יום המשפחה בגן הילדים (ל' בשבט)

גלגולו של יום המשפחה בישראל
בישראל מייחסים את היוזמה הראשונה לציון יום האם לאגודת 'עזרה', אגודה לעזרת נשים יולדות שעמדו בראשה הרבנית שרה הרצוג ומ' הופיין. השתיים ציינו את יום האם בירושלים ב-21 במאי 1947, לדבריהן, "בדומה לימים כאלה הנהוגים בארצות אחרות".
ארבע שנים אחר כך זכה היום ליוזמה מחודשת, הפעם של חנה חושי, רעייתו של ראש העיר חיפה. אבא חושי קבע את התאריך לכ"ז בכסלו, היום השלישי של חג החנוכה. הרעיון החיפאי אומץ גם בערים אחרות בישראל, אבל היו שציינו את היום בט"ו בשבט.
בשִלהי 1951 נענה עיתון הילדים 'הארץ שלנו' להצעתה של ילדה בת אחת-עשרה מקוראות העיתון, ושמה נחמה פרנקל (בידרמן), והחליט שיום האם יצוין בב' באדר, יום מותה של הנרייטה סאלד. אף שלא היו לה ילדים משלה, הייתה סאלד דמות אֵם לרבים מהילדים שעלו באותה עת לארץ.
בראשית שנות השבעים שינה משרד החינוך את התאריך ליום ל' בשבט, מועד מותה המדויק של סאלד אחרי שקיעת החמה כמופיע גם על מצבתה.
בשנות התשעים הוחלט בישראל לקרוא ל'יום האם': 'יום המשפחה'. יום זה בא להדגיש את הקשר בין בני המשפחה ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי.