דלג אל

שבועות, ו' בסיוון

שבועות, ו' בסיוון

"וְהָיָה כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ" (דברים כו,פס' 1).

חג שבועות, הידוע בכינוי 'חג מתן תורה', הוא האירוע המרכזי של חודש סיון.
חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכו
ת, מועדים בהם היו עולים בני-ישראל אל בית המקדש בירושלים.
החג שונה משני הרגלים האחרים
בכך שלא נקבע לו תאריך קבוע במקרא ומועדו נקבע על פי חג הפסח, כפי שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום..." (ויקרא כ"ג, פס' 15-16).

חג השבועות נמשך שבעה שבועות ויום אחד (חמישים ימים) הנמנים החל מיום הבאת העומר. החג מסמל שילוב של שני ערכים מרכזיים בעם ישראל: ערך החירות הפיזית לה זכו בני ישראל עם יציאתם ממצרים וערך החירות הרוחנית אליה הגיעו בני ישראל עם קבלת התורה בהר סיני. ערכים אלו באים לידי ביטוי בשמות השונים שניתנו לחג.

שמות רבים לחג

חג השבועות - השם המקובל, ככתוב: "וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שמות לד, פס' 22), "שבעה שבועות תספור-לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות. ועשית חג שבועות לה' אלוקיך" (דברים טז, פס' 9-10).

חג הקציר - לחג אופי חקלאי, אופי המודגש גם בתורה "שלוש רגלים תחוג לי בשנה...וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה " (שמות כג, פס' 14-15). החג חל בתקופת הקציר, תקופת סוף האביב ותחילת הקיץ - שבה חוגג החקלאי את קציר יבולו. בתקופה שבית המקדש היה קיים הביאו קורבן מיוחד שנקרא "שתי הלחם". כיכרות לחם שנאפו מביכורי קציר החיטים כנאמר "והניף הכהן אותם על לחם הביכורים..." (ויקרא כג, פס' 19).

חג הביכורים -"וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם" (במדבר כח, פס' 26 ). הביכורים הם ממתנות הכהונה שחייבים היו בני ישראל להביא לבית המקדש. זמן הבאת הביכורים לירושלים הוא מחג השבועות עד חג הסוכות. הביכורים הובאו משבעת המינים שהשתבחה בהן ארץ ישראל: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זבת חלב ודבש" ( דברים ח, פס' 8).

חג החמישים - על שם שבעת השבועות שסופרים מפסח המוכרים כימי ספירת העומר: "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג, פס' 16).

חג עצרת - שמו של החג במשנה, בתלמוד ובמדרש (חגיגה י"ז ע"ב). חכמים ראו בחג שבועות המשך לחג הפסח.

יום הקהל - לזכר היקהלות עם ישראל לקראת מתן תורה: "ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוקים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר ה' עימכם בהר מתוך האש ביום הקהל" ( דברים ט, פס' 10).

חג מתן תורה - שמו זה של החג מבוסס על מקורות תלמודיים לפיהם ביום ו' בסיון ניתנה התורה לבני ישראל על ידי משה בהר סיני "משה קיבל תורה מסיני ..." (מסכת אבות א').

מנהגי החג

אכילת מאכלי חלב: נהוג לאכול מאכלי חלב במהלך החג, רמז למנהג זה בפסוק "מנחה חדשה ל-ה' בשבועותיכם" שהם ראשי התיבות של המילה "מחלב", ומשום שהתורה מושווית לחלב ודבש (שיר השירים ד, י"א). טעם נוסף נעוץ באגדה עממית על היהודים שחזרו לאוהליהם לאחר מתן תורה, והיו כה עייפים עד שלא הצליחו להכין לעצמם ארוחת בשר של ממש, והסתפקו במאכלי חלב.

קריאת מגילת רות: מנהג לקרוא מתוך קלף את מגילת רות בבית הכנסת, כיוון שסיפור המגילה מתרחש בזמן הקציר. הרקע של מגילת רות, דומה בחוויות של היהודים בעת קבלת התורה, יש במגילה ניחוח של הארץ ומושגים הקשורים אליה (שדה, גורן, תבואה, אלומות, פאה ושכחה), ישנו טעם נוסף המזכיר את המגילה גם כ"מגילת הגרים" וביום מתן תורה נתגיירו ישראל.

קריאת עשרת הדברות: נהוג לקרוא את עשרת הדברות בציבור כחלק מן התפילה, זכר למסורת שהייתה נהוגה בבית המקדש.

תיקון ליל שבועות: מנהג ישראל להיות ערים בליל חג השבועות ולהתכונן לקבלת התורה. המקובלים תיקנו להיות ערים כל ליל שבועות ולקרוא ב "סדר תיקון ליל שבועות", על בסיס המדרש בו מסופר כי בני ישראל ישנו כל אותו הלילה קודם למתן תורה, "יצא משה למחנה ישראל והיה מעורר אותם משנתם ואמר להם: עמדו משנתכם, כבר בא החתן ומבקש את הכלה להכניסה לחופה" (שיר השירים רבא א, י"א). לימוד זה של ליל שבועות נקרא "תיקון", מהמילה – התקנה - בתיקון ליל שבועות מתקינים קישוטים לתורה, כפי שמכינים ומקשטים את הכלה לקראת החופה. בלילה זה, התורה היא הכלה, שאותה מתכוננים לקבל מחדש השכם בבוקר החג שזהו זמן קבלת התורה במעמד הר סיני (ספר שמות פרק יט).

חזרה לראש הדף

רגע של היסטוריה - כך חגגנו

חיפה 1934
חיפה 1934
משמר העמק 1952
משמר העמק 1952
תל אביב 1932
תל אביב 1932
חזרה לראש הדף

קל-לי בדיגיטלי

  • חג השבועות
    לומדים על רות המואבייה באמצעות אפיון דמותה באמצעים חזותיים ויצירת פוסטר דיגיטל
  • מחווה לרות המואביה
    יצירת כרזה לשבועות בסימן דו-קיום באמצעות מגוון כלים דיגיטליים

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.