תכנון לימודים – הישגים מצופים

ידע

לשם מה לומדים אזרחות

מושגי יסוד:

• אזרח ואזרחות– שלושה היבטים:
  - מעמד משפטי (זכויות, חובות)
  - תחושת שייכות והזדהות עם המדינה
  - השתתפות אזרחית
• מדינה
  - הגדרה הכוללת את התנאים לסיווגה של ישות פוליטית כמדינה

דיון בערכים

מחויבות לערכי המדינה וחוקיה; תחושת שייכות למדינה

• אחריות הדדית בין האזרח, החברה והמדינה (מה חשוב בעינינו שהמדינה תעשה? על מה אנו סבורים שעליה לקחת אחריות? מהם התחומים בהם חלה עלינו אחריות אישית?)

כבוד האדם ושמירה על זכויות היסוד

• דיון בגבולות השיח בכיתה

מיומנויות והצעות דידקטיות

אוריינות לשונית

• בירור המושג אזרחות - באמצעות "שמש אסוציאציות", "מנטימטר"
• העלאת שאלות לדיון לגבי מושגי היסוד: מיהו אזרח ומהו אזרח טוב, למה מדינה, הקשר בין האזרח למדינה, מעמדם של מי שאינם אזרחים

התנהלות חברתית - להקשיב ולנהל שיח מכבד גם במצבי קונפליקט.

• תחום הדעת אזרחות מזמן שיח בסוגיות מורכבות ובעלות רגישויות ולכן מומלץ לפתוח את הלימוד בניסוח חוזה כיתתי שיקנה כלים לשיח מכבד בכיתה וברשת וגילוי אחריות אישית למניעת פגיעה באחרים ואמפתיה כלפי דעות, רגשות ואמונות של האחר

הכוונה עצמית

• זיהוי רגשות, מחשבות והתנהגויות של הלומד לאחר דיונים בנושאים מורכבים וויסות בהתאם למצב

רעיונות גדולים, מוקדים בהוראה

• מגילת העצמאות כמסמך מכונן כוללת את מאפייני המדינה כיהודית ודמוקרטית ומהווה את המסד הערכי והרעיוני המשותף לרוב אזרחי המדינה

ידע

מגילת העצמאות היא המסמך המכונן של מדינת ישראל המגדירה את אופייה

• רקע היסטורי
• הצדקות
• מאפייניה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
• פניות לגורמים שונים

דיון בערכים

מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

• דיון בהצדקות להקמת המדינה
• דיון בערכי היסוד של המדינה מתוך המגילה
• חזון מול מציאות
• דיון במידת ההזדהות של התלמידים עם מגילת העצמאות

מיומנויות והצעות דידקטיות

אוריינות לשונית, מידע - איתור וחילוץ מידע, פרשנות והיסק

• קריאה וניתוח של מגילת העצמאות (ניתן לצפות בסרטון מקור)
• חילוץ וזיהוי מסרים, רעיונות וערכים מרכזיים במגילה

אוריינות מידעית, דיגיטלית

• איתור מידע לשם הבנת האירועים ההיסטוריים המופיעים במגילה

חשיבה ביקורתית אוריינות בין-אישית ומודעות חברתית

• הצגת הרעיונות והמסרים במגילה מנקודות מבט שונות בחברה הישראלית תוך יכולת להיות מודעים, להעריך ולכבד את ההבדלים ואת קווי הדמיון בין הקבוצות השונות (פאנל, דיבייט)

חשיבה ביקורתית

• ניתוח חוקים וסוגיות על סדר היום הציבורי ובחינתם בזיקה לערכים המופיעים במגילה

רעיונות גדולים, מוקדים בהוראה

• המחוקקת, המבצעת והשופטת, מביאות לידי ביטוי את ערכי היסוד של הדמוקרטיה
• המדינה הדמוקרטית מחויבת במימוש ריבונות האזרחים, בהגנה על זכויות האדם והאזרח ובקידום הטוב המשותף, ולה מספר מוסדות ומנגנונים שזו תכליתם.
• הפרדת הרשויות וביקורת הדדית ביניהן היא מנגנון חיוני  להגבלת כוחו של השלטון.
• מבנה המשטר הפרלמנטרי בישראל מאפשר ייצוג של ההטרוגניות בחברה הישראלית.

ידע

1. מבנה הרשויות כמשקף את העקרונות הדמוקרטיים

א. הרשות המחוקקת

מבנה ואופן פעולה: משטר פרלמנטרי
עיקרון: שלטון העם, זכויות האזרח, סובלנות ופלורליזם

מבנה ואופן פעולה: שיטת הבחירות היחסית בישראל
עיקרון: הסכמיות וייצוגיות

מבנה ואופן פעולה: אופן קבלת החלטות וחקיקה
עיקרון: התדיינות ופשרה, הכרעת רוב, שלטון החוק

מבנה ואופן פעולה: הכנסת כמנגנון מפקח
עיקרון: הגבלת השלטון

מבנה ואופן פעולה: חקיקה מגנה על זכויות ועל הטוב המשותף
עיקרון: זכויות אדם ומיעוט, הטוב המשותף

מושגים: בחירות, קואליציה, אופוזיציה, ועדות, מליאה, סיעה, חקיקה, ייצוגיות.

ב. רשות מבצעת:

מבנה ואופן פעולה: הקמת הממשלה
עיקרון: הסכמיות וייצוגיות, הכרעת רוב

מבנה ואופן פעולה: תפקידי הממשלה
עיקרון: שלטון החוק, זכויות אדם ומיעוט, טוב משותף

מושגים: ממשלה, ראש הממשלה, שרים, ועדות, קביעת מדיניות וביצועה, קבינט, ועדת שרים לחקיקה

ג. הרשות השופטת:

מבנה ואופן פעולה: תפקידי הרשות השופטת, מבנה בתי המשפט וסוגיהם, עצמאותה של הרשות השופטת
עיקרון: שלטון החוק, הגבלת השלטון, הגנה על זכויות והטוב המשותף

מושגים: שלום, מחוזי, עליון, בג"ץ, דין פלילי, אזרחי, הליך הוגן

2. יחסי הגומלין בין הרשויות

• הפרדה בין הרשויות ועצמאות כל רשות
• רשויות השלטון מפקחות זו על זו ומאזנות זו את זו
  

דיון בערכים

• מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
• כבוד לאדם ושמירה על זכויות היסוד
  - הפעלת סמכות וכח שלטוני: תועלת מול סיכונים
  - האיזון בין האינטרס הציבורי (הטוב המשותף) לצורכי הפרט
  - המחויבות של רשויות השלטון בהגנה על זכויות ובהענקת זכויות
  

מיומנויות והצעות דידקטיות

אוריינות לשונית, דיגיטלית - איתור וחילוץ מידע מטקסטים שונים -איתור אירועים אקטואליים המתפרסמים ברשתות החברתיות/תקשורת ומציגים התנגשות בין זכויות הפרט לאינטרס הציבורי ודיון בהם

חשיבה ביקורתית, מידע - הערכת מידע ומקורות מידע שונים - בחינת אירוע אקטואלי ורלוונטי העוסק בהפעלת סמכות וכוח שלטוני ודיון על התועלת מול הסיכונים, תוך השוואת סיקור האירוע במקורות שונים, לשם הערכת מהימנות המקורות השונים והסקת מסקנות

אוריינות לשונית, מידע - איתור וחילוץ מידע, פרשנות והיסק -במהלך סיור בכנסת או בדרך של קריאה וניתוח טקסטים לקיים דיון על תפקידה של הכנסת בפיקוח על הממשלה ובהגנה על זכויות (חוקים, דיונים במליאה ובוועדות הכנסת)

אוריינות בין אישית-מודעות חברתית והבנת האחר -מעקב אחר דיון בכנסת באחד החוקים שעלו לסדר היום ובחינת נקודות המבט השונות המוצגות במסגרתו

חשיבה ביקורתית- הסקת מסקנות - דיון בשיטת הבחירות בישראל - יתרונות, חסרונות והשוואה בין חלופות אפשריות
והדמיה של שיטת הבחירות או דיון פרלמנטרי בין קואליציה לאופוזיציה בישראל ברמה כיתתית או בית ספרית

אוריינות לשונית, דיגיטלית - ייצוג משמעויות בכתב ובע"פ ובאמצעים דיגיטליים - הצגה של דיון פרלמנטרי בין קואליציה לאופוזיציה סביב אחת הסוגיות הקשורות לזכויות אדם

אוריינות לשונית, מידע - איתור ומיזוג מידע ממקורות שונים - התייחסות לאחת הסוגיות הנידונות בממשלה ומעקב אחר ביצוע ההחלטות בנושא הנידון. (אופן קבלת ההחלטה, האחריות על הביצוע, השותפים, מעקב אחר הביצוע בשטח)

אוריינות מידע - שימוש במידע וייצוגו - לארגן ולהשוות בין סוגי בתי המשפט השונים וסמכויותיהם, ניתן לעשות זאת ע"י ניתוח טקסטים וכן בסיור בבתי המשפט השונים

חשיבה ביקורתית - ניסוח טענה והצדקתה באמצעות מידע ונתונים לגבי תפקידי הרשויות וסוגיות שונות:

• מנגנוני הבקרה והפיקוח במשטר דמוקרטי
• עצמאותה של הרשות השופטת
• חוקים בעלי אופי יהודי ודמוקרטי

אוריינות לשונית וחשיבה ביקורתית - ניתוח מספר סוגיות אזרחיות חברתיות שיהוו מקרה בוחן ליחסי הגומלין בין הרשויות:
לדוגמה- זכויות נוער בעבודה, תכנון ובניה, נישואין וגירושין, גיור, זכויות עצורים, אלימות נגד נשים, חוק השבות ועוד

רעיונות גדולים, מוקדים בהוראה

• זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי באה לידי ביטוי בחוקים, בסמלים, במוסדות ובמרחב הציבורי

ידע

• סמלי המדינה
• לוח השנה העברי
• חוקים המאפיינים את הזהות היהודית:
  חוק האזרחות, חוק השבות, חוק יסוד הלאום, חוק חינוך ממלכתי, אחד החוקים הקשורים לזהות דתית (שבת, נישואין)
  

דיון בערכים

מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - כיבוד סמלי המדינה ושמירה על החוק

• עיצוב מרחב ציבורי תוך איזון בין ערכים לאומיים וזכויות הפרט והמיעוטים
  

מיומנויות והצעות דידקטיות

אוריינות מידע - משמעות הסמלים, סקירת הצעות שונות לסמלי המדינה לאורך ההיסטוריה והשוואה של המנונים ודגלים של מדינות שונות

אוריינות לשונית - קריאה וניתוח של חוקים המבטאים את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וחילוץ הרעיונות המרכזיים בהיבטים היהודיים ובחינת היחס למיעוטים בחוקים אלו

חשיבה ביקורתית מודעות חברתית

• הצגת הנימוקים בעד ונגד חוקים המבטאים את אופיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. גיבוש עמדה אישית מנומקת
  והצגת עמדה המנוגדת לעמדת התלמיד והיכולת לנמק אותה באמצעות "הייד פארק" , פאנל, נייר עמדה
  

רעיונות גדולים, מוקדים בהוראה

• הזיקה ההדדית בין האזרח לרשויות השלטון באה לידי ביטוי בהיקף נרחב בשלטון המקומי

ידע

• בחירות לשלטון המקומי
• סמכויות השלטון המקומי
• שלטון מרכזי מול ביזורי
• דרכים בהן האזרח יכול להשפיע על הסביבה שלו
• מושגים: מועצה אזורית, מקומית, עירייה, ועדה ממונה
  

דיון בערכים

מעורבות חברתית ואזרחית

• שלטון מרכזי מול ביזורי- יתרונות וחסרונות
• יחסי הגומלין בין הרשות המקומית לתושביה
  

מיומנויות והצעות דידקטיות

חשיבה יצירתית - יישום - מודעות חברתית - איתור נושא, בעיה אזרחית ברשות המקומית ותכנון וביצוע של פעולה קונקרטית היכולה להביא לפתרון הבעיה ולסייע לזקוקים לעזרה

רעיונות גדולים, מוקדים בהוראה

• חברה דמוקרטית יציבה מבוססת על אזרחים המודעים לחובותיהם וזכויותיהם
• התנדבותם ופעילותם של אזרחים הפועלים מעבר למילוי חובותיהם על פי חוק, חיוניים לשגשוגן, חוסנן ורווחתן של הקהילה החברה והמדינה

ידע

מחויבות ואחריות של האזרח

• מחויבות לשלטון החוק וערכים דמוקרטיים
• אחריות קהילתית
• אחריות לאומית

סכנות לדמוקרטיה

• אדישות ולקיחת הדמוקרטיה כמובנת מאליה; שיעור הצבעה נמוך
• זלזול בשלטון החוק
• הקצנת השיח הפוליטי והציבורי והתרחקות מהסכמיות ומפשרות
  

דיון בערכים

• מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
• צדק חברתי וערבות הדדית
• מיזוג או איזון באופן מיטבי בין מימוש עצמי ותרומה לכלל
• תרומה ויוזמה מול אדישות ואי לקיחת אחריות
  

מיומנויות והצעות דידקטיות

אוריינות לשונית, מידע, דיגיטלית- איסוף וארגון מידע והסקת מסקנות
דיון בסוגיות (דיבייט, פאנל, הבאת נציגים):

• "לעשות קצת יותר ממה שהמדינה מחייבת אותו ..." ( בן-גוריון)
• "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות – במחשבה ובמעשה – ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית." (אלברט אינשטיין)
• דמויות מופת (למשל סביב זוכי פרס ישראל למפעל חיים ומדליקי המשואות, זוכי עיטורים, דמויות מתוך הקהילה)
• ערכים ואינטרסים החשובים למימוש בהקשר הציבורי וכיצד ניתן לעשות זאת?
• שירות משמעותי במסגרות השונות? (צבאית, לאומית, אזרחית)
• סכנות לדמוקרטיה: אדישות לדמוקרטיה (שיעור הצבעה נמוך), זלזול בשלטון החוק, הקצנת השיח הפוליטי, התרחקות מהסכמיות

מודעות והתנהלות חברתית
זיהוי דרכים והזדמנויות להשתתפות או ליוזמה אזרחית הנדרשת בבית הספר, בקהילה ובמדינה:

• מעורבות פוליטית: השתתפות בשיח הציבורי (דיונים עם אנשים אחרים, כתיבה לעיתון או ברשתות החברתיות), פניה לנבחרי ציבור לשם קידום מדיניות, השתתפות בהפגנות מחאה או עצרות תמיכה, תמיכה בעמותות או ארגוני חברה אזרחית אחרים בעלי סדר יום פוליטי.
• פעילות א-פוליטית: התנדבות בסיוע לזולת, התנדבות בעמותות חברתיות, פעילות בתנועת נוער.
• פעילות בית ספרית: יישום תוכנית פעולה לטיפול בבעיה או סוגיה בבית הספר או הקהילה (למשל קמפיין גיוס כספים, לבוש או מזון, באמצעות פרסום במערכת בעיתון בית הספר או ברשתות החברתיות ועוד), קיום בחירות למועצת התלמידים ותפקידים נוספים, קיום ועדת תלמידים לדיון בסוגיות ומציאת פתרונות מוסכמים לבעיות העולות בחיי היום-יום בבית הספר, קיום פאנלים בית ספריים בסוגיות אזרחיות ועוד.
  

רעיונות גדולים, מוקדים בהוראה

• החברה בישראל מורכבת מקבוצות עם תפיסות והשקפות עולם שונות. מציאות זו מחייבת טיפוח סובלנות, כבוד והתחשבות באחר כבסיס לחיים משותפים

ידע

הרכב החברה בישראל

• החברה היהודית (חילוני מסורתי דתי חרדי)
• קבוצות המיעוטים: ערבים (מוסלמים ונוצרים) דרוזים, צ'רקסים ואחרים
• אפיון הקבוצות:
  - השקפות רווחות, אורח חיים
  - מאפיינים מסורתיים ומאפיינים מודרניים, שימור מול שינוי
  - תפיסת המדינה כיהודית ודמוקרטית

דיון בערכים

היכרות וכבוד למגוון תרבויות ומורשות במדינה 

• חיים משותפים: מחויבות לערכים ולתפיסת עולם מול הסכמות

מיומנויות והצעות דידקטיות

אוריינות מידע, אוריינות דיגיטלית, איסוף נתונים – איסוף נתונים על הרכב האוכלוסייה בישראל מתוך נתוני הלמ"ס

חשיבה ביקורתית ומודעות חברתית – רגשית חברתית-תרבותית דיון בקונפליקטים, דילמות קשיים ואתגרים הקיימים בחברה הישראלית– להיות מודעים לשונות ולדמיון בין אנשים מקבוצות שונות, תוך השהייה שיפוטית -הצגת סוגיה אקטואלית מנקודות מבט של קבוצות שונות בחברה הישראלית תוך יכולת להציג את הקונפליקטים, הקשיים והאתגרים הקיימים בין הקבוצות בחברה הישראלית. להיות מודעים, להעריך ולכבד את ההבדלים, את המחלוקות ויחד עם זאת למצוא קווי הדמיון בין הקבוצות השונות ולבחון כיצד ניתן להגיע לפשרות ולהסכמות (פאנל, דיבייט)

אוריינות גלובלית – לזהות ולהעריך השקפות עולם ונורמות תרבותיות. לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים, קבוצות ותרבויות אחרות וכן לנהל וליישב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים (מפגשים ודיונים בין הקבוצות השונות, יוזמות אזרחיות משותפות, ראיונות) מודעות חברתית והתנהלות חברתית – מפגשים בין תלמידים מקבוצות שונות לחיזוק האזרחות המשותפת

רעיונות גדולים

• מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי ומחויבת לכלל היהודים בארץ ובתפוצות.
• הקשר בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות בתפוצות הוא חיוני ויש לו השפעה הדדית בתחומים רבים.
• התרבות, ההיסטוריה והדת היהודית מהוות תשתית לזהות משותפת של בני העם היהודי בארץ ובתפוצות ולסולידריות ביניהם.

רציונל

היחידה חושפת בפני התלמידים את מגוון החיים היהודיים בתפוצות, תוך התייחסות לאתגרים הניצבים בפניהם ולמערכת היחסים בין מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין הקהילות היהודיות בעולם. כמו כן, מטרתה של יחידה זו, לחזק את תחושת השייכות, הסולידריות, התרומה ההדדית והמחויבות בין מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות. 
נושא זה מהווה המשך לנושאי החובה "מגילת העצמאות" ו"מאפיינים יהודיים מרכזיים" ומשיק לתחומי דעת נוספים, כגון: היסטוריה, תרבות יהודית ישראלית, גאוגרפיה.     

נושאים מרכזיים

1. הפיזור של הקהילות היהודיות בעולם.
2. החיים היהודיים בתפוצות בהיבטים מרכזיים: מוסדי, חינוכי ודתי .
3. האתגרים שאתם מתמודדות קהילות היהודיות בתפוצות והשפעתם על היחסים עם מדינת ישראל.
4. חוקים המעצבים את יחסה של מדינת ישראל ליהדות התפוצות.
5. תרומה הדדית – כלכלית, ביטחונית, תרבותית – בין מדינת ישראל לבין הקהילות היהודיות בתפוצות.

רעיונות גדולים

• החברה בישראל מורכבת מקבוצות עם תפיסות עולם והשקפות עולם שונות. מציאות זו מחייבת טיפוח של  סובלנות, כבוד והתחשבות באחר כבסיס לחיים משותפים.
• בנושאים מורכבים הקבוצות השונות בחברה מחפשות ומציעות דרכים שונות למציאת האיזון בין הרצוי למצוי כדי לאפשר חיים משותפים.
• גיוון תרבותי בחברה טומן בחובו אפשרות לדיאלוג מפרה בין הקבוצות השונות.

רציונל

במדינת ישראל קיים מגוון של קבוצות מיעוט, ביניהן ניתן למנות את הערבים (מוסלמים ונוצרים), הדרוזים והצ'רקסים. גם בתוך כל קבוצה קיימת שונות באורחות החיים, ביחס למסורת ולמודרנה, בעמדות פוליטיות ובאופני ההגדרה העצמית של בני ובנות הקבוצות. היחידה מאפשרת לתלמידים להכיר את קבוצות המיעוט בישראל על גווניהן ואת הסוגיות המרכזיות הקשורות אליהן, מתוך שאיפה לכבד ולחזק את הסולידריות והאחריות בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית כבסיס לחיים משותפים.
נושא זה מהווה המשך לנושא החובה העוסק בחברה בישראל ומשיק לתחומי דעת נוספים, כגון: היסטוריה, סוציולוגיה וגיאוגרפיה.

נושאים מרכזיים

1. מאפייני קבוצות המיעוטים בישראל.
2. מורכבות הזהות של המיעוטים בישראל.
3. ההיסטוריה של מעמד המיעוטים במדינת ישראל: מדיניות הממשלה, זכויות וחובות.
4. אתגר החיים המשותפים.

רעיונות גדולים

• בדמוקרטיה, הערכים והאמונות של אזרחי המדינה באים לידי ביטוי בדיון הציבורי ומשפיעים על מדיניות ועל חקיקה.
• הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית מעוררת שאלות לגבי הסדרים מעשיים בכל הנוגע לביטויים השונים של הדת במרחב הציבורי.
• בנושאים מורכבים הקבוצות השונות בחברה מחפשות דרכים שונות למצוא את האיזון בין הרצוי למצוי.
• החברה בישראל מורכבת מקבוצות עם תפיסות עולם והשקפות עולם שונות. מציאות זו מחייבת טיפוח של  סובלנות, כבוד והתחשבות באחר כבסיס לחיים משותפים.

רציונל

מדינת ישראל הינה מדינת הלאום של העם היהודי המושתתת על עקרונות יהודיים ודמוקרטיים. היהדות מוגדרת כדת, לאום ותרבות והתוצאה היא ריבוי גישות ופרשנויות להגדרת הזהות היהודית ולעמדות שונות ביחס לשאלת האיזון בין עיצוב אופיו של המרחב הציבורי לבין זכויות הפרט. יחידה זו בוחנת את מעמדה של הדת היהודית במדינת ישראל ואת מידת השפעתה של הדת על החוקים, על המוסדות ועל החברה. כמו כן, היחידה עוסקת בעמדות של חלקים שונים בציבור ביחס להסדרים הקיימים ולהסדרים הרצויים בסוגיות המרכזיות.
נושא זה מהווה המשך לדיון במבנה החברה הישראלית ובשאלת משמעות היותה של ישראל מדינה יהודית. היחידה משיקה גם לנושאים רלוונטיים הנלמדים בהיסטוריה, תושב"ע, מחשבת ישראל.

נושאים מרכזיים

• צביון המדינה הרצוי (עמדות שונות בנוגע למקומה של הדת בחוקי המדינה ובמרחב הציבורי).
• סוגיות במחלוקת (שבת, אישות, שבות).
• הסטטוס קוו וניסיונות הסדרה.
• חיים משותפים בין דתיים לחילונים.

רעיונות גדולים

• התקשורת במדינה דמוקרטית הינה גורם בעל חשיבות רבה העשוי לחזק או להחליש את התהליך הדמוקרטי ואת הערכים הדמוקרטיים.
• לעיתים קיים מתח בין החיים עצמם לבין אופן הצגתם במקורות המדיה השונים.
• ריבוי דעות בחברה דמוקרטית והאפשרות להשמעתן חיוניים לתפקודה התקין ולשגשוגה של מדינה דמוקרטית  ובכוחה של התקשורת לעודד או לצמצם את ריבוי הדעות ואת האפשרות להשמעתן. 

רציונל

התקשורת היא אחת מהזירות החברתיות והתרבותיות המרכזיות בחיינו. יש בכוחה להשפיע על האופן שבו מועברים מסרים, ערכים ואידיאולוגיות, וביכולתה לחזק או להחליש את התהליך הדמוקרטי ואת הערכים הדמוקרטיים.

על התקשורת לתווך בין השלטון לאזרחים ולייצג את מגוון הדעות הקיימות בחברה ולהביא לידיעת האזרחים פעולות ומחדלים של הרשויות האחרות ולהיות המסד לביקורת ציבורית. בנוסף, התקשורת אמורה לפעול במשותף עם שלוש הרשויות ועם מוסדות חברתיים אחרים כדי לממש ערכים פוליטיים דמוקרטיים ותרבות פוליטית דמוקרטית.  בעידן החדש, עם כניסתם של אמצעי תקשורת שאינם מבוקרים ופתוחים וזמינים לכל אדם, כגון: האינטרנט והרשתות החברתיות אשר בכוחם לחשוף ולהפיץ מסרים רבים ומגוונים, חשוב להגביר את המודעות לצריכה מושכלת.
מטרתה של יחידה זו להגביר את המודעות לתפקידה ולכוחה של התקשורת הממוסדת ושל הרשתות החברתיות. לבחון את יחסי הגומלין בין תקשורת ודמוקרטיה, ולפתח גישה ביקורתית ומושכלת בצריכת תקשורת.
נושא זה מהווה המשך ישיר לנושא החובה העוסק בשלוש הרשויות ובעקרונות הדמוקרטיים ומשיק לתחום הדעת תקשורת.

נושאים מרכזיים

• תפקידה של התקשורת והשפעתה על הדמוקרטיה.
• חדשות כזב" ("Fake news"); הרשתות החברתיות כחממות של תיבות תהודה (Echo Chambers).
• חשיבותה של צריכת תקשורת ביקורתית.

רעיונות גדולים

• מחלוקות על אירועים היסטוריים ופרשנותם מביאות למחלוקות לגבי ההווה והעתיד.
• בנושאים מורכבים הקבוצות השונות בחברה  מחפשות ומציעות  דרכים שונות למציאת האיזון בין הרצוי למצוי.

רציונל

התנועה הציונית חרתה על דגלה את חזרת היהודים למולדתם ההיסטורית. העלייה וההתיישבות הציונית היו כרוכים מראשיתם בקונפליקט עם ערביי ארץ ישראל וערביי האזור, קונפליקט שלבש צורות שונות הן לפני קום המדינה והן לאחר הקמתה. מלחמות ישראל, הרחבת גבולותיה בעקבות מלחמת ששת הימים, הסכמי השלום עם מצרים וירדן והסכמי אוסלו והתוצאות המדיניות-פוליטיות שבאו בעקבותיהם היו כרוכים בוויכוחים עמוקים בתוך החברה הישראלית, וחלקם מוסיפים להשפיע במידה רבה על הפוליטיקה הישראלית. ויכוח מתמשך ונוקב מתקיים בין השאר בנוגע לסוגיות הבאות: גבולות הקבע הרצויים של מדינת ישראל, היחס לאפשרות הקמתה של מדינה פלסטינית, מעמדה של ירושלים והשליטה על הר הבית, ההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון, הסדרי הביטחון והיחס לתביעת השיבה הפלסטינית.
מטרת היחידה לחשוף את התלמידים להיבטים השונים של הסכסוך הישראלי-ערבי ולעמדות השונות בתוך החברה הישראלית ביחס לדרכים לניהולו, למיתונו ו/או לפתרון כולל שלו.
נושא זה מהווה המשך ישיר לנושא החובה 'להרכב האוכלוסייה בישראל' ומשיק לתחומי הדעת היסטוריה, תנ"ך וגאוגרפיה.

נושאים מרכזיים

• רקע היסטורי וגורמים.
• הסוגיות המרכזיות בסכסוך.
• השפעת הסכסוך על היחסים בין האזרחים היהודים והאזרחים הערבים בתוך גבולות ישראל הריבונית.
• עמדות שונות ביחס לדרכים שבהן יש להתמודד עם הסוגיות הקשורות לסכסוך, לפתור אותן

רעיונות גדולים

• גלובליזציה מעצימה שינויים בעולם ומעודדת שיתופי פעולה בינלאומיים בהיבטים מגוונים.
• אמנות בינלאומיות מבססות נורמות מוסריות ומשפטיות בין מדינות ופרטים.
• הגלובליזציה קוראת תיגר על זהויות לאומיות ועל הריבונות הלאומית אך גם מאפשרת לשלב מאפיינים מהצייוויליזציה המערבית הכללית בתוך התרבות הלאומית/המקומית, להעשירה ולתת למאפיינים אלו ביטוי ייחודי.

רציונל

הגלובליזציה היא שם כולל לקשרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים שטווים בני אדם וקהילות מכל רחבי תבל זה עם זה. הגלובליזציה מטשטשת את הגבולות המדיניים, יוצרת מעין "כפר גלובלי" ומעמיקה את התלות ההדדית בין אנשים ומדינות ברחבי תבל.

תהליכים אלו מקלים על מסחר, על שיתוף מידע חוצה גבולות, על חשיפה לעושר תרבותי ועל החלטות ופתרון בעיות ברמה העולמית. תהליכים אלו גם תורמים לעלייה ניכרת ברמת החיים של אוכלוסיות רבות בעולם. מנגד, הגלובליזציה מאפשרת לגופים בינלאומיים להשפיע על מדיניות של ממשלות, לעתים בניגוד לאינטרסים או להעדפות של האזרחים ותוך קריאת תיגר על זהויות מקומיות ולאומיות ועל הריבונות הלאומית. העלייה ברמת החיים כרוכה בהגדלת הצריכה ולכן גורמת לפגיעה באיכות הסביבה.
מציאות זו מציבה אתגרים חדשים, מעוררת דיונים בשאלות של צדק, אחריות ושיתוף פעולה, ומחייבת הירתמות של יחידים, מדינות וארגונים ברמות שונות להתמודדות מעשית עם אתגרים אלו.
נושא זה נלמד בזיקה לנושאי החובה "האזרחות הטובה",  "היבטים יהודיים מרכזיים" (חוק השבות וחוק האזרחות) ומשיק לתחומי דעת, כגון: גאוגרפיה, כלכלה, סוציולוגיה, היסטוריה ותושב"ע.

נושאים מרכזיים

• מהי גלובליזציה.
• ארגונים בינלאומיים ומשפט בינלאומי
• השפעות הגלובליזציה על הכלכלה והפוליטיקה – מקומי (לוקלי) וגלובלי.
• סוגיות אופייניות לעידן הגלובליזציה והצעות למדיניות (הגירה, שינויי אקלים, משאבי טבע).
• ישראל בעולם הגלובלי – אתגרים והזדמנויות (ישראל כמקרה בוחן לסוגיית הלאומיות מול הגלובליזציה ודרכים להשתלבות בעולם).

רעיונות גדולים

• תופעות, מדיניות ומגמות משפיעות על חיי הפרט והחברה.
• ההתנהלות הכלכלית של המדינה משקפת סדרי עדיפויות ערכיים ופוליטיים, תפיסות עקרוניות, צרכים, לחצים שונים ואינטרסים מגוונים.
• התנהלות פיננסית אחראית  ומושכלת משפיעה על הפרט ועל המדינה.

רציונל

מטרת היחידה היא היכרות עם מושגי יסוד בתחום הכלכלה הנושקים לפוליטיקה ולאזרחות והבנת חשיבותה של התנהלות כלכלית אחראית בתחומי חיים רבים. תופעות כלכליות בארץ ובעולם משפיעות על חיי הפרט והחברה, ומטרת היחידה להקנות לתלמידים ידע בסיסי בדבר אופני הקצאת המשאבים והשימוש בתקציב המדינה, ולצייד אותם בכלים להתנהלות כלכלית-אזרחית מושכלת ואחראית והתנהלות נבונה עם כסף. נושא זה נלמד בזיקה לנושא "האזרחות הטובה" ומשיק ללימודי חינוך פיננסי.

נושאים מרכזיים

• כיצד כסף ציבורי יכול להיות מגויס וכיצד מוציאים אותו (מסים; תקציב המדינה).
• גישות כלכליות חברתיות  והשפעתן על מדיניות כלכלית; מדינת הרווחה.
• אוריינות פיננסית והתנהלות פיננסית אחראית ברמת הפרט והמשפחה – קיום תקציב והיכרות עם מושגים כמו הכנסות והוצאות, קרדיט וחוב, ביטוח, חסכונות ופנסיות, מוצרים ושירותים פיננסיים.

דמויות ורעיונות מרכזיים בהגות הציונית, בדגש על דמות המדינה ודמות החברה הרצויות.

רעיונות גדולים

• רעיונות מניעים את ההיסטוריה (ואת ההווה והעתיד…) ומהווים כוח שמעצב את העולם.
• לרבות מהסוגיות הגדולות ומהמחלוקות (כמו גם ההסכמות) הציבוריות שלנו כיום ישנם שורשים רעיוניים והיסטוריים פחות גלויים.
• הציונות חתרה לשנות לא רק את מצבו הפוליטי והדמוגרפי של העם היהודי, אלא גם לכונן אדם יהודי חדש וחברה חדשה.

רציונל

מדינת ישראל נוסדה על בסיס היישוב היהודי בארץ ישראל ומכוח פעילותה של התנועה הציונית והאידיאולוגיה הציונית לגווניה. בתנועה זו פעלו הוגים ומנהיגים – אנשי רוח ומעש, אשר ניסחו רעיונות הן בדבר חשיבותה של מדינה יהודית והצדקת קיומה בארץ ישראל, הן בדבר הדרכים שבהן יש לפעול על מנת להקים מדינה כזו, והן בדבר הדמות הרצויה של אותה מדינה ושל החברה והיחיד בה. יתר על כן, הציונות אפשרה הגדרה עצמית וזהות יהודית שהיא בעיקרה לאומית ומודרנית. הסוגיות שאיתן התמודדו אותם הוגים ציוניים "אבות מייסדים" עיצבו במידות שונות את אופיים של האתוס הפוליטי ושל התרבות הפוליטית בארץ וגם של כמה מהמחלוקות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות בישראל גם בימינו, כמו שאלות סגולותיו של היהודי החדש, גבולות המדינה והיחס לאוכלוסייה הערבית, היחס הראוי של הפרט והכלל למסורת, היחס לעולם הרחב ועוד. ייתכן שבכוחם של כתביהם להמשיך לעורר השראה והזדהות ולתרום למחשבה ולדיונים הציבוריים בני-זמננו. על כן היחידה מזמנת היכרות עם דמויות מרכזיות ועם טקסטים חשובים בהגות הציונית, ובאופן שמקשר בין לימודי היסטוריה, אזרחות ומחשבת ישראל.

נושאים מרכזיים

• זהות ותרבות יהודית בעת המודרנית בראי הכתבים הציוניים.
• לשם מה מדינה יהודית?, חשיבותה של מסגרת מדינית ליהודים.
• חברת מופת והיחס לעולם ("אור לגויים?" "עם ככל העמים"? "עם לבדד ישכון"?).
• היחס לארץ ישראל ולשאלה הערבית.
• חברה וכלכלה בהגות הציונית.