבה מסדר גבוה (4). בכך מתווה הליבה מתבסס על המחקר בתחום חינוך המחוננים אשר זיהה את הוראת החקר מתאימה במיוחד למאפייניהם של תלמידים אלו (5).

חשיבת החקר מתאימה למחוננים מכמה סיבות:
א. לומדים מחוננים מסוגלים להתמודד עם חשיבה אופרציונלית פורמלית, כלומר חשיבה הגיונית ויכולת הפשטה יותר מלומדים אחרים. המעבר מחשיבה קונקרטית, על המצוי לחשיבה פורמלית על הרצוי או האפשרי מאפשרת לשער השערות. מחוננים נוטים לחשיבה רפלקטיבית, כלומר, לנתח את מחשבותיהם ולשפוט אם הן הגיוניות ומקדמות. זהו מרכיב חשוב בחשיבת החקר. כמו כן לומדים מחוננים מבינים מצבים מורכבים ועמומים אשר מובילים לבניית ידע חדש.
ב. ללומדים מחוננים יש פעמים רבות היכרות וידע סגולי על עצמם. הם מסוגלים לקבל הערכה מציאותית של מעלותיהם וחסרונותיהם, מודעים לחשיבה שלהם ולאופן הלמידה המתאים להם. למידה בדרך החקר מאפשרת ומכבדת סגנונות קוגניטיביים שונים של הלומד וגישות מגוונות לשאלות המובאות לדיון (6).
ג. יעילותה של גישת החקר טמונה במשיכתם של מחוננים לשאלות ולבעיות. לומדים אלו נהנים מתעלומות, מחידות, מדו משמעות ומפרדוקס. גישת החקר מספקת הקשר לימודי לסקרנותם וחופש לחשוב ולבחור את הבעיות שאותן הם מעוניינים לחקור ולפתור. מסיבה זו, החקר הסגור והמובנה במתכונת ספר בישול נתפס משעמם בקרב תלמידים מחוננים ומצטיינים. סקרנותם ושאלותיהם של התלמידים מנתבות את הקבוצה הלומדת בדרכים ובהסתעפויות מפתיעות.

 
עם זאת גם תלמידים מחוננים המתחילים לעסוק בלימוד החקר צריכים להכיר וללמוד את השיטות שבאמצעותן נחקרות שאלות בתחום הדעת, לצד לימוד הנושאים הרלוונטיים מהתחום.

לדוגמה, ללמוד לקרוא ולנתח טקסטים ראשוניים בהיסטוריה, ניתוח נתונים מספריים ושיטת בדיקת השערות במדעים. ללומדים כאלה אפשר להציע תחילה חקר מונחה שבו התלמיד עדיין עצמאי בבחירת השאלה, בין אם מתוך סל שאלות שהמורה חיבר ובין אם זה רעיון של התלמיד. בחקר זה המורה יכול להנחות את התלמיד בתכנון החקר, ללמד שיטות מחקר מתאימות ודרכים לניתוח נתונים.

חקר מונחה מתאים גם לילדים צעירים בגיל בית הספר היסודי ומאפשר קידום פיתוח החשיבה המופשטת ולימוד שיטות החקר. רצוי לאפשר למידה דיפרנציאלית מבחינת רמת החקר (מובנה עד פתוח) המתאימה ללומד. לתלמידים מחוננים יש נטייה לחקר ולשאילת שאלות, אולם ביצוע חקר עצמאי כולל כישורים שיש ללמדם ואין להניח את קיומם מראש.

 
ההתקדמות ברמת החקר מחקר מובנה וסגור אל חקר פתוח שבו התלמיד במרכז, עם תחומי העניין שלו והשאלות המעסיקות אותו, חשובה במיוחד לתלמידים מוכשרים ויצירתיים. השאיפה בתהליך לימוד החקר במשך השנים היא שתלמידים בוגרים או מנוסים בחקר יגיעו להתנסות ברמה גבוהה יותר של חקר – חקר פתוח שבו התלמיד שותף מלא לתהליך, לומד נושא המעניין אותו, שואל לגביו שאלות, מתכנן ומבצע את החקר, אוסף ומעבד את הנתונים, ולבסוף גם מסיק מסקנות ודן בהן.

טיפוח נטיות חקר
לא די להזמין תלמידים לתהליך של חקר, אלא יש לטפח נטיות חקר – לטפח תרבות בכיתה ובבית הספר המעודדת חקר. לתלמידים מוכשרים נטיות המקדמות חקר, כמו סקרנות וחשיבה סביב בעיות, אך לעיתים גם חסמים לחשיבת חקר כמו לחץ אל מול הציפיות מהם ופרפקציוניזם מוגזם.

כדי לטפח נטיות המעודדות חקר, חשוב לשאול בכיתה שאלות פתוחות שהתשובות האפשריות עליהן אינן ברורות למורה מראש, לתת זמן לחשיבה, להקדיש זמן לשלבי החקר בכיתה, לארגן פעילויות להעלאת שאלות ורעיונות ולהכיר בחשיבותן של טעויות בתהליך הלמידה.

יש לשבח על מעורבות בשיעור במקום על תשובות נכונות. שבחים על מאמץ ועבודה קשה במקום על כישרון ויכולות יעודדו את התלמידים להשקיע את המאמץ הנדרש בביצוע פרויקט או עבודת חקר (7). כמו כן הצגה ופרסום של תוצרי החקר – תמונה, דגם, כרזה או מאמר בעיתון או באירוע של קהילת בית הספר – יאפשרו קבלת משוב מצמיח ותחושה של 'שימושיות' התוצר שהופק.

לסיכום, החקר מונע על ידי שאלות, בעיות, חידות ותעלומות. לומדים מוכשרים מעלים שאלות ורעיונות יצירתיים היכולים להניע תהליך של חקר ולאפשר פעילות מעניינת ומאתגרת ולעזור לפיתוח החשיבה ולבניית הידע.

*נכתב בעבור מאגר הידע מחוננט

מקורות

1. J. D., Brown, A. L., & Cocking, R. R. (Eds.) Bransford. How People Learn: Brain, Mind, Experience, and School. ללא מקום: National Research Counsil and Committee on Developments in the Science of Learning, http://www.nap.edu/catalog.php?record_id=9853, 2000.
2. ענת זוהר. למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך. ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 2006.
3. המזכירות הפדגוגית, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים משרד החינוך. אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. אופק פדגוגי. [מקוון] 2009. [צוטט: 31 1 2012.] http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/EstrategyotChashiva.pdf.
4. המנהל הפדגוגי, משרד החינוך האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים. מתווה למערך הלמידה לתלמידים מחוננים הלומדים במרכזים ייחודיים. המלצות ועדת ההיגוי תשס"ט. [מקוון] יוני 2009. [צוטט: 31 ינואר 2012.] http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/DB91C5FD-FE85-4CC4-A197-3B77B9952668/119299/mitveliba.pdf.
5. Rethinking Giftedness and Gifted Education: A Proposed Direction Forward Based on Psychological Science. Subotnik R.F., Olszewski-Kubilius P., Worrell F.C. 1, January 2011, Psychological Science in the Public Interest, כרך 12, עמ' 54-3.
6. Selecting instructional strategies for gifted learners. Van Tassel-Baska J. 3, Denver: ללא מחבר, November 2003, Focus on Exceptional Children, כרך 36, עמ' 12-1.
7. Carol Dweck. Self-Theories. Philadelphia: Psychology Press, 2000.
9. National Research Counsil. National science education standards. Washington, DC: National Academy Press, 1996."