אסטרטגיות חשיבה

זיהוי הדמיון והשנוי שבין שני דברים או יותר

מטרות השימוש באסטרטגיה

• לאפשר הבנה טובה יותר של רכיבי המידע ושל ההבדלים ביניהם.
• להגיע להכללה של מושגים חדשים ולהבנתם.
• להסיק מדבר אחד על דבר שני (אנלוגיה).
• לארגן מידע.
• לנתח את רכיבי המידע ולזהות את הקשרים ביניהם.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• להבין את מטרת ההשוואה והאופן שבו ההשוואה משרתת את המטרה.
• להכיר את המאפיינים של מושאי ההשוואה ולקבוע במה הם דומים או שונים.
• ליצור תבחינים (קריטריונים) להשוואה.
• להשתמש בתבחינים לצורך השוואה.
• לארגן את המידע המושווה בעזרת התבחינים.
• להסיק מסקנות וליצור הכללות.
• ליצור אנלוגיה (מטאפורה).

שפת החשיבה

• להשוות, להנגיד, לעמת, להבדיל, לסווג, למיין, לזהות נקודות דמיון ושוני, להבחין בין... לבין..., לעומת זאת, ואילו, כמו ש, כשם ש, כ, כמו, אולם, אך, אבל, ו, גם, גם...וגם, כמו כן, נוסף לכך, בהשוואה ל, בו בזמן ש..., בדומה ל..., בשונה מ...., כך גם, במקביל ל..

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• מדוע בחרתי להשתמש באסטרטגיית ההשוואה במקרה שלפני?
• האם התבחינים שבחרתי עלו מתוך מטרת ההשוואה?
• האם ניתן היה להוסיף תבחינים להשוואה ולהרחיב על ידי כך את הנלמד ממנה?
• האם תוצאות ההשוואה ענו על המטרה שהצגתי בפניי?
• האם הצבת מטרות נוספות לביצוע ההשוואה היו מעצימות את הידע שקיבלתי?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית השוואה

• מה ההבדל בין לוח הכפל ללוח המאה? על פי מה תוכלו להשוות ביניהם?
• צרו תבחינים להשוואה בין דמותו ומעשיו של ... לדמותו ומעשיו של ...
• ערכו השוואה בין היישוב שלכם בשנת 1960 לבין היישוב שלכם כיום לפי מספר התושבים, שטח היישוב, מספר מוסדות ציבור. הוסיפו שני נושאים משלכם להשוואה. מה למדתם מהשוואה זו?
• השוו את המאורעות המתוארים בפרק ט"ז, פסוקים כג-כה, למסופר בשני מקומות נוספים בתנ"ך שמואל א פרק ה', א-ב, דב"ה א פרק י', ח-יב. תארו לפי מה השוויתם ומהן תוצאות ההשוואה.
• מבין החומרים הנתונים, באיזה חומר הייתם בוחרים כדי לייצר גלגל אופניים? מדוע בחרתם דווקא בו? מדוע פסלתם את החומרים האחרים?
• "פרוות האריה רועדת כמפל חיטה" (מתוך השיר: פרידה מתיבת נוח, מאת המשוררת נורית זרחי). באמצעות שימוש בדימויים, מזמינה המשוררת את הקוראים לעריכת השוואה.
  א. הסבירו את המושאים להשוואה
  ב. מה משתמע מהשוואה זו בהקשר של השיר כולו?

גיבוש טענה המבוסס על קשרים בין פרטי מידע

מטרות השימוש באסטרטגיה

• להפיק רעיון חדש.
• ליצור תובנות חדשות המבוססות על מידע.
• ליצור הכללות (אינדוקציה).
• ליישם עקרונות (דדוקציה).

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לזהות פרטים וקשרים במידע הנתון.
• להשלים פערים בין המידע הנתון לבין הידע הקודם.
• ליצור קשרים חדשים בעזרת מידע נתון או ידע קודם.
• להשליך ממקרה אחד למקרה אחר על פי הצורך.
• להכליל עיקרון מכמה פריטי מידע.
• ליישם כלל או עיקרון לגבי מקרים פרטיים.
• להבחין בין ממצא לבין מסקנה.
• לבחון את תוקף המסקנה וביסוסה על הממצאים או על המידע.

שפת חשיבה

• להסיק, להקיש, לקבוע, לגבש, נובע מ... תולדה של...
• נגזר מ....להכליל, ליישם, להבחין, לקשר, להשליך

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• האם המסקנה אכן משקפת את פרטי המידע?
• האם פרטי המידע מצדיקים את המסקנה?
• האם ניתן להפיק מהמידע מסקנות נוספות?
• האם שקלתי את כל המידע לפני שהסקתי מסקנות? האם כיסיתי את כל הממצאים?
• האם יכולתי להגיע למסקנה הפוכה ושונה מסך הממצאים?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית הסקה

• מה ניתן להסיק על דמותו של אברהם מסיפור העקדה?
• מגד כתב הגדה חילונית. אם כך, מדוע בחר להשתמש דווקא במוטיבים מתוך ההגדה המסורתית?
• מה ניתן להסיק מלוח הכפל לגבי סימני ההתחלקות השונים?
• התבוננו בסדרת המספרים. מה יהיו המספרים הבאים בסדרה?
• בטקסט מובא תיאור חברה. זהו את מרכיבי התרבות החומריים והלא-חומריים והסיקו מכך האם מדובר בחברה מסורתית או מודרנית, או הסיקו לאיזה סוג חברה הא שייכת לפי המודל של נסקי.
• מתוך תוצאות הניסוי, מה ניתן להסיק על הקשר בין משך החימום לבין טמפרטורת המים?
• נתונה סדרה חשבונית שבה סכום n אבריה הראשוניים מוגדר על-ידי תבנית ריבועית. האם ניתן להסיק מדוגמא זו שכל סדרה שסכום איבריה הראשוניים מוגדר על-ידי תבנית ריבועית היא סדרה חשבונית? נמקו.
• בהסתמך על מה שנלמד, האם אפשר לשייך את הרומן "אלאיאם" מאת טאהא חוסיין לסוגה האוטוביוגרפית? נמקו.

זיהוי הרכיבים והקשרים בתוך המידע ובין גופי מידע שונים, רכיבים כגון: מילות מפתח, מסר, רעיון מרכזי,עובדה ודעה, מבנים פנימיים, עמדות מפורשות, הנחות סמויות, וקשרים כגון: עיקר וטפל, ניגוד והתאמה, סיבה ותוצאה, ממצאים ומסקנות, היררכיה, רצף, טענה ונימוק, השלמה, פירוט, הכללה.

• לנתח דרכי ארגון המידע ומבנהו – הרכיבים והקשרים בתוכו.
• ליצור בסיס לפרשנות ולהערכה של המידע.
• ליצור בסיס להסקת מסקנות מהמידע ולהערכת המידע.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לדעת מהם הרכיבים העשויים להרכיב את השלם: טקסט, רעיון, חפץ וכד'.
• לזהות רכיבים ומאפייניהם כמו: כותרת, טענה, דוגמה, נימוק וכד'.
• לזהות כיצד החלקים מצטרפים יחד לשלם במערכת כוללת.
• לזהות קשרים ויחסים בין פרטי מידע ובתוך המידע.
• להפיק משמעות מהשלם ולהבין את הרעיון המרכזי, את השדר.

שפת החשיבה

• גורם ל..., בשל..., כתוצאה מ..., בעקבות..., משפיע על..., בניגוד ל..., לעומת זאת..., בסתירה ל..., בשונה מ..., בדומה ל..., כמו..., כפי ש..., בהתאם ל..., חשוב מ..., קודם ..., עולה על..., לנתח, לזהות, להבחין, לאפיין, להבדיל, לקשור ל..., להכליל, לפרט, להתאים, להנגיד, להשלים

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• מהם הרכיבים והקשרים החשובים ביותר שמצאתם? ומדוע דווקא הם?
• האם אתם מכירים "טקסט" אחר שבו ניתן למצוא רכיבים וקשרים דומים?
• מה דעתכם, האם ניתן לזהות את רכיבי המידע ללא זיהוי של הקשרים ביניהם? מדוע? (מטה-אסטרטגיה)
• מתי כדאי להשתמש באסטרטגיה זו? (מטה-אסטרטגיה)
• כיצד אסביר לחבר שלא נכח בכיתה מהו זיהוי רכיבים וקשרים? (מטה-אסטרטגיה)
• במה זיהוי רכיבים וקשרים תורם להבנה? (מטה-אסטרטגיה)

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית זיהוי רכיבים וקשרים

• הלבלב הוא אבר חשוב במערכת העיכול. אפיינו את הקשרים בינו לבין רכיבים נוספים במערכת זו.
• אפיינו את מהות הקשר בין חזקה לבין פעולת הכפל.
• ציירו תרשים המתאר את הקשרים בין הדמויות בסיפור.
• בשלטון הדמוקרטי קיים קשר בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. מהו סוג הקשר ובאלו תחומים הוא בא לידי ביטוי?
• תהליך ההתאדות: אפיינו את סוג הקשר בין אנרגיית התנועה של חלקיקי חומר ובין תהליך ההתאדות, בין ריכוז חלקיקי החומר באוויר ובין תהליך ההתאדות.
• זהו את הרעיון המרכזי בפסקה ואת הדוגמאות התומכות בו.

קיבוץ פריטים על בסיס תכונות משותפות (קטגוריות)

מטרות השימוש באסטרטגיה

• לארגן מידע.
• לשייך מידע חדש לקטגוריות מוכרות.
• לאפשר הבנה טובה יותר של רכיבי המידע ושל ההבדלים ביניהם.
• ליצור בסיס להכללה וליצירה של קטגוריות חדשות.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לזהות את צורת המיון המתאימה ביותר, בהתאם למטרה ולמהות המידע.
• להשתמש בתבחינים למיון.
• לזהות מאפיינים משותפים ליצירת קבוצה וליצירת תבחינים.
• לנסח תבחינים ולשייך פרטים לפיהם.
• למיין פריטי מידע מנקודות מבט שונות.

שפת החשיבה

• למיין, לסדר, לשייך, להבחין, לשיים, לקבץ, לארגן, לנסח, להגדיר ההבדל בין... לבין..., לזהות, לדרג

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• לשם מה? במה המיון תורם למטרות שלי?
• האם יכולתי למיין בדרך שונה?
• באילו מקרים או מצבים אני משתמשת באסטרטגיית המיון?
• מתי כדאי לי להשתמש באסטרטגיה זו? (מטה-אסטרטגיה)?
• כיצד אסביר לחבר שלא נכח בכיתה מהו מיון? (מטה-אסטרטגיה)

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית מיון

• מיינו כלי תחבורה על פי תבחינים שונים. נסו למצוא דרכים שונות למיין את כלי התחבורה. מתי תעדיפו לבחור בצורת מיון אחת? ומתי באחרות?
• לפניכם עשרה תפריטים שונים המורכבים ממגוון מזונות. מיינו את התפריטים לפי התאמתם לצורכי דיאטה שונות (דלת-קלוריות, דלת-סוכר וכד')
• ערכו רשימה של אתרים שונים בשכונה או ביישוב שלכם. מיינו את האתרים לקבוצות. לאלו קבוצות בחרתם למיין את האתרים? תנו שם לכל קבוצה. נמקו מדוע שיטת המיון שלכם עדיפה.
• לפניכם מתאמים המציגים קשר בין קרבה משפחתית לבין אינטליגנציה. את המתאמים קיבלו אנשי גישת התורשה וכן אנשי גישת הסביבה. איך לדעתכם, ימיינו את הממצאים אנשי כל אחת מהגישות?

ניסוח שאלות העוסקות בתופעות, בסוגיות או בדילמות בהן נדרש המשך בירור או חקר

מטרות השימוש באסטרטגיה

• להניע לתגובה פעילה בהתייחס למידע או לתופעה המזמנת בירור או חקר.
• לפתח נטייה להתמודד עם סוגיות שאין לגביהן תשובה ברורה וחד משמעית.
• לתכנון המשך תהליך הלמידה או החקר.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לזהות תופעה או סוגייה המזמנת בירור.
• לנסח שאלות רבות ושונות המקיפות היבטים רחבים של התופעה ללא שיפוט.
• לנסח שאלות על התופעה או על הסוגייה שאין עליהן תשובות מפורשות.
• לדעת לאפיין את ההבדלים בין סוגי שאלות שונות.
• בחקר מדעי: לנסח שאלת חקר המכוונת לבחינת הקשרים בין המשתנים.

שפת חשיבה

• האם, כיצד, מדוע, איך, מה הקשר, האומנם, מתי, מה היה קורה אילו..., כיצד משפיע ... על.., לנסח, לזהות

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• מהי חשיבות העובדה שהתלמיד יוזם שאילת שאלות?
• באיזו מידה שימוש ב"מילות שאלה" עוזר לתלמידים בניסוח השאלות שלהם?
• כיצד נתרגל "שאילת שאלות "עם התלמידים ונעודד אותם לשימוש שותף באסטרטגיה?
• האם רצוי ואפשר לשאול שאלות שאין תשובה עליהן בטקסט?
• האם השאלה ששאלתי מזמנת בירור או חקר?
• האם היא מזמנת שאלת שאלות נוספות? "שרשור"?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית שאילת שאלות

• אתם כתבתם בעיתון מקומי. כתבו שש שאלות מעניינות לריאיון עם ראש העיר או הרשות שלכם בנושא ...
• האם השאלה ... היא שאלה המתאימה להישאל ביחס לתופעה ... ?
• אלו שאלות עולות בכם בעקבות קריאת הפרק... עלו שאלות שאין עליהם מענה ישיר בטקסט.
• לפניכם ארבעה מלבנים בעלי היקף זהה. לאחר מדידת שטחי המלבנים והשוואתם התברר ששטח המלבן שכל צלעותיו שוות הוא הגדול ביותר. נסחו שאלה בקשר לממצא זה.
• מדוע קיים שוני כה רב במספר הנמלים הפעילות על צמחים שונים בני אותו מין ("לשישית"".) נסחו שאלות המובילות לחקר בדרך של ניסוי או תצפית.
• תלמיד התראיין לתכנית רדיו בנושא תגבור לימודי השפות. כתבו רשימת שאלות שהייתם מציגים לו כמראיינים בתכנית.

מאמץ מכוון להעלאת מגוון רחב של נקודות מבט שונות ביחס לנושא, בעיה, שאלה או תופעה והערכתן

מטרות השימוש באסטרטגיה

• להבין שביחס לאותו נושא יכולות להיות נקודות מבט שונות, ושאנשים שונים יכולים לחשוב אחרת על אותו נושא.
• לפתח את היכולת להיכנס לנעליו של האחר ולהתחשב בדעותיו.
• להעלות את האפשרות שתיתכן יותר מנקודת מבט אחת נכונה.
• לטפח את היכולת להעריך נקודות מבט חלופיות, ולנמק ולהצדיק נקודת מבט מועדפת.
• להבין שקיימת יותר מעמדה מוצדקת אחת, ושתיתכן יותר מנקודת מבט אחת נכונה.

• להעלות מגוון רחב של נקודות מבט.
• לתאר, להסביר ולטעון מתוך נקודות מבט שונות.
• לדעת ולהכיר שיש יותר מנקודת מבט אחת.
• לדעת לנמק ולהצדיק נקודות מבט מגוונות.
• להשהות את השיפוט וההערכה.
• להבחין בין רעיונות לבין השיפוט עליהם.
• להיכנס לנעליו של האחר.

• להעריך את נקודות המבט השונות.
• להצדיק ולנמק את נקודת המבט או נקודות המבט המועדפות בעזרת הסברים וראיות.
• לנקוט עמדה שיפוטית ביחס לנקודות מבט שונות.
• לדעת להשוות בין נקודות מבט שונות ולמצוא קווי דמיון ושוני.
• לנקוט עמדה אישית ולנמקה.

שפת החשיבה

• להביט, להשקיף ,לפרש, להתחשב, להיכנס לנעליו של האחר, להשהות שיפוט, לזהות, השקפה או דעה, להצדיק דעה, להעריך, לטעון, להשוות.

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• מהי התועלת בכך שאנחנו מאפשרים העלאת מגוון נקודות מבט על סוגיות שנדונות?
• מהי התרומה לכיתה מכך שהתלמידים מעלים ומשתפים בנקודות מבט שונות?
• האם אני יכולה לטעון טענה מנקודת מבט שאינה שלי ולהתווכח איתה?
• מה דרוש ממני לטעון טענה ולהצדיקה?
• מתי כדאי לי להשתמש באסטרטגיה זו? (מטה-אסטרטגיה)
• כיצד אסביר לחבר שלא נכח בכיתה מהי המשמעות של אסטרטגיה זו? (מטה-אסטרטגיה)

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית העלאת מגוון נקודות מבט

• האם יש להקים בשטח חירייה פארק או שכונה חדשה? התייחסו לסוגיה זו מנקודת מבט של בעלי עניין שונים (לדוגמא: עיריית ת"א, "הירוקים", אלה המעוניינים לבנות בשטח).
• העלו נקודות נוספות של בעלי עניין אחרים.
• ספרו את משל העורב והגבינה מנקודת המבט של העורב ומנקודת המבט של הגבינה.
• האם אתם חושבים שכדאי שילדים חילוניים ודתיים ילמדו יחד באותו בית ספר? כתבו את עמדתכם. לאחר מכן, כתבו עמדות אפשריות של בעלי עניין שונים.
• התייחסו מנקודת מבט שונות לסוגיית השימוש בבעלי חיים לעריכת מחקרים וניסויים. לדוגמא, נקודת המבט של אנשי "תנו לחיות לחיות", אנשי מחקר מתחום מדעי הטבע או מתחום מדעי החברה.

ניסוח היגד המהווה תשובה אפשרית לשאלה או בעיה או מתן הסבר אפשרי לתופעה.
השערה מבוססת על תיאוריה, ידע קודם וניתנת לבדיקה (במקרים רבים על סמך ניסוי ותצפית) או חקירה.
השערה ניתנת להפרכה או לאישוש ולרוב היא תלוית תרבות, הקשר ונקודת מבט

• להגדיר כיוון לחקירה ולמידה כדי לענות על שאלות.
• לסייע בהבנה משמעותית של המידע ולגשר על פערי מידע.
• לאפשר מתן תשובות אפשריות והסברים אפשריים לאותה תופעה או בעיה או שאלה.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• להעלות שאלה ולתת תשובה אפשרית אחת לפחות, המבוססת בחלקה על מידע קיים ואינה ניחוש (לדעת להבחין בין ניחוש לשאלה, להשערה).
• להיחשף למגוון השערות ביחס לאותה שאלה או תופעה,
• להציע השערות, ולהעריך את סבירותן של השערות שונות.
• לבחון באיזו מידה ההשערה ניתנת לאישוש או להפרכה.

שפת החשיבה

• יש קשר בין...לבין ... מאחר ו... יש לשער כי; ככל ש... אז... הסבר אפשרי לכך הוא... יש להניח ש...; אם....אז.....

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• האם ההשערה מבוססת על ידע קודם שהיה לי בנושא?
• האם ההשערה ניתנת לבדיקה? כיצד?
• האם יכולות להיות השערות נוספות – אחרות במקרה הנידון?
• כיצד ניתן לאשש או להפריך את ההשערה?
• מה ההבדל בין השערה לניחוש?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית השערה

• מה אוכל החילזון? השערה : החילזון אוכל... נבדוק את ההשערה באמצעות תצפית.
• נסחו השערה המסבירה את הממצא שמספר החולים במחלות ריאה עלה במידה ניכרת בשנים האחרונות.
• מהי השערתכם לגבי הדימוי העצמי של מתבגרים שחונכו בסגנון הורי משתף בהשוואה לאלו שגדלו בסגנון הורי מגביל? על מה מתבססת ההשערה?
• לאחר קריאת הטקסט מה תהיה כותרתו?
• אתר זה נכתב על-ידי העמותה לאיכות הסביבה. שערו מה תהיה עמדת הכותב בו על השימוש בתחבורה ציבורית.
• מה יש במים שאנו שותים? איך מה שיש במים מגיע אליהם? (שאלה מקדמת מחקר)
• בערוגת הגינה ובמעבדת בית הספר זרעו זרעי צנונית. כל הזרעים נבטו, אולם במעבדה צבע העלים היה צהוב חיוור, ואילו בערוגה צבע העלים היה ירוק. שערו מה גרם להבדל בין צבעי העלים בשני מקומות הגידול.

בדיקה של מידת ההשפעה של גורם מסוים על תופעה או תהליך או התרחשות באמצעות ניסוי או מחקר, כאשר משנים רק את הגורם הנבדק בעוד ששאר הגורמים המעורבים נשארים קבועים. זוהי פעולה מקדימה לביצוע ניסוי שמטרתו לקבוע לאיזה גורם יש קשר סיבתי עם התוצאה

מטרות השימוש באסטרטגיה

• לקבוע לאיזה גורם יש קשר סיבתי עם התוצאה.
• להבין את השפעתם של הגורמים המעורבים בתופעה.
• ליצור בסיס להסקת מסקנות.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לזהות את הגורמים שעשויים להשפיע על התופעה, המשתנה התלוי.
• לתכנן ניסוי מבוקר.
• להגדיר את הגורם שהשפעתו תיבדק בניסוי.
• להגדיר בניסוי את התנאים הקבועים לגבי שאר הגורמים.
• להסיק מסקנה תקיפה על סמך תוצאות הניסוי.

שפת החשיבה

• להגדיר, לבודד, לשקול, לזהות, לקבוע, לבחון השפעה, לבחור, לבדוק, קשר סיבה-תוצאה (האם גורם "x" הוא הסיבה ל "y"?)

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• מתי אני בוחרת להשתמש באסטרטגיה הזו? לשם מה?
• איך בחרתי איזה גורם לבודד מהגורמים האחרים?
• מדוע חשוב מאוד שכל הגורמים האחרים יישארו קבועים?
• האם ניתן לבדוק בו זמנית שני גורמים? מדוע לא?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית בידוד משתנים

• חברת תרופות רוצה לקבוע יעילות תכשיר חדש לגמילה מעישון בקרב מבוגרים. מה עליהם לעשות?
• בכיתה י' מתלוננת על הזעת יתר ודפיקות לב בעת בחינה. כיצד נוכל לדעת מה משפיע על מצב חריג זה בעת בחינה?
• בשיחת הטלפון איכות השמע הייתה נמוכה. מהם, לדעתכם, הגורמים המעורבים בתופעה? כיצד תוכלו לבדוק מהו הגורם המשפיע על איכות השמע בקו הטלפון?
• כיצד, לדעתכם, תכנן החוקר את המחקר שבו הסיק שבשעת אפס הלמידה אינה יעילה?
• כיצד נדע מהם התנאים הטובים ביותר להנבטת זרעי חומוס?
• בשני בתי ספר באותה שכונה נתגלתה רמת אלימות שונה בקרב התלמידים. משרד החינוך מבקש להבין את הסיבות לתופעה. הציעו למשרד דרך לבחינת הבדלים אלה.

יצוג הידע שנבנה על-ידי התלמידים בדרכים מגוונות. המידע שהלומדים אוספים ומארגנים או הידע שהם מעבדים ומבנים, יכולים להשתקף בדרכי ייצוג שונות כמו טקסט, טבלה, גרף, תמונה, צליל, ייצוג מולטימדיאלי וכד'. הלומדים משנים את צורת הצגת המידע כדי להבליט את היחסים המתקיימים בין הרכיבים העיקריים במידע, אולם אינם מבצעים שינוי במהות המידע. ייצוג המידע, הידע צריך להיות תואם למסרים שהלומדים רוצה למסור לקהל הקוראים או השומעים

מטרות השימוש באסטרטגיה

• לדעת שאפשר לתרגם מידע לדרכי ייצוג מגוונות.
• לסייע לחשוף את הדפוס הקיים במידע ועל ידי כך להפוך את המידע למשמעותי יותר.
• לאפשר תקשורת יעילה ודיווח יעיל של הידע שנוצר.
• להבין שניתן לייצג את הידע בצורות שונות ורבות, ולמנוע כך כניסה לדפוס חשיבה לינארי/חד- ממדי.
• לסייע בהרחבת רפרטואר האפשרויות לייצוג הידע, ולאפשר מציאה של צורות ייצוג חלופיות שלא הועלו.
• לטפח חשיבה יצירתית.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• להכיר דרכי ייצוג שונות.
• למצוא מגוון אפשרויות לייצוג המידע.
• להבין או להעריך את היתרונות והחסרונות הכרוכים בסוגי ייצוג שונים.
• לקשר בין דרישות המטלה, התוכן, המטרה, קהל היעד והנסיבות לבין בחירת אופן ייצוג של הידע החדש.
• לנמק את הבחירה בדרך ייצוג זו או אחרת.
• לייצג את המידע או את הידע שהובנה בצורת הייצוג שנבחרה.

שפת החשיבה

• לאתר לייצג, לבטא, להמחיש, להציג את המידע באמצעות... להעלות רעיונות ל..., לגלות..., לתת ביטוי, לדווח, לתרגם, לשקול חלופות, לארגן, לנמק בחירה; להציע; להתאים

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• האם ביכולתי לתאר את המידע בדרך נוספת?
• האם הדרך שבחרתי לייצג בה את המידע משקפת אותו בצורה טובה, נכונה מדויקת?
• האם ביכולתי להצדיק את בחירתה של דרך הייצוג? מדוע דרך זו עדיפה על פני האחרות?
• מתי כדאי לי להשתמש באסטרטגיה זו? (מטה-אסטרטגיה)?
• כיצד אסביר לחבר שלא נכח בכיתה מהו ייצוג מידע? (מטה-אסטרטגיה)

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית ייצוג המידע או הידע בדרכים מגוונות

• יצגו את מערך הכוחות הפועלים על גוף באמצעות תרשים כוחות.
• ארגנו את הפרק או הסיפור באמצעות מתאר גרפי. לדוגמה: ציר הזמן בסיפור של ש"י עגנון.
• לפניכם נתונים אקלימיים (טמפרטורה, כמות משקעים ואחוזי לחות, ממוצעי חודש ינואר וחודש אוגוסט) של ערים שונות בישראל. הציגו את הנתונים בצורת ייצוג מתאימה להעברת המסר שאתם רוצים למסור. מדוע בחרתם לייצג את המידע דווקא בצורת ייצוג זו?
• 80% מתלמידי כיתה 1, ¾ מתלמידי כיתה 2 ו – 20 מתוך 32 תלמידי כיתה 3 יצאו לטיול. מאיזה כיתה יצא לטיול החלק היחסי הגדול ביותר? הסבירו כיצד פתרתם את הבעיה.
• שרטטו מפת מושגים שתתאר לפי קטע המידע שקראתם את התגובה התאית לאחר חדירה של גורם מחלה לגוף האדם.
• בחרו את האירועים המרכזיים, לדעתכם, בעת העתיקה, נמקו מדוע הם מרכזיים וסמנו אותם על ציר הזמן.

הטיעון כולל טענה או טענות, ראיות ונימוקים התומכים בה.
הטיעון אמור לשכנע בצדקתה של טענה מסוימת או לסתור אותה.
ההצדקה לטענה או לסתירהה מבוססת על "הנימוק" (claim) שנבנה באמצעות נתונים (data) מבוססים.

מטרות השימוש באסטרטגיה

• להביע דעה או עמדה מנומקת המסתמכת על ראיות מבוססות.
• להצדיק טענות באמצעות ראיות ו/או הסברים.
• להעריך באופן ביקורתי טיעונים (כולל טיעונים סותרים).
• לפתח תרבות דיון המבוססת על התייחסות לטיעוני האחר.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לנסח טענה.
• לנסח נימוקים לטענה תוך שימוש בממצאים, בראיות ובהסברים.
• לפתח "טענות נגד" לטענות הצד השני.
• להפריך טענות נגד.
• לבחון ולהעריך טיעונים על פי קריטריונים של מהימנות, אמיתות, בהירות וקשר בין נימוק לטענה.
• להעלות ספקות, להציע הסברים חלופיים, לנסות ליישב סתירות.
• לדעת לצפות טענות נגד שיופנו כלפי העמדה שלי ולהתווכח עימן.

שפת החשיבה

• לזהות, להסביר, לנמק, לטעון, לעמת, לבסס, לאשש, להביא דוגמאות, להוכיח, להכליל, להבחין, לנסח, להעריך, לבקר, להיכנס לנעליו של האחר, להצדיק, לדון, להניח, להפריך

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• האם הנימוקים שהעליתי תומכים בטענה?
• האם הנימוק מבוסס על ראיה או על הסבר משכנע?
• מהו סוג הקשר של הנימוק לטענה? (הכללה, דוגמה, אנלוגיה, סיבתיות וכד')
• מתי כדאי לי להשתמש באסטרטגיה זו? (מטה-אסטרטגיה)
• כיצד אסביר לחבר שלא נכח בכיתה מהו טיעון? (מטה-אסטרטגיה)
• אילו טענות נגד אפשר להציע לטענה שהעלאת? (מטה-אסטרטגיה)
• מה הופך טיעון למשכנע? (מטה-אסטרטגיה)

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית טיעון

• הצדיקו את הטענה על חשיבות השמירה על שטחים פתוחים בישראל.
• נסחו עמדה מנומקת בנושא ניסויים בבעלי חיים בתחום הרפואה. ביימו דיון בכיתה והעלו טיעונים שונים המיוצגות על-ידי חברת התרופות, מדען מהאוניברסיטה, חברי אגודת "תנו לחיות לחיות".
• ועד התושבים בשכונה שלכם רוצה לשכנע את העירייה להקים פארק חדש בשכונה. באלו נימוקים יוכלו התושבים להיעזר כדי לשכנע את העירייה להקים את הפארק? העירייה מתנגדת להקמת הפארק. מה יכול להיות הטיעון של העירייה?
• הציגו טיעונים שונים לגבי השפעת התורשה והסביבה על הגידול במספר החולים במחלות ממאירות.
• לנוכח האלימות הגוברת בבית הספר מוצע להציב בהם מצלמות אבטחה. כתבו טיעון בעד ונגד.
• הביאו נימוקים לטענה שחיי היהודים בספרד המוסלמית היו "תור הזהב" בתולדות עם ישראל בגולה.
• קיימת טענה לפיה לאחר ששחררת את הכדור מידך וזרקת אותו למעלה, לא מופעל עליו יותר כוח. התייחסו לטענה זו והביאו ראיות שיתמכו בטענתכם.
• הציגו עמדה מנומקת בשאלה האם ניתן היה למנוע את הפיכת איטליה לדיקטטורה.

חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקור מידע אחד או ממקורות רבים כדי ליצור ידע חדש

מטרות השימוש באסטרטגיה

• ליצור הכללות המבוססות על חיבור בין פרטי מידע שונים.
• ליצור קשרים משמעותיים בין פרטי מידע שונים.
• לשקול ולהעריך באופן ביקורתי מידע ממגוון מקורות המייצגים נקודות מבט שונות.
• לחדד את המודעות להבדלים בין מקורות מידע (כגון סוג, נקודת מבט, אמינות ועוד) ולהשפעת אופי המקור על המידע המוצג בו.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

• לדעת לקשר בין פרט מידע לבין המקום או המקור שבו הופיע (לדעת מי אמר מה).
• לזהות קשרים ויחסים בין פרטי המידע המופיעים במקורות השונים (לדוגמה, קשרים של ניגוד, התאמה, סיבה ותוצאה, דעה ועובדה, עיקר וטפל וכד').
• לזהות את מאפייני מקור המידע (סוג המקור, המחבר, נקודת המבט, האמינות וכדו') ולהתחשב בהם בהערכה ובפרשנות של המידע.
• לזהות את הקשרים בין כמה מקורות המידע. האם הם תומכים, מתנגדים או משלימים זה את זה?
• ליצור הכללות ומסקנות מתוך המידע בעזרת זיהוי הקשרים בין פרטי המידע ובין מקורות המידע.
• להכיר סכמות שעשויות לסייע בארגון ובשילוב המידע, ולהיעזר בהן באופן מפורש (לדוגמה, ארגון כרונולוגי, או טיעוני).
• לדעת באיזו שיטת ארגון מידע להשתמש בהקשר הנדון על פי אופי המידע וסוג המטלה.

שפת החשיבה

• למזג, לקשר, לשלב, לחבר, לארגן, להעריך, ליצור ידע חדש, לדרג, לבקר, להצדיק, לזהות, לאמת, לבסס, לסכם, לתאר יחסים בין... weigh ,לעבד (נתונים, מידע), לקבץ

דוגמאות לשאלות מטה-קוגניטיביות

• האם כללתי את כל המידע שהופיע בקטעים שמיזגתי?
• האם באופן שמיזגתי את המידע יצרתי פרשנות חדשה?
• הפניתי להקשרים חדשים?
• האם זיהיתי הבדלי תפיסות בין קטעי המידע שמיזגתי והתייחסתי אליהם במיזוג?
• האם נתתי מקום לתפיסות העולם השונות של הכותבים בדרך שמיזגתי את המידע?
• מהם החוקים שפעלתי לפיהם על מנת שמידע חשוב לא יאבד?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגית מיזוג (אינטגרציה)

• עיינו במפת אזורי האקלים בכדור הארץ ובמפת תפרוסת האוכלוסייה בעולם. האם קיים קשר בין אזורי האקלים לבין תפרוסת האוכלוסייה על פני כדור הארץ? נמקו תשובתכם.
• קראו את הסיפור, הפרק הבא ותארו את דמותו של X :ציינו אם התיאור שנתן הסופר מתאים לאופיו של X העולה מתוך הדיאלוגים שהוא מקיים עם שאר הדמויות. נמקו תשובתכם.
• לפניכם שלושה קטעים קצרים מהעיתון המתארים אירוע שהתרחש ביישוב שלכם. במה דומים הקטעים? ובמה הם שונים? כתבו תיאור של האירוע בעזרת שלושת הקטעים.
• לסיכום הסבירו: כיצד מיזגתם את שלושת הקטעים.
• כתבו קורות חיים של X על פי לפחות שלושה מקורות שונים.
• חפשו שלושה אתרי אינטרנט המציגים עמדות שונות בשאלה מהם הגורמים להתחממות כדור הארץ. תארו את ההבדלים בין האתרים והקשרים ביניהם. הציגו את עמדתכם המנומקת.
• תארו את המקדש בימי בית שני על פי מקורות טקסטואליים (משנה, יוספוס) ועל פי המבנה הטופוגרפי והממצאים בשטח.
• עיינו במקורות חזותיים המתארים מבנים ביוון העתיקה וכן במקורות המתארים מבני ציבור ושלטון מהתקופה המודרנית באירופה או ארה"ב. זהו את המאפיינים של כל אחד מהם. השוו בין המאפיינים של המבנים ביוון לבין מבני ציבור ושלטון עכשווים באירופה או ארה"ב.

מאמץ מכוון למציאה, איתור וגילוי של אפשרויות סמויות במידע.
מאמץ מכוון למציאת חלופות או אפשרויות שונות במהותן זו מזו

מטרות השימוש באסטרטגיה

• להרחיב את רפרטואר האפשרויות לניתוח ולמציאת פתרונות לבעיה.
• להעלות חלופות מקוריות לפתרון הבעיה.
• לעודד גמישות במחשבה.
• לסייע להבנה מעמיקה בבעיה או בסוגיה כשיש צורך לקבל החלטה.

מה נדרש מהלומדים כדי להפעיל אסטרטגיה זו?

בשלב הראשון, שלב ההסתעפות:

• להעלות מגוון רחב ושוטף של רעיונות.
• להשהות את השיפוט והביקורתיות כדי לאפשר זרימה של רעיונות יצירתיים.
• לחפש אפשרויות מיוחדות ומקוריות.
• לצרף בין אפשרויות קיימות כדי ליצור אפשרויות חדשות.

בשלב השני, שלב ההתכנסות:

• להשוות בין אפשרויות.
• להעריך ולבחור אפשרות מועדפת, ולנמק את הבחירה.
• לפתח את האפשרות לשכלל את הבחירה.

שפת החשיבה

• להציע, להשהות, להרהר, להציע חלופה, להחליף דעות ורעיונות, לבחור, לנמק, לדרג, להעלות, לשקול, להעדיף, לנתח, להעריך, להשוות, לנמק, להרחיב, לבחור, לצרף

דוגמאות לשאלות מטה - קוגניטיביות

• האם העליתי אפשרות שלא חשבתי עליה מלכתחילה?
• האם יש אפשרות אחת מועדפת? ואם כן, מדוע?
• כיצד קיבלתי את ההחלטה לבחור באפשרות המועדפת שבחרתי?
• מתי כדאי לי להשתמש באסטרטגיה זו?
• כיצד אסביר לחבר שלא נכח בכיתה מהי המשמעות של אסטרטגיה זו?

דוגמאות למטלות מתחומים שונים המזמנות שימוש באסטרטגיה זו

• מציאת דרכים שונות לפתרון בעיה מתמטית, לדוגמה: דרכים שונות לשלם 30 שקלים במטבעות של 5 ו-10 שקלים.
• בשנים האחרונות חלה ירידה בכוחן של המפלגות ועלייה בכוחן של קבוצות העניין. העלו הצעות שונות לחיזוק כוחן של המפלגות.
• לקראת השעה שמונה, לפני תחילת הלימודים, נוצר פקק תנועה גדול ברחובות המובילים אל בתי הספר בשכונה. הציעו אפשרויות יצירתיות רבות ככל האפשר לפתרון הבעיה. לאחר מכן בחרו יחד את שלשת הפתרונות הטובים ביותר.
• בסיפור "עצת החמור" שלמה המלך, בדרכו הייחודית, מלמד את החמור לקח. הציעו דרכים נוספות ללמד את החמור לקח.
• מצבם של מבנים עתיקים הולך ומידרדר עקב שיני הזמן וחבלה מכוונת. העלו מספר הצעות לשימורם של המבנים.
• מדעני חלל צופים שבעתיד עלול גוף שמימי גדול לפגוע בכדור הארץ ולגרום לנזק רב. הציעו דרכים (לפחות שתיים) שימנעו את הפגיעה או יקטינו את עצמתה. התבססו בהצעותיכם על עקרונות פיזיקליים.
• בסיפור "מבט" מאת יוסף אדריס מוצגת בעיית אבדן תקופת הילדות אצל הילדים והעסקתם כעובדים. ועיהצ מגוון פתרונות שונים להצלת הילדות האבודה.