חינוך פיננסי

נושא-על: אני ומשפחתי בבית ובסביבה הקרובה

הגדרה

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי OECD מגדיר חינוך פיננסי: תהליך שבו צרכנים משפרים את הבנתם לגבי מוצרים פיננסיים ולגבי עקרונות שלפיהם מתנהלים שווקים פיננסיים, באמצעות מידע, הדרכה או ייעוץ אובייקטיבי, ומפתחים מודעות לסיכונים ולהזדמנויות פיננסיות. כל זאת, כדי לפתח מיומנות וביטחון עצמי לקבל החלטות מושכלות, להכיר בצורך בסיוע מקצועי ולדעת לאן לפנות לשם כך ולנקוט בפעולות אפקטיביות לשיפור הרווחה הפיננסית האישית של כל צרכן.

הרחבת ההגדרה

הגדרה זו מציבה מטרה רחבה של הקניית ידע ומיומנויות לציבור הרחב בנוגע להחלטות כספיות בחיי היום-יום. כל אדם נדרש לקבל החלטות בנוגע לכספו כמעט בכל יום, החל מהחלטות פשוטות יחסית בניהול תקציב ומשק בית וכלה בהחלטות מורכבות ברכישה ובשימוש במוצרים ובשירותים פיננסיים שונים. על פי הגדרה זו, חינוך פיננסי כולל נושאים כגון כלכלת משפחה, ובפרט ניהול תקציב והצבת מטרות כספיות; הכרת הכסף ואמצעי תשלום שונים; ניהול חשבון בנק; צרכנות נבונה; חיסכון והשקעה, לרבות חיסכון פנסיוני ועקרונות בסיסיים להשקעה בניירות ערך; חוב ואשראי; סיכונים וביטוח; זכויות וחובות בשוק העבודה; מושגים כלכליים-פיננסיים בסיסיים והכרת מוסדות פיננסיים מרכזיים הפועלים בשווקים הפיננסיים ומוסדות הפועלים להסדרת הפעילות הפיננסית בישראל.

הטמעת החינוך הפיננסי

חינוך פיננסי, או אוריינות פיננסית, הוא הבנת מעורבות הכסף בתחומי חיים רבים ופיתוח מיומנויות להתנהל נכון עם כסף ולקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש בו (כגון מהו תקציב, איך מכינים תקציב, איך בונים סדרי עדיפויות, החשיבות של ההתמודדות עם תרבות הצריכה). התוכנית היא הזדמנות לצייד את התלמידים בתכנים ובמיומנויות שיצטרפו אל ארגז הכלים החיוני לבוגר העתידי של מערכת החינוך. הטמעת החינוך הפיננסי היא חלק מרכזי ממטרות תוכנית הלימודים "מולדת חברה ואזרחות". נושא זה משתלב בתוכנית הלימודים בפרקים העוסקים בהיבטים אזרחיים סביבתיים ולאומיים, סדרי עדיפויות וקבלת החלטות של הפרט המשפחה והקהילה, צרכנות נבונה, חשיבות החיסכון, מחירה האקולוגי של תרבות השפע והצרכנות, היכרות עם מוסדות ציבור ביישוב ובמדינה.

כמעט בכל יום אנו נדרשים לקבל החלטות פיננסיות, החל בבחירה בין אמצעי תשלום, דרך טיפול בחשבון בנק וכלה בהקצאת משאבים להשקעות לביטוח או לחיסכון פנסיוני. כדי להתמודד עם החלטות אלו, דרושים לנו כלי ניתוח ומידע. זו מטרת החינוך הפיננסי: הקניית כלים ומיומנויות, הנגשת מידע והטמעת דפוסי התנהלות פיננסית נבונים. חינוך פיננסי רלוונטי לכל אדם בכל שלב בחייו. אנו נחשפים לנושאים כספיים כבר בגיל צעיר מאוד, כשמתלווים להורים בקניות או כשמקבלים מתנות ודמי כיס. ככל שאנו מתבגרים, עלינו לקבל החלטות פיננסיות רבות ומורכבות יותר ולהיערך לאירועים בלתי צפויים שעשויים לקרות. שינויים שחלו בשנים האחרונות חידדו צורך זה: מורכבות גדלה של מוצרים פיננסיים, משברים פיננסיים, גידול בפערים כלכליים ועליית תוחלת החיים הגבירו את הצורך להתאים מוצרים פיננסיים לצרכים ולהעדפות אישיים, ועִמם גדל הצורך בחינוך פיננסי.

אסטרטגיה לאומית

האסטרטגיה הלאומית מתווה חזון למדינת ישראל בחינוך פיננסי וצעדים שיש לנקוט להשגתו בטווח הארוך. רבים מפֵרות תהליך זה ייקצרו רק בעוד שנים רבות, אך האסטרטגיה מכוונת להשגת שיפור גם בטווחי זמן קצרים. כדי לאפשר לבחון אם התוכנית משיגה את מטרותיה, הוגדרו לכל מטרה צעדים מדידים ולוחות זמנים בצדם. חזון מדינת ישראל הוא של חברה בעלת אוריינות פיננסית גבוהה, שפרטיה מקבלים החלטות פיננסיות מושכלות המאפשרות רווחה כלכלית בת קיימה. כדי להשיג את החזון הוגדרו שבע מטרות בשתי קטגוריות:

א. מטרות החינוך הפיננסי: העלאת מודעות, הנגשת ידע פיננסי, הקניית מיומנויות פיננסיות ושינוי דפוסי ההתנהלות הפיננסית של הציבור. מטרות אלו מכוונות לציבור כולו בשלבי חיים שונים, אך גם לקבוצות ייעודיות הזקוקות לדגשים מיוחדים כגון חרדים, מיעוטים, עולים, נשים ובעלי הכנסות נמוכות.

ב. מטרות מסייעות: קידום שיתופי פעולה ומחקר בנושא ומדידה והערכה של פעילויות בנושא חינוך פיננסי. חינוך פיננסי הוא כלי משלים לרגולציה ולפיקוח על שווקים פיננסיים, ואינו מחליף אותם. בין השאר תסייע הבנה פיננסית מוגברת של צרכנים לניצול מיטבי של הוראות רגולטורים פיננסיים.