ביחידה זו מבחר פעילויות שנועדו לסייע לתלמידים לגבש תפיסת עולם, לקדם חשיבה מוסרית וערכית ולהעמיק היכרותם עם החברה הישראלית כחברה רב תרבותית שבה חיים זה לצד זה דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, ותיקים ועולים חדשים ועוד.
הפעילויות עוסקות, בין היתר, בזהות הקולקטיבית, ובמרכזן שיח על הדרכים האפשריות לשמירה על הסולידריות החברתית במדינת ישראל, בד בבד עם שמירה על אופייה היהודי והדמוקרטי ועל המאפיינים המייחדים קבוצות ומגזרים שונים בה.
במסגרת הפעילויות לחיזוק הזהות והשייכות מתקיימים המסע לפולין והמסע הישראלי אשר מזמנים בירור מעמיק של טיב הזהות היהודית ישראלית.
דיון בסגנונות הנהגה שונים, התמקדות ביתרונות וחסרונות של כל סגנון הנהגה והגמישות הנדרשת ממנהיג.
מבנה הפעילות
זוגי - איור 4 מעגלי זהות והשתייכות: אני, כיתה, יישוב/קהילה, מדינה. המשתתפים בוחרים שני מעגלים ואת הנושאים שחשוב לשפר בכל מעגל
מליאה - הצגה בלוח שיתופי ובו הנושאים לשיפור שנבחרו על ידי הזוגות ודיון
מליאה - צפייה בסרטון "כוכב הים" ושאלות לדיון בעקבות הסרטון
חומרים למורה
שאלון אישי למשתתף
בפעילות יתמודדו התלמידים עם סיטואציה של מיעוט בתוך קבוצת רוב דרך משחק בלגו וינסו לברר מה ניתן להשליך מההתנסות במשחק למערכות יחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
מבנה הפעילות
שלב א' - קבוצתי: כל קבוצה בונה בעזרת לבני לגו בצבע אחיד מוצג קבוצתי המשקף נושא השנוי במחלוקת בחברה הישראלית. מתקיים סבב העברות של צבעי לגו בין הקבוצות.
שלב ב' - במליאה: כל קבוצה מציגה את המוצג שבנתה והמשתתפים מגיבים לתהליך שהתרחש בקבוצה.
סיום - דיון בשאלות שעלו כתוצאה מהפעילות.
חומרים למורה
אבני לגו בצבעים שונים
בפעילות יבררו המשתתפים את מידת הקשר שבני נוער בישראל חשים כלפי יהודי התפוצות וכיצד ניתן לחזק את תחושת הסולידריות בין הנוער בישראל ליהודי התפוצות.
מבנה הפעילות
שלב א' - מליאה: דיון בשאלת הקשר בין המשתתפים לקרוביהם בתפוצות
שלב ב' - אישי: המשתתפים בוחרים איור, מתוך דף איורים, אשר מבטא בעיניהם את הקשר בין ישראל לתפוצות
שלב ג' - קבוצתי: כרטיס משימה קבוצתית; קריאת מקורות ושאלות לדיון
שלב ד' - מליאה: דיווח הקבוצות ודיון בשאלות שעלו בפעילות
לסיום הקרנת הסרטון "אחים מעבר לים"
חומרים למורה
מטרת הפעילות לברר עם המשתתפים את עמדתם ביחס למידת האחריות של האזרחים ושל המדינה לנעשה בעולם, וכן לחזק את תחושת הסולידריות הכלל-אנושית ולעודד מעורבות בתחומים גלובליים.
מבנה הפעילות
שלב א' - במליאה: מחלקים ומשמיעים את השירים, סבב שאלות בין המשתתפים. המשתתפים ממלאים שאלון אישי, מסכמים אותו ורואים איזו עמדה משתקפת מסכום התשובות.
שלב ב' - קבוצתי: המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות לפי ממצאי השאלון האישי: קבוצת העולם וקבוצת הארץ. קבוצת העולם מכינה רשימת נימוקים שתשכנע בחשיבות ההשתלבות בעולם וקבוצת הארץ רשימת נימוקים שתומכת בחיזוק המקומיות הישראלית.
שלב ג' - מליאה: שיח בעד ונגד כאשר כל קבוצה מנסה לשכנע בעמדתה. מרכזים את הנימוקים בעד ונגד בטבלה על הלוח. מקיימים דיון במבחר שאלות (בהתאם לנימוקים שהעלו שתי הקבוצות).
שלב ד' - סיכום: המשתתפים ממלאים את השאלון פעם נוספת ובודקים מול השאלון שמילאו בתחילת הפעילות אילו הבדלים היו בין התשובות שלהם בשתי הפעמים, ממה הם נובעים, ואילו מחשבות או מסקנות עולות בהם בעקבות הפעילות.
חומרים למורה
מטרת הפעילות להעלות למודעות המשתתפים את משמעותו וחשיבותו של הזיכרון הקולקטיבי, וכן לברר את הצורך בזיכרון קולקטיבי כחלק מיצירת מכנה משותף של עם.
מבנה הפעילות
שלב א': סבב פתיחה - המשתתפים יספרו על אירוע שבו הם זוכרים שהרגישו "יהודים", ובעקבות זאת יתקיים דיון בשאלות שעלו בסבב
שלב ב': אישי - המשתתפים ירשמו על דף אירוע מסוים מהעבר היהודי או ישראלי שלדעתם חשוב להנציח או להזכיר, ואת הדרך בה ראוי להנציח את האירוע כדי להנחילו לדורות הבאים.
המשתתפים ימלאו שאלון (נספח 1).
שלב ג': קבוצתי - כל קבוצה תקבל דף משימה ותפעל על פי ההוראות.
שלב ד': במליאה - כל קבוצה תספר על האירועים שבחרה ועל הנימוקים לבחירה. יערך דיון במבחר שאלות.
שלב ה': בזוגות ובמליאה - כל זוג יעיין בקטעים על הזיכרון (נספח 2) ויבחר משפט שמשמעותי עבורו ושמתייחס לחשיבות הזיכרון הקולקטיבי ולדרכי העברתו, ויציגו במליאה.
חומרים למורה
בפעילות ידונו התלמידים במשמעויות של הלוח העברי ושל חגי ישראל עבורם, יעמדו על המשמעויות הערכיות של החגים ועל הרלוונטיות שלהם לחיינו כיום.
מבנה הפעילות
שלב א': אישי - המשתתפים ממלאים שאלון (נספח 1)
שלב ב': מליאה - דיון במבחר שאלות
שלב ג': אישי - המשתתפים ישלימו את טבלת החגים (נספח 2) ויציינו לגבי כל חג אילו משמעויות הם רואים בו
שלב ד': קבוצתי - כל קבוצה תבחר חג שונה ותפעל על פי כרטיס המשימה הקבוצתית
שלב ה': במליאה - כל קבוצה תציג את השקף שהכינה ותנמק מדוע החג שבחרה הוא בעל משמעות עבורה
חומרים למורה
בפעילות יבחנו המשתתפים שלוש הכרעות גורליות בדרך להקמת המדינה ולהכרזת עצמאותה: הצהרת בלפור, החלטת האו"ם - תכנית החלוקה, הכרזת העצמאות וידונו במשמעותן ובקשר שבין שלושתן. הדיון המסכם יתמקד בתמונת העתיד של מדינת ישראל ובשאלה - איזו מדינת ישראל אנו רוצים? הפעילות מלווה במצגת הכוללת הצעות לפעילות ולסרטונים.
חומרים למורה
תיאור קצר של הפעילות
כנסת ישראל קבעה כי בשלושים בנובמבר בכל שנה יצוין יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. באמצעות הפעילות יכירו המשתתפים את הרקע התרבותי של יהודי ארצות ערב ואיראן ואת סיפור הגעתם לארץ, את הגורמים שהניעו אותם להגיע לארץ ישראל, ואת האופן בו סיפור מורשתם שזור בקורותיה של החברה הישראלית ובתרבותה.
מבנה הפעילות
פעילות מקדימה - המנחה יבקש מהמשתתפים לחפש עדויות על הגעה לישראל מארצות ערב ומאיראן בקרב בני משפחתם ובקרב שכנים ומכרים ולערוך עמם ראיון.
פעילות פתיחה - הקרנת סרטון ודיון
שלב א' - בקבוצות: המשתתפים יתחלקו לקבוצות על פי ארצות המוצא של המרואיינים וכל קבוצה תקבל משימה קבוצתית וכן מידע וסיפור אישי של עולה.
שלב ב' - במליאה: כל קבוצה תציג את המשימה הקבוצתית וייערך דיון במבחר שאלות.
חומרים למורה
סדרת "האחר הוא אני" של משרד החינוך שבה אנשים מפורסמים מספרים על חוויה של "להיות אחר" הזכורה להם מימי בית הספר. האם התחושה של להיות אחר מוכרת לנו? איזו תחושה זו? האם יכולה להיות חברה שבה אנשים אינם חווים חוויית "אחרות" כזו?
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
