ספר יונה

שתי מורות מלמדות יחד בשתי כיתות יחידה אחת שיש לה מטרות תוכן ומיומנויות בתחום הדעת וגם מטרות חברתיות וערכיות

רקע
ספר יונה נלמד בשיעורי תנ"ך בכיתה ט' בתחילת השנה לפי תוכנית הלימודים. מדובר בספר קצר בן ארבעה פרקים ובסיפור מוכר גם לתלמידי בתי הספר הממלכתיים.
בחטיבת הביניים "שרת" בכפר סבא החליטו מורות התנ"ך בכיתות המחוננים לאחד את שתי כיתות ט' ללימוד משותף כדי לפתור מתחים חברתיים. שתי הכיתות למדו יחד את יחידה שעתיים בשבועה במשך ארבעה שבועות.
העובדה שמדובר בכיתת מחוננים ובסיפור מוכר הייתר טריגר ליחידת הוראה שיש בה גם היכרות עם הסיפור אבל גם שימוש במיומנויות של למידת תנ"ך ועיסוק בשאלות ערכיות וחברתיות רלוונטיות לעולמם של התלמידים. התהליך כלל עבודה קבוצתית ומטלה אישית.
בפריט זה נתאר את מהלך הלמידה של פרק א'.
קומת קרקע – עוד לפני שמתחילים: חיבור אל הסיפור
סיפור יונה מעמיד אתגר בכיתת מחוננים: לתלמידים יש הרגשה שהם מכירים את הסיפור עוד מהגן, ואין מה לחדש להם. אחת הדרכים לעקוף את חוויית המוכר שאין צורך לחזור עליו היא להגיע אליו מכיוון חדש. המורות בחרו להתחיל את הסיפור בבניית ה'תפאורה' שבה הוא מתרחש. המטרה: לחשוף ידע קודם, להבין את הסביבה שבה מתרחש הסיפור ולבנות מחדש ידע ליצירת חיבור והזדהות.
וכך עשו את זה:

1. דמיינו את יונה
   שלב א: עצמו עיניים, חשבו על יונה שפגשתם/שמעתם/ראיתם אי פעם. בסבב כל אחד אומר משפט על יונה שהוא מכיר.
   שלב ב: תארו את יונה –
   איך הוא נראה?
   מה הוא לובש?
   איזו מוזיקה הוא אוהב לשמוע?
   בן כמה הוא?
   מה הוא אוהב לאכול?
2. פתיחה – דבר ה' אל יונה
   קריאת פסוק א': "וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר".
   משימה בזוגות – השלמת החלקים החסרים: מה אמר ה' ליונה? כיצד הגיב יונה לדברים?
   כתבו דיאלוג של הפגישה הראשונה בין ה' ליונה. ספרו את סיפור המפגש. תנו כותרת לסיפור.
3. היכרות עם הסביבה התנ"כית של הספר
   היכן ממוקם ספר יונה? בתוך איזה קובץ? מי 'החברים' שלו? מה היא הסביבה שלו? כיצד הוא מתחיל? דיון בשאלה: האם הוא מתאים או שונה מהסביבה שלו, מדוע?
4. היכרות עם הסביבה הגאוגרפית – היעד: נינווה
   קריאת פסוק ב': "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי".
   משימה – השלימו את המשפט והגזימו בכוונה (כמו בתוכנית 'גב האומה'):
   נינווה הייתה עיר גדולה כל כך ש...
   עלתה רעתם כל כך ש...
5. ההחלטה על הבריחה
   "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'".
   משימה – תיאור המקום: איך הוא נראה? מה יש בו? אילו ריחות עולים באפכם? מה עושים בו? מי נמצא בו? איך נראים האנשים? תארו את הנוף מחלון ביתכם ביפו.

קומה ראשונה: קריאת פרק א'
רק עכשיו, כשהרקע והתפאורה של הסיפור בנויים היטב בדמיונם של התלמידים אפר לקרוא את הפרק. והסיפור הידוע לובש קולות וריחות וצבעים שמאפשרים להקשיב לו באמת, אפילו שכבר מכירים אותו.
קומה שנייה: מיומנויות
במהלך קריאת הפרק ובמהלך לימוד הפרקים האחרים בספר נעשה שימוש במיומנויות לימוד תנ"ך, למשל:
ריבוי פעלים – רצף של פעלים רבים באותו המשפט. מטרת הפעלים להדגיש רעיון או להביע מהירות, הזדרזות, התרגשות ועוד.
מספר טיפולוגי – מספרים סמליים המביעים רעיון מסוים לשם הדגשה, שלמות או קדושה (למשל, 40, 12, 10, 7, 3).
ו' ההיפוך הופכת את משמעות הפועל מעתיד לעבר. הסיפור המקראי מרבה להשתמש בפעלים כגון וילך, ויקרא, וידבר, ויאמר. פעלים המכוונים לעבר אבל צורתם הבסיסית היא עתיד.
מילה מנחה – כאשר מילה או שורש חוזרים בטקסט פעמים רבות (לפחות שלוש). מילה מנחה מעניקה לטקסט משמעות נוספת וחדשה.
קומה שלישית: ערכים
לימוד תנ"ך הוא הזדמנות לדיון בערכים אוניברסליים. זה חשוב במיוחד כשמדובר בתלמידים מחוננים המסוגלים לקיים דיון ברעיונות גדולים ובשאלות מורכבות של ערכים ומוסר ואף זקוקים לכך.
בכיתה נעשה דיון בשאלה העקרונית שמזמן ספר יונה – שאלה של תשובה וסליחה: האם מכל מעשה אפשר לשוב בתשובה? האם לכל מעשה יש מחילה? מה צריך לעשות כדי שתתאפשר מחילה כזו?
מדובר בדיון פילוסופי עקרוני אבל גם בדיון מעשי ורלוונטי מאד שמעסיק ילדים בכל גיל.
לאחר מכן ניתנה עבודה עצמית לסיכום יחידת הלימוד. בעבודה זו בחר כל תלמיד בנושא אחד מתוך שלושה – בריחה, מנהיגות, שליחות. המשימות שניתנו בשלושת הנושאים אינן זהות מבחינת רמתן האקדמית ואופיין (יצירתי יותר או פחות) כדי לאפשר בחירה ברמת קושי והתמודדות עם הטקסטים ומשמעויותיהם.
דוגמאות למשימות לעבודה עצמית:
מנהיגות – אחרי שאלות העוסקות במנהיגותם של מלך נינווה ושל רב החובל התבקשו התלמידים להתייחס לציטוטים של מנהיגים על אודות מנהיגות. כעת הופנו אל השיר בן-גוריון שכתב יורם טהרלב והלחין אורי קריב. התלמידים התבקשו להדגיש בשיר ביטויים המתארים את אופיו ומנהיגותו של דוד בן-גוריון, לציין שתי תכונות מנהיגות המשותפות לדוד בן-גוריון (כפי שהוא מתואר בשיר) ולרב החובל ולמלך נינווה ולהדגים את התכונות במעשיהם. עוד התבקשו לציין שני מנהיגים בני זמננו המתאפיינים בתכונות אלו ולתת דוגמאות ממעשיהם.
שליחות – התלמידים התבקשו לקרוא קטעים מתוך יומנה של חנה סנש ולתאר את התחושות המעורבות שיש בה ביחס לשליחות. לאחר מכן הועלתה השאלה העולה בספר יונה ורלוונטית גם לימינו: באיזו מידה חייב אדם למלא שליחות למען החברה? התלמידים התבקשו לחוות את דעתם בשאלה זו, בהתבסס על דוגמאות רלוונטיות ועדכניות מחייהם או מאירועי מאקטואליה.
בריחה – התלמידים התבקשו לצפות בקטע הפואטרי-סלאם "ויברח" של יונתן קונדה ולכתוב עשר שאלות שהיו רוצים לשאול את קונדה בנוגע לטקסט. לאחר מכן התבקשו לנסח פסקה של 15 עד 20 שורות שבה הם עונים למשורר. ההוראה כללה הגדרה של המסר שהוא רוצה להעביר, לדעתם, הבעת דעה לגבי המסר והסבר מנומק לדעה זו. לא נדרשה התייחסות לספר יונה (אם כי הוצע לתלמידים להשתמש בו כדוגמה המחזקת את טיעוניהם).
הוראה בשיתוף פעולה
מטרתה של יחידת ההוראה הייתה עבודה קבוצתית וחברתית, לפיכך הכילה משימות קבוצתיות. את היחידה הכינו שתי המורות ולימדו באותה עת את שתי הכיתות. ההוראה בצמד אתגרה את המורות כפי שלמידה בקבוצות מאתגרת תלמידים. המצב הלא שגרתי של שתי מורות המלמדות יחדיו היה מודל לתלמידים לסגנונות השונים ולחילוקי הדעות הנובעים מהם.
דוגמה נוספת של הוראה משותפת של שני מורים בכיתת מחוננים אפשר לראות בקורס "יזמות ופרויקטים בקהילה" שמלמדים יניב מינקוב ואייל שני בחטיבת "הנגיד" בהרצליה.