מערכת המים בישראל

קיימות שתי בעיות במשק המים בישראל:
ירידה בכמות המים הראויים לשתייה וירידה מתמדת באיכות המים. רמת המליחות באקוויפרים הלכה ועלתה וגרמה לירידה באיכותם של המים. חוסר טיפול בשפכים בפסולת ובדלקים גרם לזיהום מי התהום. מצב זיהום המים בארץ ניכר בזיהום הנחלים.
מעבר לירידה בכמות ובאיכות עלתה גם צריכת המים עם השיפור במצב הכלכלי, העלייה לישראל והריבוי הטבעי.
מקורות מים טבעיים
הכנרת-ימת מים מתוקים, שוכנת בצפון מזרח מדינת ישראל, היתה במשך שנים רבות מקור המים החשוב ביותר של מדינת ישראל.
אקוויפר החוף הוא מאגר מי תהום המשתרע בעומק לא רב מתחת לפני הקרקע לאורך מישור החוף, מהכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום. בשנים ממוצעות תרומת המים של אקוויפר החוף למשק המים הישראלי נאמדת בכ-240–300 מלמ"ש
אקוויפר ההר (אגן ירקון-תנינים) משתרע בין רכס הרי יהודה ושומרון במזרח ובין חוף הים התיכון במערב. התפוקה מהאגן נעה בשלושים השנים האחרונות בין 304 ל-484 מלמ"ק לשנה.
בשלושת מאגרי המים העיקריים במדינת ישראל, הכוללים את אגם הכנרת ומאגרי מי תהום (אקוויפרים) חסרים מאות מיליוני מטרים מעוקבים מים.
מקורות מים מלאכותיים
מלבד המקורות הטבעיים למשק המים יש גם שני מקורות מלאכותיים חשובים: התפלה וטיהור שפכים.
התפלה – התפלת מי ים הינה תהליך שבו מוצאים המלחים מהמים בשיטות שונות, כך שהם הופכים למתוקים וראויים לשתייה על ידי האדם.
בתהליך התפלת מים מפרידים בין המים למלחים המומסים בהם כדי לקבל מים ראויים לשימוש.
כמעט 90% מהמים המותפלים מופקים בחמישה מתקנים להתפלת מי ים – אשקלון, פלמחים, חדרה שורק ואשדוד, והשאר מופקים במתקנים להתפלת מי תהום מליחים )רובם בערבה(.
נכון לשנת 2020 מתקני ההתפלה מפיקים כ- 600 מלמ"ק מים, ועל פי תכנית תמ"א 34ב הצפי הוא להקמת מתקנים נוספים כדי לענות על תחזיות הביקוש וההיצע של מים שפירים, וכן להגיע ליעד היקף ההתפלה הנדרש של 1,750 מלמ"ש לשנת 2050.
התפלת מים מליחים - מקורם של מים אלה במאגרים טבעיים תת קרקעיים, המצויים בבטן האדמה. המים נשאבים ומותפלים לאיכות הראויה לשימוש. באזורי הערבה והנגב, התפלת מים מליחים ממאגרים מקומיים היא מקור אספקת המים המרכזי להתיישבות מבוססת חקלאות.
השבת קולחים – במדינת ישראל נוצרים מדי שנה כ-550 מליון מ"ק שפכים. מרביתם עוברים טיהור ברמה כלשהי במתקני טיהור שפכים הממוקמים, בדרך כלל, בסמוך לכל עיר או לכמה ערים יחד.
שיעור השבת הקולחין בישראל עומד על כ- 75%, מרביתם לשימוש חקלאי. ההשבה מספקת כ - 355 מליון מ"ק בשנה. כמות זו מהווה כ - 31% מסך המים המסופקים לחקלאות וכ - 18% מסך המים המסופקים במדינה לכל השימושים. בהתאם לתוכניות משק המים, בשנים הקרובות נגיע לניצול של 95% ממי הקולחין לשימושים השונים, דבר שיאפשר הפניית מים שפירים נוספים לשימוש ביתי.
נתוני הפקה וצריכת מים על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שנתון סטטיסטי לישראל 2021 מספר 72 )
הפקה של מים:
סה"כ: 2318 מלמ"ק
בארות (מי תהום): 780 מלמ"ק
מוביל ארצי (כנרת) 42 מלמ"ק
מים עיליים:349 מלמ"ק
מי קולחין: 545 מלמ"ק
מים מותפלים: 609. מלמ"ק
צריכה של מים:
מגזר ביתי (כולל תעשייתי): 1023 מלמ"ק
מגזר חקלאי 1191 מלמ"ק
מים לטבע: 24 מלמ"ק